48
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מקור האיסור וטעמיו == | == מקור האיסור וטעמיו == | ||
ב'''משנה''' (עבודה זרה, ב' ו') כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' (ל"ה | ב'''משנה''' (עבודה זרה, ב' ו') כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' (ל"ה ב') אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. ה'''גמרא''' (שם) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב{{הערה|הגמרא כותבת שחלב טהור לבן ואילו חלב טמא "ירוק", אך ירוק בדברי חז"ל הכוונה לעיתים לצבע צהוב. עיין בקישור הבא: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31813}}. ה'''ירושלמי''' (עבודה זרה, ב' מ"א) מביא בשם רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום [[גילוי]]. כלומר, החלב אסור שמא הגוי השאיר את החלב ללא השגחה וחוששים שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס {{הערה|אע"פ שבשאר משקים לא גזרו משום גילוי, זהו משום שהגויים הקפידו על ניקיון המשקים. אולם בחלב הואיל והיו מסננים אותו לא היו הגויים מקפידים על נקיונו, והסינון אינו מועיל לארס (תוס' ע"ז, ל"ה ד"ה "משום").}}. | ||
חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה''' | חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה'''גמרא''' "ארתותי מירתת", והסברא, שהואיל והישראל יכול לראות את הגוי, הגוי חושש תמיד לערב חלב טמא שמא הישראל יראה אותו ולא יקנה ממנו.<br /> | ||
<br /> | <br /> | ||
איסור זה נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות, ג' י"ג) וב'''שו"ע''' (קט"ו א'). | איסור זה נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות, ג' י"ג) וב'''שו"ע''' (קט"ו א'). | ||
== הטעם להלכה == | == הטעם להלכה == | ||
נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. ה'''תוספות''' (עבודה זרה, ל"ט | נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. ה'''תוספות''' (עבודה זרה, ל"ט ב') ו'''הרדב"ז''' (חלק ד' אלף קמ"ז) סוברים שהטעמים אינם חלוקים ושניהם נפסקו להלכה. ואילו ה'''פני משה''' על הירושלמי (עבודה זרה, פ"ב ה"ח ד"ה 'ותני') ו'''יפה עיניים''' (עבודה זרה, ל"ט ב') סוברים שהטעמים חלוקים. הנפק"מ היא שהיום אין חוששים ל[[גילוי]], כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו כמו שמבואר ב'''שו"ע''' (יו"ד קט"ז א').<br /> | ||
ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות, ג' י"ג) וה'''שו"ע''' (קט"ו א') כתבו שהטעם מפני חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור. | ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות, ג' י"ג) וה'''שו"ע''' (קט"ו א') כתבו שהטעם מפני חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור. | ||
== האם חלב נכרי נאסר במנין == | == האם חלב נכרי נאסר במנין == | ||
דיון חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]] כמו [[גבינת גויים|גבינת גויים]] שנאסרה במניין{{הערה|גבינת גויים נאסרה משום שהגויים העמידו את החלב בקיבת נבילה בתהליך הייצור. אולם, למרות שגם בגבינת גויים נחלקו האם נאסרה במנין, רוב הפוסקים, וכן בשו"ע (קט"ו ב') פסקו שנאסרה במנין ולכן גם בימינו שאין מייצרים גבינה ע"י קיבת נבילה גבינת גויים אסורה.}}. בהגדרת [[דבר שבמניין|"דבר שבמניין"]] '''רש"י''' ( | דיון חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]] כמו [[גבינת גויים|גבינת גויים]] שנאסרה במניין{{הערה|גבינת גויים נאסרה משום שהגויים העמידו את החלב בקיבת נבילה בתהליך הייצור. אולם, למרות שגם בגבינת גויים נחלקו האם נאסרה במנין, רוב הפוסקים, וכן בשו"ע (קט"ו ב') פסקו שנאסרה במנין ולכן גם בימינו שאין מייצרים גבינה ע"י קיבת נבילה גבינת גויים אסורה.}}. בהגדרת [[דבר שבמניין|"דבר שבמניין"]] '''רש"י''' (ביצה ה' ע"א ד"ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו. הנפקא מינא הכתובה בראשונים (להלן) היא במקרה בו אין חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, האם גזירת חכמים עדיין קיימת כיוון שידוע ש"שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין" ('''מגילה''' ב' ב') וכן "בטל טעם לא בטלה תקנה" ('''שו"ת התשב"ץ''' חלק ד' א' ל"ב), או שמא חלב הגוי יהיה מותר במקרה זה. <br /> | ||
הראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב טהור חלבו יהיה מותר. חלק מהראשונים התירו וכתבו שחלב הגוי לא נאסר במניין וראשונים אחרים אסרו. ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))], ה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) וה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד הם כותבים ש"הכל לפי העיתים ולפי המקומות" וכן "לא חששו רז"ל אלא למילתא דשכיחא" כלומר, אם בטל טעם, בטלה תקנה והחלב מותר כאשר אין חשש שהגוי עירב בו חלב טמא. לעומתם ב'''שו"ת הר"י ברונא''' (ע"ח) מביא בשם '''רבינו יונה''' שחלב נאסר במניין. וכך גם דעת ה'''חתם סופר''' (יו"ד ק"ז) שגם כתב כך בדברי '''רש"י''' וה'''כסף משנה'''. | |||
נפק"מ מעשית בנושא זה יכולה להיות אכילת אבקת חלב נכרי [[חלב נכרי#אבקת חלב נכרי|(ראה להלן)]]. | נפק"מ מעשית בנושא זה יכולה להיות אכילת אבקת חלב נכרי [[חלב נכרי#אבקת חלב נכרי|(ראה להלן)]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש לערוב חלב טמא בחלב טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר. | בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש לערוב חלב טמא בחלב טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר. | ||
==== המקרה הראשון ==== | ==== המקרה הראשון ==== | ||
במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))] וה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' ( | במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))] וה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' (עבודה זרה פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' (יו"ד כ"ה) מביא סתירה בדברי רש"י: ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br /> | ||
ה'''חקקי לב''' {{הערה|עיין במקור: http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr=.}} מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת רש"י חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]].<br /> | ה'''חקקי לב''' {{הערה|עיין במקור: http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr=.}} מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת רש"י חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]].<br /> | ||
וכך הסביר ה'''פרי חדש''' (קט"ו, ו') בדברי המרדכי, שאם בכל העיר אין בהמות טמאות, אין לחשוש שמא יערב הגוי מחלב טמא שיביא מחוץ לעדרו, והחלב מותר אע"פ שאין ישראל רואהו כלל. אבל אם יש חלב טמא בעיר, חוששים שמא הגוי יביא חלב טמא מחוץ לעדרו, ולכן, רק אם ישראל נמצא ליד העדר ורואה שאין מביאים חלב טמא מבחוץ, החלב מותר. <br /> | וכך הסביר ה'''פרי חדש''' (קט"ו, ו') בדברי המרדכי, שאם בכל העיר אין בהמות טמאות, אין לחשוש שמא יערב הגוי מחלב טמא שיביא מחוץ לעדרו, והחלב מותר אע"פ שאין ישראל רואהו כלל. אבל אם יש חלב טמא בעיר, חוששים שמא הגוי יביא חלב טמא מחוץ לעדרו, ולכן, רק אם ישראל נמצא ליד העדר ורואה שאין מביאים חלב טמא מבחוץ (אף על פי שאינו יכול לראות את העדר עצמו, אלא רק מסביב לעדר, כגון שיש שם גדר גבוהה), החלב מותר. <br /> | ||
ה''' | ה'''ט"ז''' (קט"ו ס"ק ב') כתב בדעת המרדכי שרק אם ישראל נמצא בצד העדר ואין בהמה טמאה בעדרו של הגוי החלב מותר, אבל אם אין ישראל ליד העדר גם באין בהמה טמאה בעדר הגוי החלב אסור, ולא חילק בין יש בהמה טמאה בעיר לבין אין בהמה טמאה כלל בכל העיר. וכך פסק גם '''ערוך השולחן''' (קט"ו, ה'), והוסיף: "ובאמת כך מקובלני שכל גזירת חכמים לבד טעמם הנגלה יש עוד הרבה טעמים כמוסים שלא גילו אותם". | ||
==== המקרה השני ==== | ==== המקרה השני ==== | ||
כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור. כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור אין חשש לכאורה | כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור. כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור אין חשש לכאורה שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור כך שימכור את החלב הטמא היקר יותר במחיר החלב הטהור הזול יותר, כיוון שהדבר לא משתלם לו. וכך כותב ה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד), ומוכיח מהגמרא שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי שלא לגרום לאיסור, אין חוששים לאיסור, וכך גם בחלב נכרי. המקרים מהם מוכיח ה'''רשב"ש''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי אין חוששים לאיסור: ב'''מסכת עבודה זרה''' (כ"ב ב'), מובא בברייתא שלוקחים מגויים בהמות בשביל קרבנות. ותמהה הגמרא למה לא חוששים שמא הגוי רבע את הבהמה (ואז פסולה להקרבה)? ועונה, שהגוי חס על בהמתו ולא ירבע אותה כיוון שזה יכול לעקר אותה. עוד מוכיח מה'''גמרא בעבודה זרה''' (ל"ד ב'): ב'''גמרא''' מסופר על ספינה עם מורייס (ציר דגים) שהגיע לנמל עכו. דנה הגמרא בשמירה על המורייס שמא הגויים ערבו בה יין, ואם גוי נגע ביין פסל את המורייס מאכילה. ואומרת הגמרא שכאשר היין ביוקר והמורייס בזול, אין לחשוש שגויים יערבו יין במורייס, ולכן המורייס כשר לאכילה. וכך נראה גם מדברי ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ז כ"ו). לומד מכאן ה'''רשב"ש''' שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. | ||
== איסור דאורייתא או דרבנן == | == איסור דאורייתא או דרבנן == | ||
חלב טמא אסור מדאורייתא ('''בכורות''' ו' ב', '''רמב"ם''' מאכ"א ג' א', '''שו"ע''' יו"ד פ"א א). אבל לגבי חלב נכרי אמרה ה'''גמרא''' (עבודה זרה, ל"ה | חלב טמא אסור מדאורייתא ('''בכורות''' ו' ב', '''רמב"ם''' מאכ"א ג' א', '''שו"ע''' יו"ד פ"א א). אבל לגבי חלב נכרי אמרה ה'''גמרא''' (עבודה זרה, ל"ה ב') שחלב נכרי אסור שמא יערב חלב טמא בחלב טהור ולא שמא יחליף חלב טהור בחלב טמא כיוון שאין מראיהן דומה. מכאן כתבו שאיסור חלב נכרי הוא מדרבנן, מכיוון שמדאורייתא החלב הטמא מתבטל ברוב החלב הטהור, כך כתב ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ג י'), '''כסף משנה''' (שם) בדעת ה'''רשב"א''' וה'''טור''' (קי"ח א'). '''הרמב"ם''' (מאכלות אסורות, ג' ט"ו) אף כתב שמכין אותו מכת מרדות ככל איסורי דרבנן. ואין חשש שמא יערב הרבה חלב טמא במעט חלב טהור כיוון שזה ישנה את צבע החלב, כך כתבו ה'''ש"ך''' (יו"ד קי"ח ח') וה'''פרישה''' (קי"ח ד'). ה'''תשב"ץ''' (חלק ג' קמ"ג), ה'''רשב"ש''' (תקנ"ד) ו'''האיסור והיתר הארוך''' (דין ד') כתבו שאיסורו מספק דאורייתא כיוון שיש לחוש שמא ערבו בו הרבה חלב טמא עד שנעשה רוב. | ||
== חלב הנכרי בימינו == | == חלב הנכרי בימינו == | ||