9,963
עריכות
שורה 48: | שורה 48: | ||
ב'''טורי זהב''' (ד) חכך בזה לענין לעקי"ך שעשויים בשביל הדבש והבשמים, והקמח אינו בא אלא לדיבוק אף שהוא הרוב, לכאורה אין ברכתו מזונות. אך לבסוף כתב שאין להקל בכך, כיון שעל כל פנים יש לו הנאה חשובה מצד ריבוי הקמח. ודימה את הדבר למה דאיתא ביורה דעה לגבי תערובת שיש בה איסור והוא נותן טעם לפגם, כיון שהוא הרוב יש מי שחוכך להחמיר בזה. וכתב הט"ז שכנראה זהו מה שנתספק לתוס', ולכן יש להחמיר בכה"ג לאוכלו בתוך הסעודה. | ב'''טורי זהב''' (ד) חכך בזה לענין לעקי"ך שעשויים בשביל הדבש והבשמים, והקמח אינו בא אלא לדיבוק אף שהוא הרוב, לכאורה אין ברכתו מזונות. אך לבסוף כתב שאין להקל בכך, כיון שעל כל פנים יש לו הנאה חשובה מצד ריבוי הקמח. ודימה את הדבר למה דאיתא ביורה דעה לגבי תערובת שיש בה איסור והוא נותן טעם לפגם, כיון שהוא הרוב יש מי שחוכך להחמיר בזה. וכתב הט"ז שכנראה זהו מה שנתספק לתוס', ולכן יש להחמיר בכה"ג לאוכלו בתוך הסעודה. | ||
<BR/>אמנם לענין לעקי"ך הרבה אחרונים חלקו על הט"ז. ה'''אליה רבה''' (ב) כתב שלא ראה שנוהגים בזה כהט"ז, אלא מברכים על הלעקי"ך מזונות בלא פקפוק, וביאר הטעם לפי שריבוי הקמח הוא לאכילה | <BR/>גם בספר '''מטה יהודה''' עייאש [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7929&st=&pgnum=104 (רח א)] כתב שהדיבוק אינו מבטל אלא את החשיבות, אבל לא את רוב הדגן ולכן כאשר הרוב מחמשת המינים אפילו שבא לדיבוק, ברכתו מזונות. והביא דבריו הרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14420&st=&pgnum=271 (יא)], ולמסקנה כתב כדברי הט"ז שיש לפוטרו בדבר אחר או בתוך הסעודה. | ||
<BR/>אמנם לענין לעקי"ך עצמם הרבה אחרונים חלקו על הט"ז. ה'''אליה רבה''' (ב) כתב שלא ראה שנוהגים בזה כהט"ז, אלא מברכים על הלעקי"ך מזונות בלא פקפוק, וביאר הטעם לפי שריבוי הקמח הוא לאכילה, וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג). גם ה'''משנה ברורה''' השמיט דברים אלו, והסביר ב'''שער הציון''' (יג) שלבד מה שהרבה אחרונים פליגי בזה על הט"ז, גם אינו מצוי שיתן כל כך הרבה קמח ולא יהיה בשביל המאכל עצמו אלא רק לדבק. | |||
==== קמח שאין טעמו מורגש ==== | ==== קמח שאין טעמו מורגש ==== |