9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היחס למגילת תענית
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הראשונים שואלים, אם הלכה כר' יוסי שאסור להתענות בימים שלפניהם, איך אנו מתענים יום לפני פורים, והרי אף שבטלה מגילת תענית, פורים וחנוכה לא בטלו? | הראשונים שואלים, אם הלכה כר' יוסי שאסור להתענות בימים שלפניהם, איך אנו מתענים יום לפני פורים, והרי אף שבטלה מגילת תענית, פורים וחנוכה לא בטלו? | ||
=== פורים תקנתו מדברי קבלה === | |||
'''בעל המאור''' (מגילה ד א) מביא דברי '''רבנו אפרים''' שסובר שאסור להספיד ביום שקודם חנוכה וביום לאחריו, ולגבי פורים - בני העיירות אסורים בט"ו להספיד ולהתענות ובי"ג להספיד, ובני הכרכים אסורים בין בהספד ובין בתענית לפניו ולאחריו. | '''בעל המאור''' (מגילה ד א) מביא דברי '''רבנו אפרים''' שסובר שאסור להספיד ביום שקודם חנוכה וביום לאחריו, ולגבי פורים - בני העיירות אסורים בט"ו להספיד ולהתענות ובי"ג להספיד, ובני הכרכים אסורים בין בהספד ובין בתענית לפניו ולאחריו. | ||
<BR/>בעל המאור עצמו השיג על דברי רבנו אפרים, וסובר שבאמת לפי ר' יוסי כולם אסורים בתענית לפניהם ומותרים לאחריהם, ובהספד מותרים לפניהם ולאחריהם, ולפי זה צריך ליישב את המנהג להתענות קודם פורים. ומתרץ בעה"מ לחלק בין בני עיירות לבני הכרכים, שבני העיירות מחוייבים בפורים לא מכח מגילת תענית אלא מכח מגילת אסתר, שהיא דברי קבלה, ואינם צריכים חיזוק שהם כדברי תורה, ולכן מותרים בתענית לפני פורים. אך בני הכרכים שהם מחוייבים ביום י"ד רק מכח מגילת תענית, להם יש איסור תענית גם ביום שלפניו, כלומר בי"ג. | <BR/>בעל המאור עצמו השיג על דברי רבנו אפרים, וסובר שבאמת לפי ר' יוסי כולם אסורים בתענית לפניהם ומותרים לאחריהם, ובהספד מותרים לפניהם ולאחריהם, ולפי זה צריך ליישב את המנהג להתענות קודם פורים. ומתרץ בעה"מ לחלק בין בני עיירות לבני הכרכים, שבני העיירות מחוייבים בפורים לא מכח מגילת תענית אלא מכח מגילת אסתר, שהיא דברי קבלה, ואינם צריכים חיזוק שהם כדברי תורה, ולכן מותרים בתענית לפני פורים. אך בני הכרכים שהם מחוייבים ביום י"ד רק מכח מגילת תענית, להם יש איסור תענית גם ביום שלפניו, כלומר בי"ג. | ||
ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט) אחר שכתב תירוצו המובא [[#יום י"ג הוא יום ניקנור|להלן]], הוסיף בשם '''רבנו שמואל בן נטרונאי''' טעם אחר בדומה להסבר בעה"מ, שחנוכה ופורים מעלתם כשל תורה, ואינם צריכים חיזוק, ולכן אין להם דין של יום שלפניהם ולאחריהם. וזהו כתירוץ בעל המאור, אלא שלא חילק בין בני העיירות לבני הכרכים. <BR/>כדברי הראבי"ה העתיק ה'''מרדכי''' (מגילה א תשעו), וכעין זה בספר ה'''אגודה''' (מגילה ג א). | |||
<BR/>כתירוץ זה של '''רבנו שב"ט''' מובא גם ב'''רא"ש''' (תענית ב כד). | |||
=== הימים עצמם לא בטלו אבל שלפניהם ולאחריהם בטלו === | |||
ה'''תוספות''' (יח א ד"ה רב אמר) כתבו כהתירוץ השני שהביא בעל המאור, שחנוכה ופורים אף שהם עצמם לא בטלו, מכל מקום הדינים שלפניהם ולאחריהם בטלו. | ה'''תוספות''' (יח א ד"ה רב אמר) כתבו כהתירוץ השני שהביא בעל המאור, שחנוכה ופורים אף שהם עצמם לא בטלו, מכל מקום הדינים שלפניהם ולאחריהם בטלו. | ||
<BR/>וכן הסכים ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. | <BR/>וכן הסכים ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. | ||
| שורה 24: | שורה 28: | ||
<BR/>אמנם הרא"ש הוסיף, שלפי הטעם שכתב שזהו [[#טעם המנהג להתענות|זכר להתקהלות בזמן אסתר]], אם כן תענית אסתר היא תקנת חכמים קודם שבטלה למגילת תענית. וכן כתב הרא"ש במקום אחר (תענית ב כד) שההתקהלות זה מעיקר הנס. | <BR/>אמנם הרא"ש הוסיף, שלפי הטעם שכתב שזהו [[#טעם המנהג להתענות|זכר להתקהלות בזמן אסתר]], אם כן תענית אסתר היא תקנת חכמים קודם שבטלה למגילת תענית. וכן כתב הרא"ש במקום אחר (תענית ב כד) שההתקהלות זה מעיקר הנס. | ||
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף תענית ו ב ד"ה ולענין) | בעה"מ הביא תירוץ זה בשם 'יש שסבורים לומר', שהאידנא בטלה מגילת תענית, ואף שחנוכה ופורים לא בטלו, מ"מ לפניהם ולאחריהם בטלו. אך בעה"מ חולק על זה וסובר שאי אפשר לומר כן, שהרי ר' יוסי עצמו אומר במסכת ראש השנה שבטלה מגילת תענית, ובכ"ז רב פוסק כוותיה במסכת תענית, לגבי לפניהם ולאחריהם. | ||
<BR/> | <BR/>כן הקשה גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף תענית ו ב ד"ה ולענין), שהרי ממה שפסק רב הלכה כר' יוסי אף שאמר בתענית יח: שבטלה מגילה תענית, מוכח שלענין פורים וחנוכה אף לפניהם ולאחריהם לא בטלו, שאל"כ למה יש לו לפסוק כר' יוסי. | ||
=== יום י"ג הוא יום ניקנור === | |||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף תענית ו ב ד"ה ולענין) הביא בשם ה'''רמב"ן''' לתרץ שיום י"ג באדר, לפי מגילת תענית הוא יום ניקנור, וכיון שהוא בטל ככל ימי מגילת תענית, ממילא בטל הוא לגמרי גם מדין יום שלפני פורים, שכיון שקדושת היום בטלה, אין ראוי שתשרה לו קדושה מדין יום שלפני. כן כתב לתרץ גם ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט), וכן תירצו ה'''תוספות''' שם בתירוץ שני. | |||
<BR/>אמנם הר"ן דחה תירוץ זה, וגם דחה תירוץ בעה"מ, וכתב בשם '''הרב אברגלוני''' שאף שמדינא הלכה כר' יוחנן שלפניהם אסור, מ"מ כיון שבטלה מגילת תענית מוכח שדעת חכמים להקל בדבר, ואף שחנוכה ופורים לא בטלו, אנו אין לנו להחמיר אלא להקל ולפסוק כשמואל שהכריע כרשב"ג שלפניהם ולאחריהם מותר. | <BR/>אמנם הר"ן דחה תירוץ זה, וגם דחה תירוץ בעה"מ, וכתב בשם '''הרב אברגלוני''' שאף שמדינא הלכה כר' יוחנן שלפניהם אסור, מ"מ כיון שבטלה מגילת תענית מוכח שדעת חכמים להקל בדבר, ואף שחנוכה ופורים לא בטלו, אנו אין לנו להחמיר אלא להקל ולפסוק כשמואל שהכריע כרשב"ג שלפניהם ולאחריהם מותר. | ||
== טעם המנהג להתענות == | == טעם המנהג להתענות == | ||