48
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ב'''משנה''' (עבודה זרה, ב' ו') כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' (ל"ה עמוד ב') אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. ה'''גמרא''' (שם) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב{{הערה|הגמרא כותבת שחלב טהור לבן ואילו חלב טמא "ירוק", אך ירוק בדברי חז"ל הכוונה לעיתים לצבע צהוב. עיין בקישור הבא: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31813}}. ה'''ירושלמי''' (עבודה זרה, ב' מ"א) מביא בשם רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום [[גילוי]]. כלומר החלב אסור שמא הגוי ישאיר את החלב לא השגחה והחלב אסור שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס. | ב'''משנה''' (עבודה זרה, ב' ו') כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' (ל"ה עמוד ב') אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. ה'''גמרא''' (שם) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב{{הערה|הגמרא כותבת שחלב טהור לבן ואילו חלב טמא "ירוק", אך ירוק בדברי חז"ל הכוונה לעיתים לצבע צהוב. עיין בקישור הבא: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31813}}. ה'''ירושלמי''' (עבודה זרה, ב' מ"א) מביא בשם רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום [[גילוי]]. כלומר החלב אסור שמא הגוי ישאיר את החלב לא השגחה והחלב אסור שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס. | ||
חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). | חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה'''הגמרא''' "ארתותי מירתת", והסברא, שהואיל והישראל יכול לראות את הגוי, הגוי חושש תמיד לערב חלב טמא שמא הישראל יראה אותו ולא יקנה ממנו.<br /> | ||
<br /> | |||
איסור זה נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות, ג' י"ג) וב'''שו"ע''' (קט"ו א'). | |||
== הטעם להלכה == | == הטעם להלכה == | ||
נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. ה'''תוספות''' (עבודה זרה, ל"ט ע"ב) ו'''הרדב"ז''' (חלק ד' אלף קמ"ז) סוברים שהטעמים אינם חלוקים ושניהם נפסקו להלכה. ואילו ה'''פני משה''' על הירושלמי (עבודה זרה, פ"ב ה"ח ד"ה 'ותני') ו'''יפה עיניים''' (עבודה זרה, ל"ט ב') סוברים שהטעמים חלוקים. הנפק"מ היא שהיום אין חוששים ל[[גילוי]], כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו כמו שמבואר ב'''שו"ע''' (יו"ד קט"ז א'). | נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. ה'''תוספות''' (עבודה זרה, ל"ט ע"ב) ו'''הרדב"ז''' (חלק ד' אלף קמ"ז) סוברים שהטעמים אינם חלוקים ושניהם נפסקו להלכה. ואילו ה'''פני משה''' על הירושלמי (עבודה זרה, פ"ב ה"ח ד"ה 'ותני') ו'''יפה עיניים''' (עבודה זרה, ל"ט ב') סוברים שהטעמים חלוקים. הנפק"מ היא שהיום אין חוששים ל[[גילוי]], כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו כמו שמבואר ב'''שו"ע''' (יו"ד קט"ז א').<br /> | ||
ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות, ג' י"ג) וה'''שו"ע''' (קט"ו א') כתבו שהטעם מפני חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור. | |||
== האם חלב נכרי נאסר במנין == | == האם חלב נכרי נאסר במנין == | ||
| שורה 18: | שורה 21: | ||
בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש לערוב חלב טמא בחלב טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר. | בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש לערוב חלב טמא בחלב טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר. | ||
==== המקרה הראשון ==== | ==== המקרה הראשון ==== | ||
במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה)] וה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' ('''עבודה זרה''' פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' (יו"ד כ"ה) מביא סתירה בדברי רש"י: ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br /> | במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))] וה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' ('''עבודה זרה''' פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' (יו"ד כ"ה) מביא סתירה בדברי רש"י: ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br /> | ||
ה'''חקקי לב''' {{הערה|עיין במקור: http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr=.}} מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת רש"י חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]]. | ה'''חקקי לב''' {{הערה|עיין במקור: http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr=.}} מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת רש"י חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]].<br /> | ||
וכך הסביר ה'''פרי חדש''' (קט"ו, ו') בדברי המרדכי, שאם בכל העיר אין בהמות טמאות, אין לחשוש שמא יערב הגוי מחלב טמא שיביא מחוץ לעדרו, והחלב מותר אע"פ שאין ישראל רואהו כלל. אבל אם יש חלב טמא בעיר, חוששים שמא הגוי יביא חלב טמא מחוץ לעדרו, ולכן, רק אם ישראל נמצא ליד העדר ורואה שאין מביאים חלב טמא מבחוץ, החלב מותר. <br /> | |||
ה'''הט"ז''' (קט"ו ס"ק ב') כתב בדעת המרדכי שרק אם ישראל נמצא בצד העדר ואין בהמה טמאה בעדרו של הגוי החלב מותר, אבל אם אין ישראל ליד העדר גם באין בהמה טמאה בעדר הגוי החלב אסור, ולא חילק בין יש בהמה טמאה בעיר לבין אין בהמה טמאה כלל בכל העיר. וכך פסק גם ה'''ערוך השולחן''' (קט"ו, ה'), והוסיף: "ובאמת כך מקובלני שכל גזירת חכמים לבד טעמם הנגלה יש עוד הרבה טעמים כמוסים שלא גילו אותם". | |||
==== המקרה השני ==== | ==== המקרה השני ==== | ||
כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור. כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור אין חשש לכאורה כהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור כך שימכור את החלב הטמא היקר יותר במחיר החלב הטהור הזול יותר, כיוון שהדבר לא משתלם לא. וכך כותב ה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד), ומוכיח מה'''גמרא''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי שלא לגרום לאיסור, אין חוששים לאיסור, וכך גם בחלב נכרי. המקרים מהם מוכיח ה'''רשב"ש''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי אין חוששים לאיסור: ב'''מסכת עבודה זרה''' (כ"ב ע"ב), מובא בברייתא שלוקחים מגויים בהמות בשביל קרבנות. ותמהה הגמרא למה לא חוששים שמא הגוי רבע את הבהמה (ואז פסולה להקרבה)? ועונה, שהגוי חס על בהמתו ולא ירבע אותה כיוון שזה יכול לעקר אותה. עוד מוכיח מה'''גמרא בעבודה זרה''' (ל"ד ע"ב): ב'''גמרא''' מסופר על ספינה עם מורייס (ציר דגים) שהגיע לנמל עכו. דנה הגמרא בשמירה על המורייס שמא הגויים ערבו בה יין, ואם גוי נגע ביין פסל את המורייס מאכילה. ואומרת הגמרא שכאשר היין ביוקר והמורייס בזול, אין לחשוש שגויים יערבו יין במורייס, ולכן המורייס כשר לאכילה. וכך נראה גם מדברי ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ז). לומד מכאן ה'''רשב"ש''' שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. ויש לציין, כאן מדובר באיסור דאורייתא של הקרבת קרבן אסור בבית המקדש. ק"ו בחלב הגוי שאסור מדרבנן להרבה דעות (שהחשש הוא שמא יערב חלב טמא ומדאורייתא בטל ברוב). | כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור. כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור אין חשש לכאורה כהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור כך שימכור את החלב הטמא היקר יותר במחיר החלב הטהור הזול יותר, כיוון שהדבר לא משתלם לא. וכך כותב ה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד), ומוכיח מה'''גמרא''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי שלא לגרום לאיסור, אין חוששים לאיסור, וכך גם בחלב נכרי. המקרים מהם מוכיח ה'''רשב"ש''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי אין חוששים לאיסור: ב'''מסכת עבודה זרה''' (כ"ב ע"ב), מובא בברייתא שלוקחים מגויים בהמות בשביל קרבנות. ותמהה הגמרא למה לא חוששים שמא הגוי רבע את הבהמה (ואז פסולה להקרבה)? ועונה, שהגוי חס על בהמתו ולא ירבע אותה כיוון שזה יכול לעקר אותה. עוד מוכיח מה'''גמרא בעבודה זרה''' (ל"ד ע"ב): ב'''גמרא''' מסופר על ספינה עם מורייס (ציר דגים) שהגיע לנמל עכו. דנה הגמרא בשמירה על המורייס שמא הגויים ערבו בה יין, ואם גוי נגע ביין פסל את המורייס מאכילה. ואומרת הגמרא שכאשר היין ביוקר והמורייס בזול, אין לחשוש שגויים יערבו יין במורייס, ולכן המורייס כשר לאכילה. וכך נראה גם מדברי ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ז). לומד מכאן ה'''רשב"ש''' שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. ויש לציין, כאן מדובר באיסור דאורייתא של הקרבת קרבן אסור בבית המקדש. ק"ו בחלב הגוי שאסור מדרבנן להרבה דעות (שהחשש הוא שמא יערב חלב טמא ומדאורייתא בטל ברוב). | ||
== איסור דאורייתא או דרבנן == | == איסור דאורייתא או דרבנן == | ||
חלב טמא אסור מדאורייתא ('''בכורות''' ו ב, '''רמב"ם''' מאכ"א ג א, '''שו"ע''' יו"ד פ"א א). אבל לגבי חלב נכרי אמרה ה'''גמרא''' (עבודה זרה, ל"ה ע"ב) שחלב נכרי אסור שמא יערב חלב טמא בחלב טהור ולא שמא יחליף חלב טהור בחלב טמא כיוון שאין מראיהן דומה. מכאן כתבו שאיסור חלב נכרי הוא מדרבנן, מכיוון שמדאורייתא החלב הטמא מתבטל ברוב החלב הטהור, כך כתב ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ג י') '''כסף משנה''' (שם) בדעת ה'''רשב"א''' | חלב טמא אסור מדאורייתא ('''בכורות''' ו ב, '''רמב"ם''' מאכ"א ג א, '''שו"ע''' יו"ד פ"א א). אבל לגבי חלב נכרי אמרה ה'''גמרא''' (עבודה זרה, ל"ה ע"ב) שחלב נכרי אסור שמא יערב חלב טמא בחלב טהור ולא שמא יחליף חלב טהור בחלב טמא כיוון שאין מראיהן דומה. מכאן כתבו שאיסור חלב נכרי הוא מדרבנן, מכיוון שמדאורייתא החלב הטמא מתבטל ברוב החלב הטהור, כך כתב ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ג י'), '''כסף משנה''' (שם) בדעת ה'''רשב"א''' וה'''טור''' (קי"ח א'). ואין חשש שמא יערב הרבה חלב טמא במעט חלב טהור כיוון שזה ישנה את צבע החלב, כך כתבו ה'''ש"ך''' (יו"ד קי"ח ח') וה'''פרישה''' (קי"ח ד'). ה'''תשב"ץ''' (חלק ג' קמ"ג), ה'''רשב"ש''' (תקנ"ד) ו'''האיסור והיתר הארוך''' (דין ד') כתבו שאיסורו מספק דאורייתא כיוון שיש לחוש שמא ערבו בו הרבה חלב טמא עד שנעשה רוב. | ||
== חלב הנכרי בימינו == | == חלב הנכרי בימינו == | ||
בבואנו לדון בדין חלב נכרי בימינו יש לברר כמה עניינים:<br /> | בבואנו לדון בדין חלב נכרי בימינו יש לברר כמה עניינים:<br /> | ||
דבר ראשון - האם חלב נכרי נאסר במניין, ובזה כתבנו לעיל.<br /> | דבר ראשון - האם חלב נכרי נאסר במניין, ובזה כתבנו לעיל.<br /> | ||
דבר שני - במידה שחלב לא נאסר במניין, האם מצוי היום חלב טמא או האם הוא ביוקר. | דבר שני - במידה שחלב לא נאסר במניין, האם מצוי היום חלב טמא או האם הוא ביוקר. ב'''תחומין''' (תחומין כ"ב) כתב '''הרב וייטמן''' שחלב טמא יקר הרבה יותר, פי שישה מחלב טהור. כמו כן, חלב פרה הינו החלב הכי נפוץ, וחלב טמא פחות נפוץ.<br /> | ||
ישנם עוד שני דברים שחשוב לברר בנוגע לחלב נכרי בימינו: | ישנם עוד שני דברים שחשוב לברר בנוגע לחלב נכרי בימינו: | ||
| שורה 46: | שורה 51: | ||
ולגבי טריפות שמקורן מניתוחים המטריפים את החלב, יש כמה דעות להיתר:<br /> | ולגבי טריפות שמקורן מניתוחים המטריפים את החלב, יש כמה דעות להיתר:<br /> | ||
ב'''תחומין''' כותב ה'''רב וייטמן''' שאחוז הטריפות נמוך מ[[פי60|1/60]] (תחומין כ"ב). אך יש לציין שדברים אלו נכתבו בשנת תשס"ב. '''הרב לנדאו''' (קונטרס נתיב החלב חלק ג' אדר תש"ע) כתב שהיום יש כמה דרכים לפתור את הבעיות הרפואיות ורק חלק מהדרכים מטריפות את הבהמות, ולכן יתכן שאחוז הטריפות נמוך יותר מבעבר {{הערה|עיין עוד במאמר הבא של הרב לנדאו:https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=67089&lang=HEB}} . | ב'''תחומין''' כותב ה'''רב וייטמן''' שאחוז הטריפות נמוך מ[[פי60|1/60]] (תחומין כ"ב). אך יש לציין שדברים אלו נכתבו בשנת תשס"ב. '''הרב לנדאו''' [http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/129_68_70.pdf (קונטרס נתיב החלב חלק ג' אדר תש"ע)] כתב שהיום יש כמה דרכים לפתור את הבעיות הרפואיות ורק חלק מהדרכים מטריפות את הבהמות, ולכן יתכן שאחוז הטריפות נמוך יותר מבעבר {{הערה|עיין עוד במאמר הבא של הרב לנדאו:https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=67089&lang=HEB}} . | ||
<br /> | <br /> | ||
| שורה 52: | שורה 57: | ||
== אבקת חלב נכרי == | == אבקת חלב נכרי == | ||
דיון מיוחד ישנו לגבי "אבקת חלב נכרי". מלבד הסיבות להתיר חלב נכרי, ואז מימלא נתיר גם אבקת חלב נכרי, ב'''הר צבי''' (יורה דעה ק"ג, ק"ד) כתב שאפילו נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת חלב נכרי. '''ר' צבי פסח פראנק''' מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי חלב טמא, וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. א"כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה ל[[חמאת נכרי]] שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר, בחלב יש רכיב נזלי - מים ורכיב יבש, כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב, ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק, ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על [[חמאת נכרי|חמאת הגוי]] שמא עשו אותה מחלב טמא. אותו הדבר באבקת חלב, שמשתמשים רק ברכיב המוצק ולא משתלם לעשותה מחלב טמא, ולכן לא נכללה בגזירת חלב נכרי{{הערה|ר' צבי פסח פראנק מסתמך על דברי הריטב"א בעבודה זרה ל"ה עמוד ב'.}}. | דיון מיוחד ישנו לגבי "אבקת חלב נכרי". מלבד הסיבות להתיר חלב נכרי, ואז מימלא נתיר גם אבקת חלב נכרי, ב'''הר צבי''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=22460#p=109&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יורה דעה ק"ג, ק"ד)] כתב שאפילו נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת חלב נכרי. '''ר' צבי פסח פראנק''' מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי חלב טמא, וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. א"כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה ל[[חמאת נכרי]] שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר, בחלב יש רכיב נזלי - מים ורכיב יבש, כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב, ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק, ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על [[חמאת נכרי|חמאת הגוי]] שמא עשו אותה מחלב טמא. אותו הדבר באבקת חלב, שמשתמשים רק ברכיב המוצק ולא משתלם לעשותה מחלב טמא, ולכן לא נכללה בגזירת חלב נכרי{{הערה|ר' צבי פסח פראנק מסתמך על דברי הריטב"א בעבודה זרה ל"ה עמוד ב'.}}. כסברת ההר צבי כתב גם ה'''ציץ אליעזר''' (ט"ז כ"ה). | ||
'''החזו"א''' (מ"ד ד') חולק על סברה זו של ה'''הר צבי''' וטוען שניתן לעשות אבקת חלב טמא ולכן אין להשוות זאת ל[[חמאת נכרי]]. | '''החזו"א''' (מ"ד ד') חולק על סברה זו של ה'''הר צבי''' וטוען שניתן לעשות אבקת חלב טמא ולכן אין להשוות זאת ל[[חמאת נכרי]]. | ||
=== אבקות שונות === | === אבקות שונות === | ||
ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל, אבקת חלב שמן, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, חלבוני חלב ועוד, ואין דין כולם שווה {{ראה עוד|חלב נכרי}}. <br /> | ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל, אבקת חלב שמן, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, לקטוז, חלבוני חלב ועוד, ואין דין כולם שווה {{ראה עוד|חלב נכרי}}. <br /> | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||