9,964
עריכות
שורה 34: | שורה 34: | ||
==== תוספות רי"ד ==== | ==== תוספות רי"ד ==== | ||
'''תוספות רי"ד''' (שבת לד ב) תירץ גם הוא כתירוץ רבנו תם, לחלק בין תחילת שקיעה לסוף שקיעה, אלא שתירוצו שונה מעט. | '''תוספות רי"ד''' (שבת לד ב) תירץ גם הוא כתירוץ רבנו תם, לחלק בין תחילת שקיעה לסוף שקיעה, אלא שתירוצו שונה מעט. | ||
<BR/>כתב הרי"ד, שגם אחר ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין האור שלה נמצא, שהרי אם היה אדם עולה להר, היה יכול עוד לראותה. ורק כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה לגמרי מן העולם, ואז מתחילין פני המערב להאדים מכח זהרוריתה. | |||
ושיעור זה מתחלת שקיעתה ועד שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ לגמרי, הוא שיעור חמשה מילין | ושיעור זה מתחלת שקיעתה ועד שתגמר שקיעתה להתכסות '''תחת''' הארץ לגמרי, הוא שיעור חמשה מילין. שכיון שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שוה, אף על פי שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותיכנס תחתיו, ומפני זה נמשך אורה אחר שנעלמה מן העין הרבה כשיעור ה' מיל. | ||
<BR/>בזה תירץ הרי"ד את הסתירה, ש'משקיעת החמה' האמור במס' שבת מתפרש מתחילת שקיעתה דהיינו מהרגע ש'''התחילה''' להעלם מן העין, ואילו 'משתשקע החמה' האמור במסכת פסחים, הכוונה כשתגמר השקיעה. | |||
וסיים הרי"ד שכן תירץ גם ר"ת בס' הישר, אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה הולכת בלילה אחר הכיפה למעלה מן הרקיע, ואילו תירוצו של הרי"ד הוא כפי חכמי אומות העולם שאומרים שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ, והוא העיקר. | וסיים הרי"ד שכן תירץ גם ר"ת בס' הישר, אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה הולכת בלילה אחר הכיפה למעלה מן הרקיע, ואילו תירוצו של הרי"ד הוא כפי חכמי אומות העולם שאומרים שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ, והוא העיקר. | ||
כלומר הרי"ד סובר גם הוא שהלילה הוא אחר ה' מילין, אלא שלדעתו השקיעה מתחילה ברגע שהשמש מתחילה לרדת מן האופק, ולא כשנעלמת מן העין. | |||
=== שיטת הראב"ן === | === שיטת הראב"ן === |