הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  18:52, 17 במאי 2018
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש לערוב חלב טמא בחלב טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר.  
בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש לערוב חלב טמא בחלב טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר.  
==== המקרה הראשון ====
==== המקרה הראשון ====
במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9036&st=%D7%97%D7%9C%D7%91&pgnum=56&hilite=] סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))] וה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' (עבודה זרה פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יו"ד כ"ה)] מביא סתירה בדברי רש"י: ב'''שערי דורא''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9036&st=%D7%97%D7%9C%D7%91&pgnum=56&hilite=] סימן פ"ב) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br />
במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9036&st=%D7%97%D7%9C%D7%91&pgnum=56&hilite= סימן פ"ב]) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))] וה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' (עבודה זרה פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יו"ד כ"ה)] מביא סתירה בדברי רש"י: ב'''שערי דורא''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9036&st=%D7%97%D7%9C%D7%91&pgnum=56&hilite= סימן פ"ב]) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br />
ה'''חקקי לב''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יו"ד כ"ה)] מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת רש"י חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]].<br />
ה'''חקקי לב''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יו"ד כ"ה)] מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת רש"י חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]].<br />
וכך הסביר ה'''פרי חדש''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41539&st=&pgnum=233 קט"ו, ו']) בדברי המרדכי, שאם בכל העיר אין בהמות טמאות, אין לחשוש שמא יערב הגוי מחלב טמא שיביא מחוץ לעדרו, והחלב מותר אע"פ שאין ישראל רואהו כלל. אבל אם יש חלב טמא בעיר, חוששים שמא הגוי יביא חלב טמא מחוץ לעדרו, ולכן, רק אם ישראל נמצא ליד העדר ורואה שאין מביאים חלב טמא מבחוץ (אף על פי שאינו יכול לראות את העדר עצמו, אלא רק מסביב לעדר, כגון שיש שם גדר גבוהה), החלב מותר. <br />
וכך הסביר ה'''פרי חדש''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41539&st=&pgnum=233 קט"ו, ו']) בדברי המרדכי, שאם בכל העיר אין בהמות טמאות, אין לחשוש שמא יערב הגוי מחלב טמא שיביא מחוץ לעדרו, והחלב מותר אע"פ שאין ישראל רואהו כלל. אבל אם יש חלב טמא בעיר, חוששים שמא הגוי יביא חלב טמא מחוץ לעדרו, ולכן, רק אם ישראל נמצא ליד העדר ורואה שאין מביאים חלב טמא מבחוץ (אף על פי שאינו יכול לראות את העדר עצמו, אלא רק מסביב לעדר, כגון שיש שם גדר גבוהה), החלב מותר. <br />
שורה 77: שורה 77:
==== קזאין ====
==== קזאין ====
הקזאין הוא החלבון העיקרי בחלב, ומהווה כ-80% מסך חלבוני החלב.  
הקזאין הוא החלבון העיקרי בחלב, ומהווה כ-80% מסך חלבוני החלב.  
אפשר להפריד את חלבון הקזאין מהחלב בכמה שיטות שחלקן בעיתיות וחלקן לא. אם מפרידים אותו מהחלב ע"י חומצה ואז מייבשים אותו – אז אין לזה דין של גבינה לדעת המתירים בגבינות רכות (הרב וייטמן ב[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143053 נתיב החלב א']. אבל אפשר להפריד את הקזאין ע"י אנזים שתפקידו לעשות גבינה אלא שמוציאים אותו לפני שנעשה גבינה קשה בעוד הוא חלבון ומייבשים אותו, ובמקרה זה מדובר ממש בגבינה {{הערה|ראה מקור:{{ראה עוד|חלב נכרי}}}}{{הערה|עיין בתמונה של [https://www.israelbody.org/%D7%A7%D7%96%D7%90%D7%99%D7%9F קזאין]. ניתן לראות שהקזאין נראה כגבינה.}}.  
אפשר להפריד את חלבון הקזאין מהחלב בכמה שיטות שחלקן בעיתיות וחלקן לא. אם מפרידים אותו מהחלב ע"י חומצה ואז מייבשים אותו – אז אין לזה דין של גבינה לדעת המתירים בגבינות רכות (הרב וייטמן ב[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?143053 נתיב החלב א']. אבל אפשר להפריד את הקזאין ע"י אנזים שתפקידו לעשות גבינה אלא שמוציאים אותו לפני שנעשה גבינה קשה בעוד הוא חלבון ומייבשים אותו, ובמקרה זה מדובר ממש בגבינה {{הערה|ראה מקור:{{ראה עוד|חלב נכרי}}}}{{הערה|עיין בתמונה של [https://www.israelbody.org/%D7%A7%D7%96%D7%90%D7%99%D7%9F קזאין]. ניתן לראות שהקזאין נראה כגבינה.}}).  


==== לקטוז ====
==== לקטוז ====
48

עריכות

תפריט ניווט