9,997
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 44: | שורה 44: | ||
כתב ה'''בית חדש''' (ב) שמדברי האגודה משמע, שלמי שסובר שמקור התענית הוא מהפסוק 'דברי הצומות וזעקתם', אפילו מעוברות וכיו"ב חייבות לצום, שדברי קבלה הן כדברי תורה. ולפי זה אדרבה, תענית אסתר חמורה משאר צומות, שבשאר צומות אם [[אין שמד ואין שלום, רצו מקילין]], אבל כאן הוא מדברי קבלה. וכתב שמדברי כמה ראשונים משמע שסוברים כן, אבל להלכה נהוג להקל שצום זה לכל היותר תקנת חכמים, ולכן מעוברות ומניקות וכיוצא בהם יכולים להקל. | כתב ה'''בית חדש''' (ב) שמדברי האגודה משמע, שלמי שסובר שמקור התענית הוא מהפסוק 'דברי הצומות וזעקתם', אפילו מעוברות וכיו"ב חייבות לצום, שדברי קבלה הן כדברי תורה. ולפי זה אדרבה, תענית אסתר חמורה משאר צומות, שבשאר צומות אם [[אין שמד ואין שלום, רצו מקילין]], אבל כאן הוא מדברי קבלה. וכתב שמדברי כמה ראשונים משמע שסוברים כן, אבל להלכה נהוג להקל שצום זה לכל היותר תקנת חכמים, ולכן מעוברות ומניקות וכיוצא בהם יכולים להקל. | ||
ב'''מור וקציעה''' (תרפו ד"ה ונ"ל לעשות סדר) כתב ליישב, שהרי יום ניקנור עצמו למה תיקנוהו בכלל והרי בלאו הכי אסור משום יום שלפני פורים? אלא על כרחך שאפילו קודם שבטלה מגילת תענית פורים שאני שלפניו מותר<ref>וסיים המו"ק בתימה שלא נסתייעו מזה המפרשים. אמנם ייתכן שזו כוונת הרא"ש שכתב בהסבר אחד שתענית אסתר קדמה למגילת תענית. כלומר וממילא גם כשבטלה, התענית לא בטלה.</ref>. וסדר הדברים היה שבתחילה היו צמים בו על פי התקנה שבדור מרדכי ואסתר, לאחר מכן משקבעו בו יום ניקנור אסרו התענית, וכשבטלה מגילת תענית חזרה קביעות ראשונה להתענות בו. | |||
== תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | == תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | ||
| שורה 65: | שורה 67: | ||
ה'''בית יוסף''' (תרפו ד"ה ומ"ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. | ה'''בית יוסף''' (תרפו ד"ה ומ"ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | |||
ה'''שלחן ערוך''' (תרפו ב) כתב שמתענים בי"ג באדר, ואם חל בשבת, מקדימים ליום חמישי. | |||
=== פסיקת ה'פרי חדש' === | |||
ה'''פרי חדש''' (ב ד"ה וא"ת) כתב להקשות על תירוצי הראשונים איך צמים ביום שלפני פורים, ותפס עיקר כתירוץ הרז"ה, שפורים הוא מדברי קבלה ולא מכח מגילת תענית, ודברי תורה אינן צריכים חיזוק ומותרים לפניהם ולאחריהם. והוסיף הפר"ח שמטעם זה היתר התענית הוא דווקא לבני הפרזים, אבל לבני המוקפים שלדידן יום י"ד אינו מדברי קבלה אלא מכח מגילת תענית, אסור לצום ביום י"ג וכדברי הרז"ה. וכתב הפר"ח שכן נראה עיקר אף שלא נהגו כן. | |||
<BR/>בספר '''מור וקציעה''' (ד"ה ומכאן תבין) כתב לחלוק על הפר"ח והרז"ה, שהרי שנו את יום פורים במגילת תענית רק כדי לאסור לפניהם ולאחריהם, ואיך נאמר שהוא כדברי תורה שאינו צריך חיזוק. ובעל המאור הוא יחיד בדבר זה כי לא מצאנו לו חבר בראשונים, ואין הלכה כמותו. | |||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||