9,788
עריכות
מ |
|||
שורה 10: | שורה 10: | ||
==מחלוקת הראשונים == | ==מחלוקת הראשונים == | ||
=== שיטת רש"י === | === שיטת רש"י === | ||
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=34b&format=pdf (ד"ה והקורא)] | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=34b&format=pdf (ד"ה והקורא)] מפרש שמימין של הקורא הסדר הוא - קדש, והיה כי, שמע, והיה אם, כדברי הברייתא הראשונה, ומה שכתוב בברייתא השניה קדש והיה כי יביאך משמאל, זהו מזוית מבטו של המניח. וזהו שמסיימת הגמרא - והקורא קורא כסדרן, דהיינו שהעומד מול המניח קורא את הפרשות כסדר שהם כתובים בתורה. | ||
=== שיטת רבנו תם === | === שיטת רבנו תם === | ||
==== תפילין של | '''רבנו תם''' המובא ב'''תוספות''' (ד"ה והקורא) הקשה על פירושו של רש"י, שלדבריו אינו מובן מדוע הברייתות חילקו את הפרשות לשתים-שתים, היה להן לומר ראשונה מימין ושלושת האחרונות משמאלה או איפכא, אבל אין סברה לחלק אותן לשתים, ולומר ששתים מימין ושתים משמאל. | ||
<BR/>לכן מפרש רבנו תם, שאמנם קדש והיה כי יביאך הן מימין הקורא, אך שמע והיה אם שמוע שהן משמאל הן לא כסדר הזה, אלא שמע משמאל ואילו והיה אם שמוע מימינה, ונמצא שהסדר הוא קדש, | |||
והיה כי, והיה אם, שמע, לפי נקודת מבטו של הקורא (ואילו מצד המניח מימינו לשמאלו זהו - שמע, והיה אם, והיה כי, קדש), כך שההוויות יהיו באמצע. | |||
<BR/>ומה שסיימה הגמרא שהקורא קורא כסדרן מפרש ר"ת שאין הכוונה כסדר שכתובות בפרשה, אלא בא לומר שנקודת מבט הקורא היא הקובעת ולא נקודת מבט המניח, שהוא הקורא כסדר מימין לשמאל. | |||
<BR/>והוסיף רבנו תם שכן היה מניח '''רב האי גאון''', ושכן הוא בתשובות הגאונים שכתב '''רבי יוסף טוב עלם'''. | |||
==== תפילין של יד ==== | |||
נחלקו המפרשים בדעת רבנו תם אם גם תפילין של יד צריכות להיות מסודרות כפי של ראש או לא. | |||
{{להשלים}} | |||
==== האם סדר זה הוא גם בכתיבה ==== | ==== האם סדר זה הוא גם בכתיבה ==== | ||
{{להשלים}} | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | |||
[[קטגוריה: תפילין]] | [[קטגוריה: תפילין]] | ||
[[קטגוריה: מנחות לד:]] | [[קטגוריה: מנחות לד:]] | ||
[[קטגוריה: תפילין פרק ג]] | [[קטגוריה: תפילין פרק ג]] | ||
[[קטגוריה: אורח חיים סימן לד]] | [[קטגוריה: אורח חיים סימן לד]] |