9,963
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ברכה ראשונה ואחרונה על תבשיל מחמשת מיני דגן, או שיש בו מחמשת מיני דגן. | ברכה ראשונה ואחרונה על תבשיל מחמשת מיני דגן, או שיש בו מחמשת מיני דגן. | ||
== חביץ קדרה == | |||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36b&format=pdf (ברכות לו ב)] מביאה מחלוקת האמוראים לגבי ברכתו של חביץ קדרה (תבשיל קפוי העשוי מקמח, דבש ושמן) וכן דייסא, לדעת רב יהודה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו' מפני שהדבש הוא העיקר, ואילו לדעת רב כהנא ברכתו 'בורא מיני מזונות' לפי שהסולת היא עיקר. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36b&format=pdf (ברכות לו ב)] מביאה מחלוקת האמוראים לגבי ברכתו של חביץ קדרה (תבשיל קפוי העשוי מקמח, דבש ושמן) וכן דייסא, לדעת רב יהודה יש לברך 'שהכל נהיה בדברו' מפני שהדבש הוא העיקר, ואילו לדעת רב כהנא ברכתו 'בורא מיני מזונות' לפי שהסולת היא עיקר. | ||
<BR/>ומוסיפה הגמרא שבדייסא רגילה, כלומר שהחיטים כתושות לגמרי מבלי תוספת דבש ושמן, לכולי עלמא מברך 'מזונות'. אך חלוקים הם בדייסא שהיא כעין חביץ קדירה, כלומר שהחיטים שבורות ונתנו בהם דבש ושמן, ובזה פליגי כנ"ל. | <BR/>ומוסיפה הגמרא שבדייסא רגילה, כלומר שהחיטים כתושות לגמרי מבלי תוספת דבש ושמן, לכולי עלמא מברך 'מזונות'. אך חלוקים הם בדייסא שהיא כעין חביץ קדירה, כלומר שהחיטים שבורות ונתנו בהם דבש ושמן, ובזה פליגי כנ"ל. | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
להלן ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=37b&format=pdf (ברכות לז ב)] מביאה דברי רבא לגבי 'ריהטא' (שזהו חביץ קדרה הנ"ל), שמברכים עליו מזונות בין בעיר ובין בכפר, כלומר בין שיש בו הרבה קמח, כפי שעושים בני הכפרים, ובין שיש בו מעט קמח והרבה דבש, כפי שעושים בני הכרכים, מברכים עליו 'מזונות' (וחזר בו רבא מתחילת דבריו שרצה לחלק ביניהם). וראייתו של רבא לדין זה, היא מדברי רב ושמואל הנ"ל. | להלן ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=37b&format=pdf (ברכות לז ב)] מביאה דברי רבא לגבי 'ריהטא' (שזהו חביץ קדרה הנ"ל), שמברכים עליו מזונות בין בעיר ובין בכפר, כלומר בין שיש בו הרבה קמח, כפי שעושים בני הכפרים, ובין שיש בו מעט קמח והרבה דבש, כפי שעושים בני הכרכים, מברכים עליו 'מזונות' (וחזר בו רבא מתחילת דבריו שרצה לחלק ביניהם). וראייתו של רבא לדין זה, היא מדברי רב ושמואל הנ"ל. | ||
= | === פסיקת הראשונים ושלחן ערוך === | ||
== פסיקת הראשונים ושלחן ערוך == | |||
ה'''רי"ף''' (כה ב) הביא להלכה דברי רב יוסף שהכריע כרב כהנא על פי דברי רב ושמואל ש'כל שיש בו מחמשת מיני דגן מברכים עליו מזונות'. ולגבי דברי רב ושמואל מסביר הרי"ף, שאף שדבריהם לעניין [[ברכת האורז והדוחן|ברכת האורז]] נדחו מכח קושיה מהברייתא, מ"מ דבריהם לענין 'כל שיש בו מחמשת מיני דגן' לא נדחו. | ה'''רי"ף''' (כה ב) הביא להלכה דברי רב יוסף שהכריע כרב כהנא על פי דברי רב ושמואל ש'כל שיש בו מחמשת מיני דגן מברכים עליו מזונות'. ולגבי דברי רב ושמואל מסביר הרי"ף, שאף שדבריהם לעניין [[ברכת האורז והדוחן|ברכת האורז]] נדחו מכח קושיה מהברייתא, מ"מ דבריהם לענין 'כל שיש בו מחמשת מיני דגן' לא נדחו. | ||
<BR/>הראשונים כולם הסכימו עמו להלכה, שחביץ קדרה ברכתו מזונות: | <BR/>הראשונים כולם הסכימו עמו להלכה, שחביץ קדרה ברכתו מזונות: | ||
<BR/>כן כתבו ה'''רא"ש''' (ו ז) שהדגיש שכל שעיקרו מחמשת המינים, אפילו אם הרוב הוא ממין אחר, מברך לפניו 'מזונות' ולאחריו 'מעין שלוש', ה'''רשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=51&hilite= (לז א ד"ה תיובתא)] שחיזק דברי הרי"ף והוכיח שהלכה כרב ושמואל, מדברי רבא שפסק לגבי 'ריהטא' לברך מזונות אפילו שהקמח אינו הרוב, מכח מימרא דרב ושמואל, ה'''רמב"ם''' (ברכות ג ד), ה'''רא"ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=136 (לו ב ד"ה פי' ומיהא)], ה'''ריטב"א''' (לז ב ד"ה אמר רבא), '''ספר הפרדס''' (שער הדגן), '''ריטב"א''' (לז ב ד"ה אמר רבא), '''חידושי הרשב"ץ''' (על הרי"ף לז ב), '''ספר המאורות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16100&st=&pgnum=99 (לט א ד"ה תבשילא)] ועוד ראשונים. | <BR/>כן כתבו ה'''רא"ש''' (ו ז) שהדגיש שכל שעיקרו מחמשת המינים, אפילו אם הרוב הוא ממין אחר, מברך לפניו 'מזונות' ולאחריו 'מעין שלוש', ה'''רשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=51&hilite= (לז א ד"ה תיובתא)] שחיזק דברי הרי"ף והוכיח שהלכה כרב ושמואל, מדברי רבא שפסק לגבי 'ריהטא' לברך מזונות אפילו שהקמח אינו הרוב, מכח מימרא דרב ושמואל, ה'''רמב"ם''' (ברכות ג ד), ה'''רא"ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=136 (לו ב ד"ה פי' ומיהא)], ה'''ריטב"א''' (לז ב ד"ה אמר רבא), '''ספר הפרדס''' (שער הדגן), '''ריטב"א''' (לז ב ד"ה אמר רבא), '''חידושי הרשב"ץ''' (על הרי"ף לז ב), '''ספר המאורות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16100&st=&pgnum=99 (לט א ד"ה תבשילא)] ועוד ראשונים. | ||
== קמח העשוי לדבק == | |||
עוד מביאה ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=39&format=pdf (ברכות לט א)] את דברי רב אשי בשם רב כהנא, שאמר שעל תבשיל סלק שאין בו הרבה קמח מברכים 'אדמה', ועל תבשיל של לפת ובו הרבה קמח, 'בורא מיני מזונות'. אך לאחר מכן חזר בו, ואמר שעל שניהם מברכים 'בורא פרי האדמה' מכיוון שהקמח בא "לדבוקי בעלמא". כלומר, חמשת מיני דגן מקבלים חשיבותם לענין ברכה, רק כאשר הם באים כמזון, אבל אם הם באים על מנת לדבק הרי שאינם עיקר ויורדת חשיבותם. | |||
<BR/>גם גמרא זו הביאו ה'''רי"ף''' (כז א) ושאר ראשונים להלכה. | |||
=== מתי מין הדגן אינו עיקר === | === מתי מין הדגן אינו עיקר === | ||
ה'''רא"ש''' (ו ז) אחר שפסק להלכה שמין דגן קובע ברכה לעצמו אפילו הוא מיעוט, סייג זאת מהגמרא הנ"ל, וכתב שאם הקמח מחמשת המינים בא כדי להקפות ולדבק המאכל, לא חשיב עיקר, כדמוכח לגבי תבשילא דסילקא. וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה רב ושמואל). וכן ב'''תוספות''' (לו ב ד"ה כל) כתבו שהנותן קמח לתוך שקדים כמו שעושים לחולה, אם מטרתו בקמח כדי לסעוד הלב, ברכתו מזונות, אך אם לדבק בעלמא אינו מברך מזונות. וסיימו שטוב להחמיר לגמעו בתוך הסעודה ובכך נפטר הוא בברכת המוציא. | |||
הרשב"א [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=51&hilite= (ד"ה דובשא)] הגדיר, שהחביצא הוא רוב דבש ומיעוט סולת, ואפילו הכי, כיון שהסולת בא להכשירו, מברכים עליו מזונות, שכל שבא להכשיר ולתת טעם, מברכים מזונות, אך אם בא רק לדיבוק, כגון תבשילא דליפתא, מברכים שהכל. | הרשב"א [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32296&st=&pgnum=51&hilite= (ד"ה דובשא)] הגדיר, שהחביצא הוא רוב דבש ומיעוט סולת, ואפילו הכי, כיון שהסולת בא להכשירו, מברכים עליו מזונות, שכל שבא להכשיר ולתת טעם, מברכים מזונות, אך אם בא רק לדיבוק, כגון תבשילא דליפתא, מברכים שהכל. | ||