9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נר שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תחילת הזמן
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תחילת הזמן== | ==תחילת הזמן== | ||
ב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא שאשתו של רב יוסף היתה מאחרת להדליק נרות שבת סמוך לחשיכה, ורמז לה רב יוסף מעמוד האש שהיה מקדים לבוא קודם ששקע עמוד הענן. סברה להקדים ולהדליק בעוד היום גדול, אמר לה 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר'. | ב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא שאשתו של רב יוסף היתה מאחרת להדליק נרות שבת סמוך לחשיכה, ורמז לה רב יוסף מעמוד האש שהיה מקדים לבוא קודם ששקע עמוד הענן. סברה להקדים ולהדליק בעוד היום גדול, אמר לה ההוא סבא 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר'. ופירשו רוב הראשונים גמרא זו לענין הדלקת נרות שבת, אך עיין ב'''ריטב"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14349&hilite=0defdbb3-d4e4-4e9a-b04b-e7335b39eba2&st=%D7%A0%D7%A8+%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95&pgnum=112 (כג ב ד"ה ובלבד)] שפירשה לענין נרות חנוכה, וכ"כ '''המאירי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36401&hilite=d9f9c12b-f2a7-4247-b92c-53598483bdb2&st=%D7%A0%D7%A8+%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&pgnum=34 (כג ב ד"ה נר שבת)] בשם יש מפרשים, וכן מתבאר מתוך דברי הרמב"ם (חנוכה ד ה). | ||
<BR/>וכתב '''רש"י''' (ד"ה שלא יקדים) שהטעם שאין להקדים הוא כדי שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד שבת. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ד) {{ראה עוד|זמן הדלקת נר שבת|תחילת הזמן}}. אבל ה'''רמב"ם''' השמיט הלכה זו שלא להקדים להדליק נרות שבת, רק כתב (ה ג) שצריך להדליק מבעוד יום קודם השקיעה. | <BR/>וכתב '''רש"י''' (ד"ה שלא יקדים) שהטעם שאין להקדים הוא כדי שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד שבת. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ד) {{ראה עוד|זמן הדלקת נר שבת|תחילת הזמן}}. אבל ה'''רמב"ם''' השמיט הלכה זו שלא להקדים להדליק נרות שבת, רק כתב (ה ג) שצריך להדליק מבעוד יום קודם השקיעה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===קבלת שבת בהדלקה=== | ===קבלת שבת בהדלקה=== | ||
כתבו הראשונים שאם מקבל שבת מיד, שרי להקדים ולהדליק, ובלבד שיהיה בתוך שעה ורבע קודם הלילה, כלומר אחר פלג המנחה, שאז יש לסמוך על ר' יהודה דס"ל שהוא זמן תפילת ערבית, וכל מה שאסרה הגמרא להקדים ההדלקה הוא רק באופן שאינו מקבל שבת בהדלקתו. כן כתבו '''תוספות''' (ברכות כז א ד"ה דרב), '''ר' יונה''' (יח ב ד"ה רב), '''רא"ש''' (ד ו) ועוד, וכן פסק '''שלחן ערוך''' (רסג ד, רסז ב) שאם מקבל עליו שבת מיד, כל שהוא מפלג המנחה והלאה מותר להדליק. | כתבו הראשונים שאם מקבל שבת מיד, שרי להקדים ולהדליק, ובלבד שיהיה בתוך שעה ורבע קודם הלילה, כלומר אחר פלג המנחה, שאז יש לסמוך על ר' יהודה דס"ל שהוא זמן תפילת ערבית, וכל מה שאסרה הגמרא להקדים ההדלקה הוא רק באופן שאינו מקבל שבת בהדלקתו. כן כתבו '''תוספות''' (ברכות כז א ד"ה דרב), '''ר' יונה''' (יח ב ד"ה רב), '''רא"ש''' (ד ו) ועוד, וכן פסק '''שלחן ערוך''' (רסג ד, רסז ב) שאם מקבל עליו שבת מיד, כל שהוא מפלג המנחה והלאה מותר להדליק. | ||
==סוף הזמן== | ==סוף הזמן== | ||