9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 50: | שורה 50: | ||
=== חולים, מעוברות ומניקות === | === חולים, מעוברות ומניקות === | ||
על פי דברי מחזור ויטרי הנ"ל, כתב ה'''אגודה''' (מגילה א א) שיכולין להקל בתענית אסתר, למעוברות וליולדות ולמניקות ולכואבי עינים, ויפרעו יום אחר. אך בריאים לא יפרשו מן הצבור. והובאו דבריו ב'''דרכי משה''' (תרפו א), | על פי דברי מחזור ויטרי הנ"ל, כתב ה'''אגודה''' (מגילה א א) שיכולין להקל בתענית אסתר, למעוברות וליולדות ולמניקות ולכואבי עינים, ויפרעו יום אחר. אך בריאים לא יפרשו מן הצבור. והובאו דבריו ב'''הגהות מנהגים''' טירנא (פורים מח), וכן נפסק ב'''דרכי משה''' (תרפו א), וב'''רמ"א''' (ב). | ||
כתב ה'''בית חדש''' (ב) שמדברי האגודה משמע, שלמי שסובר שמקור התענית הוא מהפסוק 'דברי הצומות וזעקתם', אפילו מעוברות וכיו"ב חייבות לצום, שדברי קבלה הן כדברי תורה. ולפי זה אדרבה, תענית אסתר חמורה משאר צומות, שבשאר צומות אם [[אין שמד ואין שלום, רצו מקילין]], אבל כאן הוא מדברי קבלה. וכתב שמדברי כמה ראשונים משמע שסוברים כן, אבל להלכה נהוג להקל שצום זה לכל היותר תקנת חכמים, ולכן מעוברות ומניקות וכיוצא בהם יכולים להקל. | כתב ה'''בית חדש''' (ב) שמדברי האגודה משמע, שלמי שסובר שמקור התענית הוא מהפסוק 'דברי הצומות וזעקתם', אפילו מעוברות וכיו"ב חייבות לצום, שדברי קבלה הן כדברי תורה. ולפי זה אדרבה, תענית אסתר חמורה משאר צומות, שבשאר צומות אם [[אין שמד ואין שלום, רצו מקילין]], אבל כאן הוא מדברי קבלה. וכתב שמדברי כמה ראשונים משמע שסוברים כן, אבל להלכה נהוג להקל שצום זה לכל היותר תקנת חכמים, ולכן מעוברות ומניקות וכיוצא בהם יכולים להקל. | ||
<BR/>ב'''אליה רבה''' (ב) דייק מ'''הנהגות מנהגים''' טירנא (פורים מח) שגם למעוברות יש להתענות, וכן דייק במהרי"ל לענין יולדת, וכתב שלכן נראה להחמיר אם לא שהן חלושות מאוד, וביולדת כל ל' יום. | |||
== תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | == תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | ||
'''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר"ן''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן) וב'''תוספות רי"ד''' (מגילה ב א ד"ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. וכן הוא ב'''רוקח''' (רמ ד"ה תענית אסתר). וכן פסק ה'''רמב"ם''' (תעניות ה ה). | '''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר"ן''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן) וב'''תוספות רי"ד''' (מגילה ב א ד"ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. וכן הוא ב'''רוקח''' (רמ ד"ה תענית אסתר). וכן פסק ה'''רמב"ם''' (תעניות ה ה). | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
=== ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם === | === ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם === | ||
איתא ב'''הגהות מנהגים''' טירנא (מח) שפעם חל פורים ביום א' והתענית ביום ה', ואירע ברית מילה, ואכל מהר"ר דוד לנצהוט עם הבחורים על המילה, ולמחרת ביום שישי התענה עם הבחורים. | |||
{{להשלים|פסקה=כן}} | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||