9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קדימה בברכות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה. | אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה. | ||
וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=41&format=pdf (ברכות מא א)] אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', אבל אם אין ברכותיהן שוות, | וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=41&format=pdf (ברכות מא א)] אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', ובברכה על האחד פוטר את השני, שאז ר' יהודה סובר שמין שבעה עדיף וחכמים סוברים שמין חביב עדיף. אבל אם אין ברכותיהן שוות, כגון שיש לפניו פרות העץ ופירות האדמה, לדברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה, ולא פוטר את השני בברכת הראשון. | ||
בהמשך מביאה הגמרא שדבר זה נתון במחלוקת אמוראים בין רבי אמי לרבי יצחק נפחא. אחד מהם סובר כעולא שמחלוקת התנאים היא בשברכותיהן שוות, ואילו האחר סובר שמחלוקתם היא אף כשאין ברכותיהן שוות. ומבארת הגמרא שכוונתו שאף שאין אחד פוטר את חבירו, שהרי כל אחד טעון ברכה לעצמו, מ"מ נחלקו לענין קדימה בברכות, שלדעת ר' יהודה יש להקדים מין שבעה מפני חשיבותם של שבעת המינים, ואילו לדעת חכמים אין עדיפות על שבעת המינים כאשר יש לפניו מין שהוא חביב עליו יותר. | |||
משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש"י מסביר (ד"ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב. | משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש"י מסביר (ד"ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב. | ||
ולענין דין הקדימה בתוך ז' המינין עצמן ראינו בהמשך(מא:) מעשה ברב חסדא ורב המנונא שהביאו לפניהם תמר ורימון ובירך רב המנונא על התמר ברישא אף על פי שהרימון קדם לו בפסוק וכדאמר רב חסדא " לא סבירא ליה למר הא דאמר רב יוסף..." וכאן מתשובתו של רב המנונא לרב חסדא שאמר זה שני לארץ וזה חמישי לארץ למדנו כי ישנה עוד מעלת קדימה בתוך ז' המינין עצמן שהקודם ל"ארץ" קודם לברכה אף אם המין הראשון מופיע ב"ארץ" קמא והשני ב"ארץ" בתרא. | ולענין דין הקדימה בתוך ז' המינין עצמן ראינו בהמשך(מא:) מעשה ברב חסדא ורב המנונא שהביאו לפניהם תמר ורימון ובירך רב המנונא על התמר ברישא אף על פי שהרימון קדם לו בפסוק וכדאמר רב חסדא " לא סבירא ליה למר הא דאמר רב יוסף..." וכאן מתשובתו של רב המנונא לרב חסדא שאמר זה שני לארץ וזה חמישי לארץ למדנו כי ישנה עוד מעלת קדימה בתוך ז' המינין עצמן שהקודם ל"ארץ" קודם לברכה אף אם המין הראשון מופיע ב"ארץ" קמא והשני ב"ארץ" בתרא. | ||