9,964
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים (עריכה)
גרסה מ־11:26, 19 באוגוסט 2018
, 11:26, 19 באוגוסט 2018←תירוצי הראשונים
| שורה 34: | שורה 34: | ||
לשיטה זו הסכים ה'''רמב"ן''' בתורת האדם {{היברובוקס|41324|134|אבילות ישנה ד"ה וראיתי לרבנו תם}}, והוסיף שם שמשעה שהשמש מתחילה לשקוע עד בין השמשות (כדי הילוך שלוש מיל ורביע) הוא יום גמור, ויכול לעשותו כולו או מקצתו [[תוספת שבת]], ובלבד שיוסיף משהו. | לשיטה זו הסכים ה'''רמב"ן''' בתורת האדם {{היברובוקס|41324|134|אבילות ישנה ד"ה וראיתי לרבנו תם}}, והוסיף שם שמשעה שהשמש מתחילה לשקוע עד בין השמשות (כדי הילוך שלוש מיל ורביע) הוא יום גמור, ויכול לעשותו כולו או מקצתו [[תוספת שבת]], ובלבד שיוסיף משהו. | ||
<BR/>בספר ה'''עיטור''' (ג מילה נא ג) הביא דברי רבנו תם בשם ר' שמעון בן נתנאל, ולא חלק על דבריו. | <BR/>כן הזכירו עוד ראשונים כדבר פשוט, שצאת הכוכבים הוא ד' או ה' מיל, לאחר שקיעת החמה (הראשונה), וביניהם: | ||
*בספר ה'''עיטור''' (ג מילה נא ג) הביא דברי רבנו תם בשם ר' שמעון בן נתנאל, ולא חלק על דבריו. | |||
*ה'''מנהיג''' {היברובוקס|14615|164|חנוכה קמז}}, | |||
=== שיטת הראב"ן === | |||
ה'''ראב"ן''' {{היברובוקס|14544|44|שאלות ותשובות ב}} הביא קושיה זו של ר"ת כדרך אגב, וכתב שמה שאמר ר' יהודה ג' חלקי מיל, זהו לשיטתו שהלילה הוא בהכסיף העליון, אבל אנן קיימא לן שהלילה הוא בצאת הכוכבים, והיינו ה' מיל אחר השקיעה. | ה'''ראב"ן''' {{היברובוקס|14544|44|שאלות ותשובות ב}} הביא קושיה זו של ר"ת כדרך אגב, וכתב שמה שאמר ר' יהודה ג' חלקי מיל, זהו לשיטתו שהלילה הוא בהכסיף העליון, אבל אנן קיימא לן שהלילה הוא בצאת הכוכבים, והיינו ה' מיל אחר השקיעה. | ||
=== מהר"ם אלשקר === | |||
בשו"ת '''מהר"ם אלשקר''' (צו) כתב שדברי רבנו תם אין להם שום מציאות אלא לדעת חכמי ישראל (פסחים צד ב), שסוברים שגלגל קבוע ומזלות חוזרים, והשמש עולה למעלה בלילה, ולכן צריכה ללכת לכל עובי הרקיע נוכח החלון. | |||
<BR/>אבל דעת שאר המפרשים והמחברים, שהם הגאונים והרמב"ם (מורה נבוכים ב ח), כותבים שהמציאות היא כחכמי אומות העולם ששגלגל חוזר ומזלות קבועים, ושהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ. ובאמת אין אלא שקיעה אחת, כשהשמש נעלמת מן האופק, ומרגע זה עד צאת הכוכבים ישנם ג' רבעי מיל, וזהו שיעור בין השמשות. | |||
<BR/>לגבי הקושיה ממסכת פסחים שמשמע שמשקיעה עד צאת הכוכבים ישנן ד' או ה' מיל, כתב מהר"ם אלשקר בשם רב שרירא גאון ורב האי גאון, | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||