9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "עיקר וטפל בברכות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
{{מקורות|ברכות ו ז|ברכות מא א, מד א||ברכות ג ה|אורח חיים ריב א}} | {{מקורות|ברכות ו ז|ברכות מא א, מד א||ברכות ג ה-ז|אורח חיים ריב א-ב}} | ||
== משנה וגמרא == | == משנה וגמרא == | ||
ה'''משנה''' (ברכות ו ז) אומרת שאדם שאוכל דבר מלוח ויחד עימו ואוכל פת, צריך לברך על המליח בלבד ופוטר בברכתו גם את הפת, מפני שהמליח עיקר והפת טפל, והכלל הוא שבעיקר וטפל מברך על העיקר ופוטר את הטפל. | ה'''משנה''' (ברכות ו ז) אומרת שאדם שאוכל דבר מלוח ויחד עימו ואוכל פת, צריך לברך על המליח בלבד ופוטר בברכתו גם את הפת, מפני שהמליח עיקר והפת טפל, והכלל הוא שבעיקר וטפל מברך על העיקר ופוטר את הטפל. | ||
<BR/>וכתבו הראשונים שאף על גב ששנינו כבר שאם ברך על הפת פוטר את הפרפרת, מ"מ חידשה המשנה כאן שאפילו פת שהוא דבר חשוב, אם הוא טפל אין מברכים עליו. כן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה מברך) ו'''רבנו יונה''' (לב א) וכן כתבו ה'''טור''' (אורח חיים ריב) וה'''שלחן ערוך''' (ריב א) לדינא. | |||
ב'''תוספתא''' (ברכות ד יג) כתוב שאם הביאו לפניו אורז ויין, מברך על האורז ופוטר את היין. צנון ונובלות, מברך על הצנון ופוטר את הנובלות. | ב'''תוספתא''' (ברכות ד יג) כתוב שאם הביאו לפניו אורז ויין, מברך על האורז ופוטר את היין. צנון ונובלות, מברך על הצנון ופוטר את הנובלות. | ||
ה'''גמרא''' (ברכות מד א) תמהה היאך ייתכן שיהיה במליח עיקר והפת טפלה, ומתרצת כגון האוכלים פירות גינוסר, שהם חשובים מן הפת. | ה'''גמרא''' (ברכות מד א) תמהה היאך ייתכן שיהיה במליח עיקר והפת טפלה, ומתרצת כגון האוכלים פירות גינוסר, שהם חשובים מן הפת. | ||
=== ביאור הראשונים === | === ביאור הראשונים === | ||
'''רש"י''' (ד"ה פירות) מסביר שפירות ים כנרת הם, חשובים הם מן הפת. כלומר, משמע ברש"י שהגדרת טפל ועיקר הוא על פי החשיבות, שאם יש דבר חשוב מן השני, עליו מברכים אפילו שהטפל הוא פת. וכן הסביר ה''''מאירי''' (מד א ד"ה אמר המאירי) בדעת רש"י, שהפירות נעשים עיקר הסעודה. גם ב'''פסקי הרי"ד''' (מד א ד"ה מתני') ביאר את הגמרא כדעת רש"י. | '''רש"י''' (ד"ה פירות) מסביר שפירות ים כנרת הם, חשובים הם מן הפת. כלומר, משמע ברש"י שהגדרת טפל ועיקר הוא על פי החשיבות, שאם יש דבר חשוב מן השני, עליו מברכים אפילו שהטפל הוא פת. וכן הסביר ה''''מאירי''' (מד א ד"ה אמר המאירי) בדעת רש"י, שהפירות נעשים עיקר הסעודה. גם ב'''פסקי הרי"ד''' (מד א ד"ה מתני') ביאר את הגמרא כדעת רש"י. | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
'''רבנו יונה''' (לב א) כתב פירוש ממוצע בין שני הפירושים, וביאר שפירות גינוסר מחמת מתיקותם אינם נאכלים אלא עם מלח, ולכן אוכלים אותם עם פת. נמצא שהפת טפילה לפירות. כלומר גם הוא לא מפרש שהמליח אלו הפירות עצמם, אלא שמביאים גם מליח בשעת אכילת הפירות וכדעת התוס', אלא שפירש שהפת טפילה לפירות ולא למליח וכדעת רש"י (ובזה נשמר מקושיית התוס' מדוע לא לברך על הפירות שהם העיקר ולפטור הפת). | '''רבנו יונה''' (לב א) כתב פירוש ממוצע בין שני הפירושים, וביאר שפירות גינוסר מחמת מתיקותם אינם נאכלים אלא עם מלח, ולכן אוכלים אותם עם פת. נמצא שהפת טפילה לפירות. כלומר גם הוא לא מפרש שהמליח אלו הפירות עצמם, אלא שמביאים גם מליח בשעת אכילת הפירות וכדעת התוס', אלא שפירש שהפת טפילה לפירות ולא למליח וכדעת רש"י (ובזה נשמר מקושיית התוס' מדוע לא לברך על הפירות שהם העיקר ולפטור הפת). | ||
ה'''רמב"ם''' (ברכות ג ז) כתב שאם היה צריך לאכול דג מליח, ואכל עמו פת כדי שלא יזיק לגרונו וללשונו, מברך על המליח ופוטר את הפת. | |||
<BR/>ב'''לחם משנה''' שם דייק מלשון הרמב"ם שכתב 'צריך לאכול', שכוונתו שאכל קודם לכן פירות מתוקים וצריך כעת לאכול מליח להסיר המתיקות. וזהו כפי שפירש במשנה וכפירוש התוספות. וכן רמז ב'''ביאור חדש''' על הרמב"ם. | |||
=== דעת הטור והשלחן ערוך === | === דעת הטור והשלחן ערוך === | ||
ב'''טור''' (אורח חיים ריב) כתב כגון שאוכל דג מליח ואוכל פת עמו כדי שלא יזיקנו בגרונו, מברך על המליח ופוטר את הפת. משמע שביאר כפי פירוש הרי"ד. וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (ריב א). | ב'''טור''' (אורח חיים ריב) כתב כגון שאוכל דג מליח ואוכל פת עמו כדי שלא יזיקנו בגרונו, מברך על המליח ופוטר את הפת. משמע שביאר כפי פירוש הרי"ד. וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (ריב א). | ||
<BR/> | <BR/>ב'''בית חדש''' (ב) הקשה על דברי הטור, שהרי לפי פירוש הרא"ש והתוספות משמע שדווקא כשיש פירות גינוסר הפת הוא טפל למליח, אבל בדליכא פירות גינוסר, אלא שאוכל רק דג מליח ופת עמו, הפת הוא העיקר, וכתב שכן מנהג העולם ללפת פת בהערינ"ג, ומברכים על הפת. וכן הקשה '''מהרש"ל''' בחידושיו לטור. | ||
=== באיזה אופן המליח פוטר את הפת === | === באיזה אופן המליח פוטר את הפת === | ||
| שורה 30: | שורה 36: | ||
<BR/>ה'''דרכי משה''' (ב) חלק בזה על הבית יוסף והסכים לדברי התרוה"ד, שדבר טפל משנה את ברכתו, לפי שאין עיקר ההנאה מאותו דבר, אין ראוי לברך ברכתו הרגילה, אלא רק שלא יהנה מן העולם הזה בלא ברכה, ולכן מברך שהכל. | <BR/>ה'''דרכי משה''' (ב) חלק בזה על הבית יוסף והסכים לדברי התרוה"ד, שדבר טפל משנה את ברכתו, לפי שאין עיקר ההנאה מאותו דבר, אין ראוי לברך ברכתו הרגילה, אלא רק שלא יהנה מן העולם הזה בלא ברכה, ולכן מברך שהכל. | ||
<BR/>ה'''פרישה''' (ב) הסכים גם הוא לפסק הדרכי משה, אבל חילק באופן אחר, שכאשר אוכל דבר כדי שלא יזיקנו אינו מברך עליו, אבל אם אוכלו כדי למתק השתיה, כגון הגודגדניות, מברך עליהם, שהרי יכול הוא לא לאכול ולא לשתות. וסיכם לדינא שאם אוכל הטפל כדי שלא יזיקנו, ואוכלו אחר העיקר, אינו מברך עליו. אכלו לפני העיקר, מברך עליו ברכתו הראויה לו. אך אם אוכל הטפל כדי למתק השתיה, מברך עליו שהכל, בין לפני העיקר ובין לאחר העיקר. | <BR/>ה'''פרישה''' (ב) הסכים גם הוא לפסק הדרכי משה, אבל חילק באופן אחר, שכאשר אוכל דבר כדי שלא יזיקנו אינו מברך עליו, אבל אם אוכלו כדי למתק השתיה, כגון הגודגדניות, מברך עליהם, שהרי יכול הוא לא לאכול ולא לשתות. וסיכם לדינא שאם אוכל הטפל כדי שלא יזיקנו, ואוכלו אחר העיקר, אינו מברך עליו. אכלו לפני העיקר, מברך עליו ברכתו הראויה לו. אך אם אוכל הטפל כדי למתק השתיה, מברך עליו שהכל, בין לפני העיקר ובין לאחר העיקר. | ||
בספר '''ביאור חדש''' על הרמב"ם (ברכות ג ז) דייק מדברי המשנה שכתוב 'בתחילה', שדווקא אם אכל המליח קודם הפת, הא אם אכל הפת קודם מברך עליה ברכתה. | |||
==== הטפל אינו על השלחן בשעת ברכה ==== | ==== הטפל אינו על השלחן בשעת ברכה ==== | ||