48
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 61: | שורה 61: | ||
'''החזו"א''' (מ"ד ד') חולק על סברה זו של ה'''הר צבי''' וטוען שניתן לעשות אבקת חלב טמא ולכן אין להשוות זאת ל[[חמאת נכרי]]. | '''החזו"א''' (מ"ד ד') חולק על סברה זו של ה'''הר צבי''' וטוען שניתן לעשות אבקת חלב טמא ולכן אין להשוות זאת ל[[חמאת נכרי]]. | ||
=== אבקות שונות === | === אבקות שונות === | ||
ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל, אבקת חלב שמן, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, לקטוז, חלבוני חלב ועוד, ואין דין כולם שווה {{ראה עוד|חלב נכרי}}. <br /> | החלב מכיל שומנים, חלבונים (מה שנקרא 'חלבוני חלב'), סוכרים, ויטמינים ומינרלים, והיום בתעשיית החלב יודעים לפרק את החלב ולייצר ממנו דברים שונים{{הערה|http://chemcenter.weizmann.ac.il/_Uploads/dbsArticles/1090.pdf עיין למקור ולהרחבה}}. ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל/רזה (אחוז שומן נמוך), אבקת חלב שמן (אחוז שומן גבוה){{הערה|[https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=41945&lang=HEB אתר כושרות]}}, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, לקטוז, חלבוני חלב ועוד, ואין דין כולם שווה. <br /> | ||
דין כל האבקות חלב למיניהם (אבקת חלב טמא, דל, שמן, כחוש) הוא אחד {{ראה עוד|חלב נכרי}}, והמתיר בחלב נכרי או באבקת חלב נכרי יתיר באבקות חלב אלה. אנו נדון באבקות אחרות שאינן אבקות חלב נכרי. | |||
==== אבקת מי גבינה ==== | |||
מי גבינה הם תמיסה מימית שנפרדת מהחלב בעת תהליך הייצור של גבינות ושל קזאין; החלב מכיל שומנים חלבונים מים סוכר ומינרלים. בעת ייצור הגבינה, גורמים לאחד מחלבוני החלב - הקזאין - להתחבר לגוש אחד ולשקוע לתחתית התמיסה. המים הנותרים במעל לאותו הגוש נקראים "מי גבינה". ישנם שתי דרכים לייצר את ההפרדה בין המים הנקראים "מי גבינה" לבין הגבינה עצמה, המייצרים שני סוגים של מי גבינה - מתוקים וחמוצים:<br /> | |||
א. גיבון אנזימטי - מוסיפים לחלב אנזים (מן החי) המכונה "רנט". תהליך זה מבוצע בייצור גבינות קשות ומלוחות (מי הגבינה במקרה הינם מתוקים).<br /> | |||
ב. גיבון חומצתי - מחמיצים את החלב וחלקיקי הקזאין אינם יכולים להישאר בתמיסה זו ולכן הם שוקעים ונדבקים יחד. זוהי דרך ייצורן של גבינות לבנות וקוטג' (מי הגבינה במקרה זה הינם חמוצים).<br /> | |||
בבואנו לדון בדין אבקת מי גבינה, יש להתייחס קודם כל לאיסור גבינת נכרים עצמה. גבינת נכרים נאסרה מפני שהעמידו אותה בקיבת נבלה ('''עבודה זרה''', כ"ט ב', ל"ד ב'), ודבר זה נאסר במניין, ולכן גם אם העמידו את החלב בדבר שאינו מן החי, עדיין גבינת הנכרים אסורה. כך פסקו '''הרמב"ם''' (מאכלות אסורות, ג' י"ג-י"ד) ו'''השולחן ערוך''' (יו"ד קט"ו ב'). לפי זה הגבינה שעשו אותה גויים אסורה בין אם נעשתה ע"י האנזים ובין אם נעשתה ע"י חומצה. <br /> | |||
מי גבינה לא נעשים מהגבינה עצמה, אלא נעשים בעת תהליך ייצור הגבינה, ולכן נחלקו האם מי גבינה בכלל הגזירה. ה'''פרי חדש''' (יו"ד קט"ו כ"א) פוסק שמי הגבינה אינם בכלל גזירת גבינת עכו"ם. ב'''דרכי תשובה''' (קט"ו) הביא גם אחרונים שחלקו ואסרו את מי הגבינה הללו בעיקר מחשש בליעה מהגבינה עצמה שנאסרה. כיוון שבחלק מתהליכי הייצור של הגבינה יש חום גבוה ומי הגבינה בולעים מהגבינה עצמה. בענין זה דן ה'''גר"מ פיינשטיין''' (אגרות משה, יו"ד ח"ג י"ז) ולדעתו כל גדולי הדורות לפני הפרי חדש ולאחריו לא חששו לאיסור בזה ואין אנו יכולים ורשאים לחלוק עליהם. עוד הוסיף להתיר מפני שלא התכוונו לאסור אלא כשמדובר בנוזל אך לא באבקה (בתנאי שלא העמידו באנזים מן החי שאינו כשר{{ראה עוד|חלב נכרי}}). <br /> | |||
ניתן להוסיף עוד סיבות להתיר אבקת מי גבינה:<br /> | |||
א. '''ר"ת''' ( עבודה זרה, ל"ה ב' ד"ה 'כחדא') סובר שגבינת נכרים לא נאסרה במניין, וא"כ גבינה עצמה מותרת כשלא נעשתה מאנזים מן החי (או שהוא נעשה בהשגחה). <br /> | |||
ב. ניתן לחלק בין גבינות קשות אותן אסרו חז"ל לבין גבינות רכות בהן נחלקו האם חז"ל אסרו. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||