9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←המנהג להתענות ג' ימים
| שורה 76: | שורה 76: | ||
איתא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שרבותינו שמערב היו נוהגים להתענות צום מרדכי ואסתר שלושה ימים, והם שני וחמישי ושני שלאחר פורים. ואף שמרדכי ואסתר התענו בניסן, אנו לא מתענים בניסן לפי שהוקם בו המשכן וימים טובים לנשיאים היו, וכן בו עתיד להיבנות המקדש. | איתא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שרבותינו שמערב היו נוהגים להתענות צום מרדכי ואסתר שלושה ימים, והם שני וחמישי ושני שלאחר פורים. ואף שמרדכי ואסתר התענו בניסן, אנו לא מתענים בניסן לפי שהוקם בו המשכן וימים טובים לנשיאים היו, וכן בו עתיד להיבנות המקדש. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הזכיר דין זה בשם מסכת סופרים, וכן הביאו גם ה'''רשב"א''' (ב א ד"ה זמן קהילה), וה'''ר"ן''' (ב א ד"ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו). | <BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הזכיר דין זה בשם מסכת סופרים, וכן הביאו גם ה'''רשב"א''' (ב א ד"ה זמן קהילה), וה'''ר"ן''' (ב א ד"ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו). | ||
ב'''שו"ת הריב"ש''' (תטז) כתב שיש מחלוקת בין הגמרא למדרש, שב'''גמרא''' (יבמות קכא ב) נראה ששלושה הימים שצמו היו רצופים לילה ויום, ואין זה בגדר נס ובלתי אפשרי. אבל במדרש כתוב שאי אפשר לעשות כן אלא היו מפסיקין מבעוד יום. כלומר שלא היו רצופים אלא כגון שני וחמישי ושני. | |||
ה'''בית יוסף''' (תרפו ד"ה ומ"ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב רק שיש המתענים ג' ימים זכר לענית אסתר. | ה'''בית יוסף''' (תרפו ד"ה ומ"ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב רק שיש המתענים ג' ימים זכר לענית אסתר. | ||