9,997
עריכות
שורה 8: | שורה 8: | ||
בהמשך מביאה הגמרא ברייתא אחרת שאומרת שעל אורז שטחנו ואפאו או בישלו אינו מברך אחריו ולא כלום, וזה סותר לברייתא דלעיל שמברך מעין שלוש. ומתרצת הגמרא שמחלוקת תנאים היא. לדעת רבן גמליאל מברך אחריו מעין שלוש, ואילו לדעת חכמים ולא כלום. אמנם בסוף מסיקה הגמרא, ששתי הברייתות הן אליבא דרבנן, וצריך לומר גם בברייתא הראשונה שאחר האורז ולא כלום. | בהמשך מביאה הגמרא ברייתא אחרת שאומרת שעל אורז שטחנו ואפאו או בישלו אינו מברך אחריו ולא כלום, וזה סותר לברייתא דלעיל שמברך מעין שלוש. ומתרצת הגמרא שמחלוקת תנאים היא. לדעת רבן גמליאל מברך אחריו מעין שלוש, ואילו לדעת חכמים ולא כלום. אמנם בסוף מסיקה הגמרא, ששתי הברייתות הן אליבא דרבנן, וצריך לומר גם בברייתא הראשונה שאחר האורז ולא כלום. | ||
אמנם מבארים הראשונים, שאין הכוונה שאינו מברך כלום אחר האורז, אלא שמברך אחריו בורא נפשות. כן כתב בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ד"ה אורז, וד"ה וכל מידי דתחילתו)], ד'ולא כלום' בא לאפוקי מעין שלוש, וכן כתב '''רש"י''' (לז א ד"ה ולא כלום), וביאר שכוונת הגמרא שאינו מברך כלום מברכות פירות ארץ ישראל. וכן כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכל ולא כלום הכוונה בורא נפשות רבות. וכן הוא ב'''רא"ש''' (ברכות ו ח) ובשאר ראשונים. | אמנם מבארים הראשונים, שאין הכוונה שאינו מברך כלום אחר האורז, אלא שמברך אחריו בורא נפשות. כן כתב בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ד"ה אורז, וד"ה וכל מידי דתחילתו)], ד'ולא כלום' בא לאפוקי מעין שלוש, וכן כתב '''רש"י''' (לז א ד"ה ולא כלום), וביאר שכוונת הגמרא שאינו מברך כלום מברכות פירות ארץ ישראל. וכן כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכל ולא כלום הכוונה בורא נפשות רבות. וכן הוא ב'''רא"ש''' (ברכות ו ח) וב'''רמב"ם''' (ברכות ג י) ובשאר ראשונים. | ||
== | == ברכת האורז == | ||
=== שיטת הראשונים === | === שיטת הראשונים === | ||
כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכיון שאיתותבו רב ושמואל, הלכה כהך ברייתא שעל אורז שבישלו, יש לברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות. וכן הסכימו הרבה ראשונים, ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא), ה'''רא"ש''', וכן משמע ב'''תוספות''' (לז א ד"ה תיובתא), וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י). | כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכיון שאיתותבו רב ושמואל, הלכה כהך ברייתא שעל אורז שבישלו, יש לברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות. וכן הסכימו הרבה ראשונים, ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא), ה'''רא"ש''', וכן משמע ב'''תוספות''' (לז א ד"ה תיובתא), וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י). | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
<BR/>ודעת ה'''ראבי"ה''' עצמו, שעל אורז יש לברך בתחילתו שהכל, דכשם שהלכה שאחריו אינו מברך ולא כלום, דהיינו בורא נפשות, כן הדין גם בלפניו. | <BR/>ודעת ה'''ראבי"ה''' עצמו, שעל אורז יש לברך בתחילתו שהכל, דכשם שהלכה שאחריו אינו מברך ולא כלום, דהיינו בורא נפשות, כן הדין גם בלפניו. | ||
== | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רח ז) פסק כדעת רוב הראשונים שעל אורז שבישלו או שעשה ממנו פת, יש לברך בורא מיני מזונות בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. | |||
==== אם דווקא כשנתמעך ==== | |||
כתב ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום) שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך דינו בורא פרי האדמה. | |||
== ברכת הדוחן == | |||
בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=150 (א ברכת הפירות ד"ה דוחן)] כתב שעל דוחן יש לברך בתחילתו בורא פרי האדמה, ובסופו בורא נפשות. | בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=150 (א ברכת הפירות ד"ה דוחן)] כתב שעל דוחן יש לברך בתחילתו בורא פרי האדמה, ובסופו בורא נפשות. | ||