9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול חמץ"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כעין זה כתוב גם בספר '''הלכות גדולות''' (יא פסח ד"ה ומאן), שחובת הביטול נלמדת מן הפסוק "תשביתו שאור מבתיכם", ואם מצא חמץ אחר שביטל, לא חייב עליו משום 'בל יראה ובל ימצא'. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ב ב) שמצות השבתה האמורה בתורה, היא שיבטל החמץ בלבו ויחשוב אותו כעפר הארץ. כן כתב גם '''שיבולי הלקט''' (רו) בשם אחיו '''ר' בנימין נר"ו''', שמהתורה די בביטול, דכתיב 'תשביתו'. | כעין זה כתוב גם בספר '''הלכות גדולות''' (יא פסח ד"ה ומאן), שחובת הביטול נלמדת מן הפסוק "תשביתו שאור מבתיכם", ואם מצא חמץ אחר שביטל, לא חייב עליו משום 'בל יראה ובל ימצא'. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ב ב) שמצות השבתה האמורה בתורה, היא שיבטל החמץ בלבו ויחשוב אותו כעפר הארץ. כן כתב גם '''שיבולי הלקט''' (רו) בשם אחיו '''ר' בנימין נר"ו''', שמהתורה די בביטול, דכתיב 'תשביתו'. | ||
והביאו לזה ראיה גם מן התרגום לפסוק, שמתרגם: {{ציטוט|"שַׁבְעַת יוֹמִין פַּטִּירָא תֵיכְלוּן בְּרַם מִפַּלְגוּת יוֹמָא דְמִיקַמֵּי חַגָּא '''תְבַטְּלוּן''' חָמִיר מִבָּתֵּיכוֹן..."<ref>כן הוא בתרגום יונתן, וכן תירגם אונקלוס, אלא ששם במקום המלים: "מפלגות יומא דמיקמי חגא", כתב "ביומא קדמאה".</ref>.}} | והביאו לזה ראיה גם מן התרגום לפסוק, שמתרגם: {{ציטוט|"שַׁבְעַת יוֹמִין פַּטִּירָא תֵיכְלוּן בְּרַם מִפַּלְגוּת יוֹמָא דְמִיקַמֵּי חַגָּא '''תְבַטְּלוּן''' חָמִיר מִבָּתֵּיכוֹן..."<ref>כן הוא בתרגום יונתן, וכן תירגם אונקלוס, אלא ששם במקום המלים: "מפלגות יומא דמיקמי חגא", כתב "ביומא קדמאה".</ref>.}} | ||
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (ו א ד"ה אמר רב יהודה) הביא בשם יש מפרשים, שהביטול מועיל להינצל מאיסור, לפי שאחר הביטול, שוב אין עליו תורת לחם, וכוונתו לשיטת רש"י הנ"ל, וכן מובא פירוש זה ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף שכשמבטלו מתורת אוכל, הוי כמי שטח פניה בטיט<ref>אמנם הביאו הם גם את דעת הראשונים הרווחת, שהוא מדין הפקר וכדלהלן.</ref>. | |||
'''תוספות''' (פסחים ד ב ד"ה מדאורייתא) הקשו על פירוש זה, והוכיחו שהשבתה היא ביעור החמץ מן העולם: | '''תוספות''' (פסחים ד ב ד"ה מדאורייתא) הקשו על פירוש זה, והוכיחו שהשבתה היא ביעור החמץ מן העולם: | ||
| שורה 71: | שורה 72: | ||
=== אם צריך ביטול לחמץ שאינו ידוע === | === אם צריך ביטול לחמץ שאינו ידוע === | ||
ב'''בית חדש''' (תלא ב ד"ה ונראה ליישב) כתב דבר חדש, שביטול הוא דווקא ב'''חמץ ידוע''', אבל חמץ שאינו ידוע אין צריך ביטול כלל. | ב'''בית חדש''' (תלא ב ד"ה ונראה ליישב) כתב דבר חדש, שביטול הוא דווקא ב'''חמץ ידוע''', אבל חמץ שאינו ידוע אין צריך ביטול כלל. | ||
== אם צריך לבטל בפה == | |||
ה'''רמב"ן''' (ד ב ד"ה ונראין הדברים) כתב שהביטול בלב הוא, ואינו צריך להוציא בשפתיו, שהרי כן שנינו במשנה 'מבטלו בלבו', שכל שנתייאש ממנו ודעתו מסכמת שאינו רוצה בו מחמת איסורו ולא יהנה בו לעולם, אינו עובר על האיסור. ואם נתן דעתו על החמץ לאחר זמן האיסור, דומיא דגלוסקא יפהפיה, אפילו רגע אחד, הרי זה עובר עליו. והוסיף שאף שהיה מקום לפרש 'מבטלו בליבו' היינו מלבד הביטול בפה, כדי שיהיו פיו ולבו שווים, אין זה מחוור, אלא העיקר שהביטול הוא בלב. | |||
== גזירת חכמים לבטל את החמץ בנוסף לביעור == | == גזירת חכמים לבטל את החמץ בנוסף לביעור == | ||
ה'''גמרא''' (פסחים ו ב) מביאה דברי רב יהודה שאדם | ה'''גמרא''' (פסחים ו ב) מביאה דברי רב יהודה שעל אף שאדם בודק את החמץ, צריך הוא גם לבטלו. | ||
== טעם | === טעם התקנה לבטל === | ||
ה'''גמרא''' שם דנה מה הטעם שתיקנו חכמים שצריך לבטל את החמץ, שהרי בלאו הכי מבערים את כל החמץ הנמצא בבית? | ה'''גמרא''' שם דנה מה הטעם שתיקנו חכמים שצריך לבטל את החמץ, שהרי בלאו הכי מבערים את כל החמץ הנמצא בבית? | ||
<BR/>בתחילה מעלה הגמרא אפשרות שהוא משום פירורין, שאי אפשר לבדוק אחריהם. אך הגמרא דוחה, שהרי פירורין בלאו הכי אינם חשובים, ואינם צריכים ביטול. ואין לומר שכיון שנשמרים הם | <BR/>בתחילה מעלה הגמרא אפשרות שהוא משום פירורין, שאי אפשר לבדוק אחריהם. אך הגמרא דוחה, שהרי פירורין בלאו הכי אינם חשובים, ואינם צריכים ביטול. ואין לומר שכיון שנשמרים הם כשנועל את ביתו, ממילא חשובים הם ולא בטלים, שהרי מצאנו בברייתא שאומרת שבסוף עונת לקיטת הפירות, כגון תאנים וענבים, אם אדם כבר אינו מקפיד עליהם, אין בהם משום גזל ופטורין מן המעשר, אף שהוא משמר את שדהו מפני דבר אחר שיש לו בה. | ||
<BR/>לכן מסיק רבא שטעם הביטול הוא גזירה שמא למרות | <BR/>לכן מסיק רבא שטעם הביטול הוא גזירה שמא למרות בדיקתו וביעורו, ימצא גלוסקא יפה לאחר זמן איסור חמץ, ודעתו עליה ואינה בטלה. | ||
<BR/>אך מקשה הגמרא, שאם כן יבטל כשימצא, ומתרצת שייתכן שימצא לאחר זמן האיסור ושוב אינו יכול לבטל את החמץ, כיון שאינו ברשותו לבטלו. | |||
עוד מוסיפה הגמרא לומר שאין להמתין עם ביטול החמץ לשעה חמישית או רביעית בערב פסח, לפי שזמן זה אינו זמן ביעור ואינו זמן איסור, וממילא אין דעתו על זה, ועלול להימנע מלבטל את החמץ. | |||
<BR/>ואמנם גם לשעה שישית, שאז עסוק הוא בשריפתו ולא עלול לשכוח, אין להמתין, שכיון שהוא כבר אסור מדרבנן, שוב אינו יכול לבטל, שחכמים עשוהו כדאורייתא שאינו ברשותו לבטלו. שאמרו חכמים, שהמקדש אישה משעה שישית ומעלה, אפילו בחיטים קורדינייתא, אין חוששים לקידושיו, אף שזהו רק איסור דרבנן. | |||
<BR/>ואמנם לשעה שישית אין להמתין, שכיון שהוא כבר אסור מדרבנן, שוב אינו יכול לבטל, שחכמים עשוהו כדאורייתא שאינו ברשותו לבטלו. שאמרו חכמים, שהמקדש אישה משעה שישית ומעלה, אפילו בחיטים קורדינייתא, אין חוששים לקידושיו, אף שזהו רק איסור דרבנן. | |||
=== פירוש 'ודעתיה עילוה' === | === פירוש 'ודעתיה עילוה' === | ||
'''רש"י''' (ו ב ד"ה ודעתו) כותב שהביטול נועד מחשש שאם אדם ימצא חמץ שחשוב הוא בעיניו, עלול הוא לחוס עליו מלשורפו, וישהה אותו אפילו רגע, ובכך עובר הוא על איסור 'בל יראה ובל ימצא'. אמנם אם ביטל הוא את החמץ קודם הפסח, לפני שהגיע זמן איסורו, אינו עובר, שהרי השבית את כל החמץ. | '''רש"י''' (ו ב ד"ה ודעתו) כותב שהביטול נועד מחשש שאם אדם ימצא חמץ שחשוב הוא בעיניו, עלול הוא לחוס עליו מלשורפו, וישהה אותו אפילו רגע, ובכך עובר הוא על איסור 'בל יראה ובל ימצא'. אמנם אם ביטל הוא את החמץ קודם הפסח, לפני שהגיע זמן איסורו, אינו עובר, שהרי השבית את כל החמץ. | ||
<BR/>'''תוספות''' (ד"ה ודעתיה) הקשו על רש"י, שלפי זה אינו מובן מהי קושית הגמרא מיד לאחר מכן, שיבטל את החמץ לכשימצא אותו? והרי הוא חס עליה מלבטלה? לכן מפרשים התוספות ושדעתו עליה הכוונה שאינו בטל מאליו כמו פירורין. | <BR/>'''תוספות''' (ד"ה ודעתיה) הקשו על רש"י, שלפי זה אינו מובן מהי קושית הגמרא מיד לאחר מכן, שיבטל את החמץ לכשימצא אותו? והרי הוא חס עליה מלבטלה? לכן מפרשים התוספות ושדעתו עליה הכוונה שאינו בטל מאליו כמו פירורין. | ||
<BR/>ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ו ב) כתב כפירוש רש"י, והסביר ששאלת הגמרא שיבטל לכשימצא, הכוונה שכיון שזריז הוא כל כך במצוה לבדוק את החמץ, וגם שומע לתקנה לבטלו, אם כן מה לנו לתקן שיבטל בשעת הבדיקה, הרי ודאי יהיה זריז לבטלה תיכף כשימצאנה | <BR/>ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ו ב) כתב כפירוש רש"י, והסביר ששאלת הגמרא שיבטל לכשימצא, הכוונה שכיון שזריז הוא כל כך במצוה לבדוק את החמץ, וגם שומע לתקנה לבטלו, אם כן מה לנו לתקן שיבטל בשעת הבדיקה, הרי ודאי יהיה זריז לבטלה תיכף כשימצאנה. | ||
== ביטול על ידי שליח == | == ביטול על ידי שליח == | ||
| שורה 103: | שורה 98: | ||
== זמן הביטול == | == זמן הביטול == | ||
ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) כותב שהביטול צריך להיות בשעת הבדיקה. | ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) כותב שהביטול צריך להיות בשעת הבדיקה. | ||
== אופן ונוסח הביטול == | == אופן ונוסח הביטול == | ||