48
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==== המקרה הראשון ==== | ==== המקרה הראשון ==== | ||
במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))] וה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' (עבודה זרה פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' (יו"ד כ"ה) מביא סתירה בדברי רש"י: ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br /> | במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))] וה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' (עבודה זרה פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' (יו"ד כ"ה) מביא סתירה בדברי רש"י: ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br /> | ||
ה'''חקקי לב''' | ה'''חקקי לב''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יו"ד כ"ה)] מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת רש"י חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]].<br /> | ||
וכך הסביר ה'''פרי חדש''' (קט"ו, ו') בדברי המרדכי, שאם בכל העיר אין בהמות טמאות, אין לחשוש שמא יערב הגוי מחלב טמא שיביא מחוץ לעדרו, והחלב מותר אע"פ שאין ישראל רואהו כלל. אבל אם יש חלב טמא בעיר, חוששים שמא הגוי יביא חלב טמא מחוץ לעדרו, ולכן, רק אם ישראל נמצא ליד העדר ורואה שאין מביאים חלב טמא מבחוץ (אף על פי שאינו יכול לראות את העדר עצמו, אלא רק מסביב לעדר, כגון שיש שם גדר גבוהה), החלב מותר. <br /> | וכך הסביר ה'''פרי חדש''' (קט"ו, ו') בדברי המרדכי, שאם בכל העיר אין בהמות טמאות, אין לחשוש שמא יערב הגוי מחלב טמא שיביא מחוץ לעדרו, והחלב מותר אע"פ שאין ישראל רואהו כלל. אבל אם יש חלב טמא בעיר, חוששים שמא הגוי יביא חלב טמא מחוץ לעדרו, ולכן, רק אם ישראל נמצא ליד העדר ורואה שאין מביאים חלב טמא מבחוץ (אף על פי שאינו יכול לראות את העדר עצמו, אלא רק מסביב לעדר, כגון שיש שם גדר גבוהה), החלב מותר. <br /> | ||
ה'''ט"ז''' (קט"ו ס"ק ב') כתב בדעת המרדכי שרק אם ישראל נמצא בצד העדר ואין בהמה טמאה בעדרו של הגוי החלב מותר, אבל אם אין ישראל ליד העדר גם באין בהמה טמאה בעדר הגוי החלב אסור, ולא חילק בין יש בהמה טמאה בעיר לבין אין בהמה טמאה כלל בכל העיר. וכך פסק גם '''ערוך השולחן''' (קט"ו, ה'), והוסיף: "ובאמת כך מקובלני שכל גזירת חכמים לבד טעמם הנגלה יש עוד הרבה טעמים כמוסים שלא גילו אותם". | ה'''ט"ז''' (קט"ו ס"ק ב') כתב בדעת המרדכי שרק אם ישראל נמצא בצד העדר ואין בהמה טמאה בעדרו של הגוי החלב מותר, אבל אם אין ישראל ליד העדר גם באין בהמה טמאה בעדר הגוי החלב אסור, ולא חילק בין יש בהמה טמאה בעיר לבין אין בהמה טמאה כלל בכל העיר. וכך פסק גם '''ערוך השולחן''' (קט"ו, ה'), והוסיף: "ובאמת כך מקובלני שכל גזירת חכמים לבד טעמם הנגלה יש עוד הרבה טעמים כמוסים שלא גילו אותם". | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
=== פיקוח ממשלתי === | === פיקוח ממשלתי === | ||
תשובה מפורסמת בעניין החלב הנכרי היא של '''הרב משה פיינשטין'''. '''הגרמ"פ''' כתב ארבע תשובות בעניין חלב נכרי. בתשובתו הראשונה (יו"ד חלק א מ"ז) כתב שהחלב הנכרי מותר כיוון שיש פיקוח ממשלתי על תאגידי החלב המוכרים חלב פרה וקנסות במקרה והתאגידים יערבבו חלב שאינו חלב פרה. יותר מזה, מחדש '''הרב פיינשטין''' שחלב זה אינו חלב נכרי כלל אלא דינו כחלב ישראל, ולכן '''הגרמ"פ''' קורא לחלב "חלב החברות". הסיבה היא, שכדי שהחלב יהיה חלב ישראל, אין צריך דווקא ראייה של ישראל את הגוי חולב, אלא מספיקה ידיעה. ראיה היא רק הדרך שלנו לדעת שהחלה הינו חלב טהור. לכן, בעקבות הפיקוח על ייצור החלב אנו יודעים שהחלב הינו חלב טהור ולכן החלב הוא חלב ישראל. בתשובה זו כתב '''הרב פיינשטין''' שאפשר להקל בזה אך לבעלי נפש מן הראוי להחמיר. אבל בתשובתו האחרונה בנושא (יו"ד חלק ד' ה') כתב שאין להקל אלא בשעת הדחק בלבד. | תשובה מפורסמת בעניין החלב הנכרי היא של '''הרב משה פיינשטין'''. '''הגרמ"פ''' כתב ארבע תשובות בעניין חלב נכרי. בתשובתו הראשונה (יו"ד חלק א' מ"ז) כתב שהחלב הנכרי מותר כיוון שיש פיקוח ממשלתי על תאגידי החלב המוכרים חלב פרה וקנסות במקרה והתאגידים יערבבו חלב שאינו חלב פרה. יותר מזה, מחדש '''הרב פיינשטין''' שחלב זה אינו חלב נכרי כלל אלא דינו כחלב ישראל, ולכן '''הגרמ"פ''' קורא לחלב זה "חלב החברות". הסיבה היא, שכדי שהחלב יהיה חלב ישראל, אין צריך דווקא ראייה של ישראל שיראה את הגוי חולב, אלא מספיקה ידיעה. ראיה היא רק הדרך שלנו לדעת שהחלה הינו חלב טהור. לכן, בעקבות הפיקוח על ייצור החלב אנו יודעים שהחלב הינו חלב טהור ולכן החלב הוא חלב ישראל. בתשובה זו כתב '''הרב פיינשטין''' שאפשר להקל בזה אך לבעלי נפש מן הראוי להחמיר. אבל בתשובתו האחרונה בנושא (יו"ד חלק ד' ה') כתב שאין להקל אלא בשעת הדחק בלבד. | ||
דברים דומים כתב '''החזו"א''' (יו"ד, מ"א 'ואמנם'), שאם ניתן לסמוך על הפיקוח, החלב מותר וחזקתו שהוא טהור, ובניגוד ל'''רב פיינשטין''' לא כתב שמותר רק בשעת הדחק. | דברים דומים כתב '''החזו"א''' (יו"ד, מ"א 'ואמנם'), שאם ניתן לסמוך על הפיקוח, החלב מותר וחזקתו שהוא טהור, ובניגוד ל'''רב פיינשטין''' לא כתב שמותר רק בשעת הדחק. | ||
=== חלב טריפות === | === חלב טריפות === | ||
חלב של בהמה טריפה אסור כבשרה ('''רמב"ם''' מאכ"א ג' י', '''שו"ע''' יו"ד פ"א א'). המציאות היום שעושים ניתוחים לפרות רבות וחלק מן הניתוחים מטריפות את הבהמות כטריפה וודאי או כספק טריפה{{הערה|עיין | חלב של בהמה טריפה אסור כבשרה ('''רמב"ם''' מאכ"א ג' י', '''שו"ע''' יו"ד פ"א א'). המציאות היום שעושים ניתוחים לפרות רבות וחלק מן הניתוחים מטריפות את הבהמות כטריפה וודאי או כספק טריפה{{הערה|עיין ב[ https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=61987&lang=HEB מאמר הבא] סעיף ה'}}. נמצא שישנו אחוז מסוים של פרות הנטרפות בעת הניתוח. כמו כן ישנן בהמות שנטרפות בכל מקרה מכוח המציאות, אם בגלל נפילות ואם בגלל שאוכלים בטעות קוצים, מסמרים וכד'. ובגלל שחלב טריפות אסור כבשר טריפות, נמצא שחלק מהחלב מותר וחלק מהחלב אסור ונוצרת תערובת של חלב אסור ומותר. השאלה היא מה אחוז הבהמות הטריפות מתוך כלל הבהמות והאם החלב הטמא בטל בחלב הטהור, כלומר, האם יש [[פי 60]] בחלב המותר כנגד החלב האסור.<br /> | ||
אך יש לחלק בין טריפות שנוצרות באופן טבעי על ידי נפילה וכד' לבין טריפות | אך יש לחלק בין טריפות שנוצרות באופן טבעי על ידי נפילה וכד' לבין טריפות הנעשות על ידי ניתוחים:<br /> | ||
לגבי בהמות הנעשות טריפות באופן טבעי, הרי קיימא לן שכל בהמה בחזקת כשרה עד שיוכח שהיא טריפה ([[חזקא דמעיקרא]]). ואין בסטטיסטיקות האומרות שיש למשל 4% טריפות מכלל הפרות להוציא מכלל חזקת כשרות. לכן אין להתחשב בטריפות הנעשות באופן טבעי (מנחת אשר, חלק א' ל"ט). אבל לגבי טריפות הנעשות מניתוחים, הרי כבר אין להם "חזקת כשרות" כיוון שהניתוח הוציא מחזקה זו, לכן יש לבדוק מהו אחוז הטריפות.<br /> | לגבי בהמות הנעשות טריפות באופן טבעי, הרי קיימא לן שכל בהמה בחזקת כשרה עד שיוכח שהיא טריפה ([[חזקא דמעיקרא]]). ואין בסטטיסטיקות האומרות שיש למשל 4% (מעל פי [[60]]) טריפות מכלל הפרות להוציא מכלל חזקת כשרות. לכן אין להתחשב בטריפות הנעשות באופן טבעי (מנחת אשר, חלק א' ל"ט). אבל לגבי טריפות הנעשות מניתוחים, הרי כבר אין להם "חזקת כשרות" כיוון שהניתוח הוציא מחזקה זו, לכן יש לבדוק מהו אחוז הטריפות.<br /> | ||
עוד יש אומרים שיש להתחשב רק בוודאי טריפה, אבל [[ספק טריפה]] אינה נכנסת לחשבון [[פי60|1/60]] כיוון שאנו רואים שבמציאות אותן ספק טריפות מאריכות ימים מעל לי"ב חודשים, וכתוב בגמרא שבהמה שהיא ספק טריפה | עוד יש אומרים שיש להתחשב רק בוודאי טריפה, אבל [[ספק טריפה]] אינה נכנסת לחשבון [[פי60|1/60]] כיוון שאנו רואים שבמציאות אותן ספק טריפות מאריכות ימים מעל לי"ב חודשים, וכתוב בגמרא שבהמה שהיא ספק טריפה החיה מעל לי"ב חודש אינה נחשבת כבר טריפה. ואמנם, במקרה שלנו עדיין לא עברו י"ב חודש, אבל אנחנו רואים ויודעים שהבהמות הללו חיות מעל לי"ב חודש ולכן אפשר כבר עכשיו להחשיבן כאינן טריפות (מובא ב'''תחומין''' כרך כ"ג עמוד 462).<br /> | ||
ולגבי טריפות שמקורן מניתוחים המטריפים את החלב, יש כמה דעות להיתר:<br /> | ולגבי טריפות שמקורן מניתוחים המטריפים את החלב, יש כמה דעות להיתר:<br /> | ||
ב'''תחומין''' כותב ה'''רב וייטמן''' שאחוז הטריפות נמוך מ[[פי60|1/60]] (תחומין כ"ב). אך יש לציין שדברים אלו נכתבו בשנת תשס"ב. '''הרב לנדאו''' [https://drive.google.com/open?id=1d2GpokuR61E3g_ouFnXzlhYhTpfYXZEH (קונטרס נתיב החלב חלק ג' אדר תש"ע)] כתב שהיום יש כמה דרכים לפתור את הבעיות הרפואיות ורק חלק מהדרכים מטריפות את הבהמות, ולכן יתכן שאחוז הטריפות נמוך יותר מבעבר {{הערה|עיין עוד במאמר הבא של | ב'''תחומין''' כותב ה'''רב וייטמן''' שאחוז הטריפות נמוך מ[[פי60|1/60]] (תחומין כ"ב). אך יש לציין שדברים אלו נכתבו בשנת תשס"ב. '''הרב לנדאו''' [https://drive.google.com/open?id=1d2GpokuR61E3g_ouFnXzlhYhTpfYXZEH (קונטרס נתיב החלב חלק ג' אדר תש"ע)] כתב שהיום יש כמה דרכים לפתור את הבעיות הרפואיות ורק חלק מהדרכים מטריפות את הבהמות, ולכן יתכן שאחוז הטריפות נמוך יותר מבעבר {{הערה|עיין עוד במאמר הבא של [https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=67089&lang=HEB הרב לנדאו].}} . | ||
<br /> | <br /> | ||
'''הרב נחום רבינביץ'''' (שיח נחום, מ"ד) כותב שיש לחלק בין טריפה שנעשתה בידי אדם לטריפה שנעשתה בידי שמים. כאשר הטריפה נעשתה בידי אדם אם ניתן לרפא אותה ויודעים זאת מראש אין היא נקראת כלל טריפה. אבל טריפה שנעשתה בידי שמים, גם אם ניתן לרפא אותה הבהמה אסורה, כדברי ה'''רמב"ם'''. כך מחלק ב'''שו"ת עונג יום טוב''' בשם ה'''רא"ה''' (מוזכר בתשובה הנ"ל). בניתוחים מדובר בטריפה הנעשית ע"י אדם וניתן לרפא אותה, לכן אין היא | '''הרב נחום רבינביץ'''' (שיח נחום, מ"ד) כותב שיש לחלק בין טריפה שנעשתה בידי אדם לטריפה שנעשתה בידי שמים. כאשר הטריפה נעשתה בידי אדם אם ניתן לרפא אותה ויודעים זאת מראש אין היא נקראת כלל טריפה. אבל טריפה שנעשתה בידי שמים, גם אם ניתן לרפא אותה הבהמה אסורה, כדברי ה'''רמב"ם'''. כך מחלק ב'''שו"ת עונג יום טוב''' בשם ה'''רא"ה''' (מוזכר בתשובה הנ"ל). בניתוחים מדובר בטריפה הנעשית ע"י אדם וניתן לרפא אותה, לכן אין היא בכלל טריפה. | ||
== אבקת חלב נכרי == | == אבקת חלב נכרי == | ||
דיון מיוחד ישנו לגבי "אבקת חלב נכרי". דבר ראשון, לפי הראשונים והפוסקים (שהובאו לעיל) הסוברים שיש להתיר בימינו חלב נכרי, כיוון שחלב נכרי לא נאסר במניין, וכן אין חשש לעירוב חלב טמא בחלב טהור, ברור הדבר שנתיר גם אבקת חלב נכרי. <br /> | דיון מיוחד ישנו לגבי "אבקת חלב נכרי". דבר ראשון, לפי הראשונים והפוסקים (שהובאו לעיל) הסוברים שיש להתיר בימינו חלב נכרי, כיוון שחלב נכרי לא נאסר במניין, וכן אין חשש לעירוב חלב טמא בחלב טהור, ברור הדבר שנתיר גם אבקת חלב נכרי. <br /> | ||
היתר נוסף וידוע כתב הרב צבי פסח פראנק בספרו "הר צבי". ב'''הר צבי''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=22460#p=109&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יורה דעה ק"ג, ק"ד)] כתב שאפילו אם נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת חלב נכרי. '''ר' צבי פסח פראנק''' מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי חלב טמא, וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. א"כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה ל[[חמאת נכרי]] שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר, בחלב יש רכיב | היתר נוסף וידוע כתב '''הרב צבי פסח פראנק''' בספרו "הר צבי". ב'''הר צבי''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=22460#p=109&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יורה דעה ק"ג, ק"ד)] כתב שאפילו אם נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת חלב נכרי. '''ר' צבי פסח פראנק''' מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי חלב טמא, וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. א"כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה ל[[חמאת נכרי]] שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר, בחלב יש רכיב נוזלי - מים ורכיב יבש, כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב, ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק, ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על [[חמאת נכרי|חמאת הגוי]] שמא עשו אותה מחלב טמא. אותו הדבר באבקת חלב, שמשתמשים רק ברכיב המוצק ולא משתלם לעשותה מחלב טמא, ולכן לא נכללה בגזירת חלב נכרי{{הערה|ר' צבי פסח פראנק מסתמך על דברי הריטב"א בעבודה זרה ל"ה עמוד ב'.}}. כסברת ההר צבי כתב גם ה'''ציץ אליעזר''' (ט"ז כ"ה). בילקוט יוסף (יורה דעה פ"א י"א) התיר מעיקר הדין משום שידוע שעושים אבקה זו מחלב פרות, אולם כתב שראוי ונכון להחמיר בזה. ומכל מקום לקטנים כתב שאפשר להקל. | ||
'''החזו"א''' (מ"ד ד') חולק על סברה זו של ה'''הר צבי''' וטוען שניתן לעשות אבקת חלב טמא ולכן אין להשוות זאת ל[[חמאת נכרי]]. | '''החזו"א''' (מ"ד ד') חולק על סברה זו של ה'''הר צבי''' וטוען שניתן לעשות אבקת חלב מחלב טמא ולכן אין להשוות זאת ל[[חמאת נכרי]] אותה אומרת הגמרא שלא ניתן לעשות מחלב טמא. | ||
=== אבקות שונות === | === אבקות שונות === | ||
החלב מכיל שומנים, חלבונים (מה שנקרא 'חלבוני חלב'), סוכרים, ויטמינים ומינרלים, והיום בתעשיית החלב יודעים לפרק את החלב ולייצר ממנו דברים שונים{{הערה|http://chemcenter.weizmann.ac.il/_Uploads/dbsArticles/1090.pdf | החלב מכיל שומנים, חלבונים (מה שנקרא 'חלבוני חלב'), סוכרים, ויטמינים ומינרלים, והיום בתעשיית החלב יודעים לפרק את החלב ולייצר ממנו דברים שונים{{הערה|עיין [http://chemcenter.weizmann.ac.il/_Uploads/dbsArticles/1090.pdf כאן] למקור ולהרחבה}}. ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל/רזה (אחוז שומן נמוך), אבקת חלב שמן (אחוז שומן גבוה){{הערה|[https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=41945&lang=HEB אתר כושרות]}}, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, לקטוז, חלבוני חלב ועוד, ואין דין כולם שווה. <br /> | ||
דין כל האבקות חלב למיניהם (אבקת חלב טמא, דל, שמן, כחוש) הוא אחד {{ראה עוד|חלב נכרי}}, והמתיר בחלב נכרי או באבקת חלב נכרי יתיר באבקות חלב אלה. אנו נדון באבקות אחרות שאינן אבקות חלב נכרי. | דין כל האבקות חלב למיניהם (אבקת חלב טמא, דל, שמן, כחוש) הוא אחד {{ראה עוד|חלב נכרי}}, והמתיר בחלב נכרי או באבקת חלב נכרי יתיר באבקות חלב אלה. אנו נדון באבקות אחרות שאינן אבקות חלב נכרי. | ||
==== אבקת מי גבינה ==== | ==== אבקת מי גבינה ==== | ||
מי גבינה הם תמיסה מימית שנפרדת מהחלב בעת תהליך הייצור של גבינות ושל קזאין{{הערה|למקור של העניינים המובאים בעניין אבקת מי גבינה, קזאין ולקטוז, בעיקר אלו | מי גבינה הם תמיסה מימית שנפרדת מהחלב בעת תהליך הייצור של גבינות ושל קזאין{{הערה|למקור של העניינים המובאים בעניין אבקת מי גבינה, קזאין ולקטוז, בעיקר אלו הכימיים, עיין [http://chemcenter.weizmann.ac.il/_Uploads/dbsArticles/1090.pdf כאן] ו[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143053 כאן]}}; החלב מכיל שומנים חלבונים מים סוכר ומינרלים. בעת ייצור הגבינה, גורמים לאחד מחלבוני החלב - הקזאין - להתחבר לגוש אחד ולשקוע לתחתית התמיסה. המים הנותרים במעל לאותו הגוש נקראים "מי גבינה". ישנם שתי דרכים לייצר את ההפרדה בין המים הנקראים "מי גבינה" לבין הגבינה עצמה, המייצרים שני סוגים של מי גבינה - מתוקים וחמוצים:<br /> | ||
א. גיבון אנזימטי - מוסיפים לחלב אנזים (מן החי) המכונה "רנט". תהליך זה מבוצע בייצור גבינות קשות ומלוחות (מי הגבינה במקרה הינם מתוקים).<br /> | א. גיבון אנזימטי - מוסיפים לחלב אנזים (מן החי) המכונה "רנט". תהליך זה מבוצע בייצור גבינות קשות ומלוחות (מי הגבינה במקרה הינם מתוקים).<br /> | ||
ב. גיבון חומצתי - מחמיצים את החלב וחלקיקי הקזאין אינם יכולים להישאר בתמיסה זו ולכן הם שוקעים ונדבקים יחד. זוהי דרך ייצורן של גבינות לבנות וקוטג' (מי הגבינה במקרה זה הינם חמוצים).<br /> | ב. גיבון חומצתי - מחמיצים את החלב וחלקיקי הקזאין אינם יכולים להישאר בתמיסה זו ולכן הם שוקעים ונדבקים יחד. זוהי דרך ייצורן של גבינות לבנות וקוטג' (מי הגבינה במקרה זה הינם חמוצים).<br /> | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
מי גבינה לא נעשים מהגבינה עצמה, אלא נעשים בעת תהליך ייצור הגבינה, ולכן נחלקו האם מי גבינה בכלל הגזירה. ה'''פרי חדש''' (יו"ד קט"ו כ"א) פוסק שמי הגבינה אינם בכלל גזירת גבינת עכו"ם. ב'''דרכי תשובה''' (קט"ו) הביא גם אחרונים שחלקו ואסרו את מי הגבינה הללו בעיקר מחשש בליעה מהגבינה עצמה שנאסרה. כיוון שבחלק מתהליכי הייצור של הגבינה יש חום גבוה ומי הגבינה בולעים מהגבינה עצמה. בענין זה דן ה'''גר"מ פיינשטיין''' (אגרות משה, יו"ד ח"ג י"ז) ולדעתו כל גדולי הדורות לפני הפרי חדש ולאחריו לא חששו לאיסור בזה ואין אנו יכולים ורשאים לחלוק עליהם. עוד הוסיף להתיר מפני שלא התכוונו לאסור אלא כשמדובר בנוזל אך לא באבקה (בתנאי שלא העמידו באנזים מן החי שאינו כשר {{ראה עוד|חלב נכרי}}). <br /> | מי גבינה לא נעשים מהגבינה עצמה, אלא נעשים בעת תהליך ייצור הגבינה, ולכן נחלקו האם מי גבינה בכלל הגזירה. ה'''פרי חדש''' (יו"ד קט"ו כ"א) פוסק שמי הגבינה אינם בכלל גזירת גבינת עכו"ם. ב'''דרכי תשובה''' (קט"ו) הביא גם אחרונים שחלקו ואסרו את מי הגבינה הללו בעיקר מחשש בליעה מהגבינה עצמה שנאסרה. כיוון שבחלק מתהליכי הייצור של הגבינה יש חום גבוה ומי הגבינה בולעים מהגבינה עצמה. בענין זה דן ה'''גר"מ פיינשטיין''' (אגרות משה, יו"ד ח"ג י"ז) ולדעתו כל גדולי הדורות לפני הפרי חדש ולאחריו לא חששו לאיסור בזה ואין אנו יכולים ורשאים לחלוק עליהם. עוד הוסיף להתיר מפני שלא התכוונו לאסור אלא כשמדובר בנוזל אך לא באבקה (בתנאי שלא העמידו באנזים מן החי שאינו כשר {{ראה עוד|חלב נכרי}}). <br /> | ||
ניתן להוסיף עוד סיבות להתיר אבקת מי גבינה:<br /> | ניתן להוסיף עוד סיבות להתיר אבקת מי גבינה:<br /> | ||
א. '''ר"ת''' ( עבודה זרה, ל"ה ב' ד"ה 'כחדא') סובר שגבינת נכרים לא נאסרה במניין, וא"כ גבינה עצמה מותרת כשלא נעשתה מאנזים מן החי (או | א. '''ר"ת''' ( עבודה זרה, ל"ה ב' ד"ה 'כחדא') סובר שגבינת נכרים לא נאסרה במניין, וא"כ גבינה עצמה מותרת כשלא נעשתה מאנזים מן החי (או כשהיא נעשתה בהשגחה). <br /> | ||
ב. ניתן לחלק בין גבינות קשות אותן אסרו חז"ל לבין גבינות רכות (כמו גבינה לבנה וכד') בהן נחלקו האם חז"ל אסרו. דעת '''ערוך השולחן''' (יו"ד קט"ו ט"ז) ו'''חכמת אדם''' (נ"ג, ל"ח) | ב. ניתן לחלק בין גבינות קשות אותן אסרו חז"ל לבין גבינות רכות (כמו גבינה לבנה וכד') בהן נחלקו האם חז"ל אסרו. דעת '''ערוך השולחן''' (יו"ד קט"ו ט"ז) ו'''חכמת אדם''' (נ"ג, ל"ח) שגבינות רכות כלולות בגזירה של גבינת עכו"ם. כך גם פסקו ה'''זבחי צדק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32212&st=&pgnum=178&hilite= (יו"ד חלק ב' קט"ו ל"ו)] ו'''דברי דוד''' (חלק ד' י"ט י"ז). | ||
ה'''אגרות משה''' (אגרות משה, יו"ד חלק ב' מ"ח) מלמד זכות על המקילים האוכלים גבינות לבנות וקוטג' של גויים אבל למעשה פוסק שגם גבינות אלו כלולות בגזירה. לדברי ספר '''דברי זאב'''{{הערה| הובא בדברי הרב יעקב בורו ב[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143053 נתיב החלב א']}} גבינות אלו אינן כלולות בגזירה. אבקת מי גבינה ודאי תחשב לכל היותר כגבינה רכה ולא יהיה בה איסור לדעות המקילות. | ה'''אגרות משה''' (אגרות משה, יו"ד חלק ב' מ"ח) מלמד זכות על המקילים האוכלים גבינות לבנות וקוטג' של גויים אבל למעשה פוסק שגם גבינות אלו כלולות בגזירה. לדברי ספר '''דברי זאב'''{{הערה| הובא בדברי הרב יעקב בורו ב[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143053 נתיב החלב א']}} גבינות אלו אינן כלולות בגזירה. אבקת מי גבינה ודאי תחשב לכל היותר כגבינה רכה ולא יהיה בה איסור לדעות המקילות. | ||
==== קזאין ==== | ==== קזאין ==== | ||
הקזאין הוא החלבון העיקרי בחלב, ומהווה כ-% | הקזאין הוא החלבון העיקרי בחלב, ומהווה כ-80% מסך חלבוני החלב. | ||
אפשר להפריד את חלבון הקזאין מהחלב בכמה שיטות שחלקן בעיתיות וחלקן לא. אם מפרידים אותו מהחלב ע"י חומצה ואז מייבשים אותו – אז אין לזה דין של גבינה לדעת המתירים בגבינות רכות (הרב וייטמן ב[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143053 נתיב החלב א']. אבל אפשר להפריד את הקזאין ע"י אנזים שתפקידו לעשות גבינה אלא שמוציאים אותו לפני שנעשה גבינה קשה בעוד הוא חלבון ומייבשים אותו, ובמקרה זה מדובר ממש בגבינה {{הערה|ראה מקור:{{ראה עוד|חלב נכרי}}}}{{הערה|עיין בתמונה של [https://www.israelbody.org/%D7%A7%D7%96%D7%90%D7%99%D7%9F קזאין]. ניתן לראות שהקזאין נראה כגבינה.}}. | אפשר להפריד את חלבון הקזאין מהחלב בכמה שיטות שחלקן בעיתיות וחלקן לא. אם מפרידים אותו מהחלב ע"י חומצה ואז מייבשים אותו – אז אין לזה דין של גבינה לדעת המתירים בגבינות רכות (הרב וייטמן ב[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143053 נתיב החלב א']. אבל אפשר להפריד את הקזאין ע"י אנזים שתפקידו לעשות גבינה אלא שמוציאים אותו לפני שנעשה גבינה קשה בעוד הוא חלבון ומייבשים אותו, ובמקרה זה מדובר ממש בגבינה {{הערה|ראה מקור:{{ראה עוד|חלב נכרי}}}}{{הערה|עיין בתמונה של [https://www.israelbody.org/%D7%A7%D7%96%D7%90%D7%99%D7%9F קזאין]. ניתן לראות שהקזאין נראה כגבינה.}}. | ||
==== לקטוז ==== | ==== לקטוז ==== | ||
לקטוז הוא סוכר החלב, והוא נותן את המתיקות של החלב. הלקטוז מופק ממי הגבינה ודינו יהיה דומה | לקטוז הוא סוכר החלב, והוא נותן את המתיקות של החלב. הלקטוז מופק ממי הגבינה ודינו יהיה דומה לאבקת מי גבינה [[חלב נכרי#אבקת מי גבינה|(שכתבנו לעיל)]]{{הערה|ראה מקור ב[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143053 נתיב החלב א'] בדברי הרב וייטמן ו{{ראה עוד|חלב נכרי}}}}. | ||