9,964
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים (עריכה)
גרסה מ־12:07, 15 באוגוסט 2018
, 12:07, 15 באוגוסט 2018אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
*דעת ר' נחמיה - זמן בין השמות הוא משקיעת החמה עד כדי שיהלך אדם חצי מיל. | *דעת ר' נחמיה - זמן בין השמות הוא משקיעת החמה עד כדי שיהלך אדם חצי מיל. | ||
*לדעת ר' יוסי - בין השמשות הוא כהרף עין, כלומר מיד שהיום יוצא הלילה נכנס, ואין ביניהם אלא רגע קצר מאוד כשיעור קריצת עין ברפיון (רש"י). | *לדעת ר' יוסי - בין השמשות הוא כהרף עין, כלומר מיד שהיום יוצא הלילה נכנס, ואין ביניהם אלא רגע קצר מאוד כשיעור קריצת עין ברפיון (רש"י). | ||
בהמשך מסיקה הגמרא (לה א), שזמן בין השמשות של ר' יוסי מתחיל מיד אחר שנשלם זמן בין השמות של ר' יהודה, ולכן אומר רב יהודה בשם שמואל, שלפי רבי יוסי מותר לכהנים לטבול בזמן בין השמשות של ר' יהודה, כי לשיטתו זהו עדיין יום. | |||
=== מחלוקת האמוראים בדעת ר' יהודה === | === מחלוקת האמוראים בדעת ר' יהודה === | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
=== אביי ורבא === | === אביי ורבא === | ||
הגמרא מביאה שני גירסאות למעשה שהיה עם אביי ורבא. | |||
<BR/>לפי הגירסה הראשונה ראה אביי את רבא בערב שבת מביט למערב, ושאל אותו, שהרי שנינו ש'פני מזרח מאדימין', והשיב לו רבא שהכוונה הפנים המאדימים את המזרח, כלומר מפני החמה ששוקעת במערב, זהרורי החמה מאדימים את המזרח. | |||
<BR/>לפי גירסה שניה, רבא הוא שראה את אביי מסתכל כלפי מזרח, ואמר לו שאין הכוונה שפני המזרח מאדימים ממש, אלא לפנים המאדימים את המזרח. | |||
=== הכרעת הגמרא === | |||
הגמרא (לה א) מכריעה שהלכה כר' יהודה לענין שבת, כלומר לחומרא יש להחמיר ולא לעשות מלאכה קודם זמן בין השמשות של ר' יהודה, ולא להמתין לביה"ש דר' יוסי. ואילו לענין תרומה הלכה כר 'יוסי, כלומר שלא יתחילו הכהנים לאכול תרומה אחר שטבלו והעריב שמשן, עד שיגיע זמן בין השמשות דר' יוסי. | |||
== סוגיה דפסחים == | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||