הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"

<BR/>ב'''פסקי הרי"ד''' (סה ב) כתב כשני הפירושים, שגם אוסרת עצמה אכולי עלמא (כרבנו חננאל), וגם היא נאסרת בקרוביו לאחר שתתאלמן או תתגרש (כרש"י).

<BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה הרשב"א, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו, דאין בזה חוב לאחריני לפי שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה, כן האישה בידה לקדש עצמה למי שרוצה. ועוד שכל שיכולה לחוב עצמה עכשיו בפנינו ולקבל קידושין, נאמנת במיגו לומר שקיבלה, והרי בידה לקדש עצמה.

<BR/>ב'''ריטב"א''' (ד"ה התם) נמצא פירוש דומה לשל רבנו חננאל, אלא שמוסיף עליו שהוי חב לאחריני כיון שבמעשה הקידושין נעשית היא אשת איש והבא עליה '''מתחייב מיתה''', וזהו החב לאחריני. כן מובא פירוש זה גם ב'''השמטות ליד רמה''' (יח), ושם מבואר יותר שעצם זה שאוסרת את עצמה לא חשיב מחייב לאחריני, כיון שאין להם כלל שייכות בה, ואינה מפסידתם כלום, אך מה שמביאה לידי חיוב מיתה, זה חשיב חב לאחריני.