9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מקורות||||תעניות ה ה|אורח חיים תרפו א-ג}} | {{מקורות||||תעניות ה ה|אורח חיים תרפו א-ג}} | ||
== מקור המנהג וטעמו == | == מקור המנהג וטעמו == | ||
מובא ב'''שאילתות דרב אחאי גאון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&st=&pgnum=227 (שאילתא עט)], שבין כרכין בין כפרים בין עיירות, כולם מתענים בי"ג באדר, וזאת על פי הנאמר ב'''גמרא''' 'י"ג זמן קהילה לכל היא', וראייתו מן הפסוק '''במגילת אסתר''' (ט טז): "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם, ביום שלשה עשר לחודש אדר". ומפרש רב אחאי גאון שם, ש'קהילה' הוא יום תענית, ו'יום כניסה' הוא יום שמתכנסים בו ויושבים בתענית ומבקשים רחמים | מובא ב'''שאילתות דרב אחאי גאון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&st=&pgnum=227 (שאילתא עט)], שבין כרכין בין כפרים בין עיירות, כולם מתענים בי"ג באדר, וזאת על פי הנאמר ב'''גמרא''' 'י"ג זמן קהילה לכל היא', וראייתו מן הפסוק '''במגילת אסתר''' (ט טז): "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם, ביום שלשה עשר לחודש אדר". ומפרש רב אחאי גאון שם, ש'קהילה' הוא יום תענית, ו'יום כניסה' הוא יום שמתכנסים בו ויושבים בתענית ומבקשים רחמים. | ||
מקור לדברים אלו לא נמצא בתלמודים, אבל ישנו ב'''מדרש תנחומא''' (בראשית ג). | מקור לדברים אלו לא נמצא בתלמודים, אבל ישנו ב'''מדרש תנחומא''' (בראשית ג). | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הביא בשם רבנו תם (דרוש מקור), שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וכמו שעשה משה שנלחם בעמלק שעשה תענית ציבור. | ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הביא בשם רבנו תם (דרוש מקור), שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וכמו שעשה משה שנלחם בעמלק שעשה תענית ציבור. | ||
<BR/>עוד הביא בשם מסכת סופרים (דרוש מקור), שיש מתענים ג' ימים זכר לג' ימי התענית שגזרה אסתר, ואף שהם היו בניסן, לא רצו להתענות בניסן מפני שהוא זמן גאולה והקמת המשכן. | <BR/>עוד הביא בשם מסכת סופרים (דרוש מקור), שיש מתענים ג' ימים זכר לג' ימי התענית שגזרה אסתר, ואף שהם היו בניסן, לא רצו להתענות בניסן מפני שהוא זמן גאולה והקמת המשכן. | ||
== תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | |||
'''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. | |||
אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | |||
</BR>שלענין תענית שחלה בערב שבת, כתוב ב'''רשב"א''' (עירובין מא ב ד"ה דרש), וב'''ריטב"א''' (ד"ה וכתב) בשם ה'''ראב"ד''' שמה צריך להתענות ולהשלים בערב שבת היינו עד השקיעה, אך לאחר שקדש היום, שוב מותר לאכול, שכיון שנכנסה שבת אסור להתענות אפילו לשעות. ולכן בתענית אסתר אוכלים מיד ביציאתם מבית הכנסת אף על פי שלא חשכה. ומבואר מדבריהם שכן היו מתענית תענית אסתר בערב שבת. | |||
<BR/>וב'''תשובת הרשב"א''' (חדשות מד) לגבי פורים שחל ביום ראשון, מבואר בדבריו שיש נוהגים להתענות בשישי ויש מקדימים עד חמישי. ואינו מצדד לכאן או לכאן. | |||
וב'''מאירי''' (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה. | |||