הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  16:12, 11 בנובמבר 2018
שורה 52: שורה 52:


=== שיטת בעל המאור וסייעתו ===
=== שיטת בעל המאור וסייעתו ===
בעל המאור חלק על שיטה הרמב"ם והראב"ד, וכתב שדין זה שפירות ערלה אסורים אף בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט, מדבר על '''כל''' הנטיעות, גם אלו שעברו להן שלוש שנים שלמות מיום ליום. <BR/>
בעל המאור חלק על שיטת הרמב"ם והראב"ד, וכתב שדין זה שפירות ערלה אסורים אף בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט, מדבר על '''כל''' הנטיעות, גם אלו שעברו להן שלוש שנים שלמות מיום ליום. <BR/>
לדעתו הירושלמי מוכיח דווקא כשיטתו, שהוא מפרש שר' אבא בר ממל שואל את ר' זעירא האם ייתכן להחמיר גם באילנות שנטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, שהרי להם מלאו שלוש שנים שלמות? ור' זעירא משיב לו שכן הדברים, שאפילו נטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, אסור עד ט"ו בשבט, שכיון שעומד הוא בתוך שנתו של אילן, משלים הוא שנתו, כלומר שהשנה של האילן מסתיימת רק בט"ו בשבט, ולכן כל הפירות שיחנטו עד אז אסורים, אפילו שכבר מלאו לו ג' שנים שלמות.
לדעתו הירושלמי מוכיח דווקא כשיטתו, שהוא מפרש שר' אבא בר ממל שואל את ר' זעירא האם ייתכן להחמיר גם באילנות שנטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, שהרי להם מלאו שלוש שנים שלמות? ור' זעירא משיב לו שכן הדברים, שאפילו נטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, אסור עד ט"ו בשבט, שכיון שעומד הוא בתוך שנתו של אילן, משלים הוא שנתו, כלומר שהשנה של האילן מסתיימת רק בט"ו בשבט, ולכן כל הפירות שיחנטו עד אז אסורים, אפילו שכבר מלאו לו ג' שנים שלמות.
<BR/>לשיטה זו הסכימו ה'''רשב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ונטיעות) וה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב ב ד"ה והא דאמרינן), והסבירו טעם בדבר, שכל שהפירות שחונטים בין ראש השנה לט"ו בשבט, זה מחמת יניקת הגשמים שירדו לפני ראש השנה, ומאותה יניקה חנטו הפירות הללו. והגשמים שיורדים אחרי ראש השנה, הם מועילים רק לפירות שיחנטו אחר ט"ו בשבט. ממילא לפי טעם זה, לא שייך לחלק בין ניטע תוך ל' יום לניטע קודם ל' יום. וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (י א ד"ה הילכך נראה).
<BR/>לשיטה זו הסכימו ה'''רשב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ונטיעות) וה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב ב ד"ה והא דאמרינן), והסבירו טעם בדבר, שכל שהפירות שחונטים בין ראש השנה לט"ו בשבט, זה מחמת יניקת הגשמים שירדו לפני ראש השנה, ומאותה יניקה חנטו הפירות הללו. והגשמים שיורדים אחרי ראש השנה, הם מועילים רק לפירות שיחנטו אחר ט"ו בשבט. ממילא לפי טעם זה, לא שייך לחלק בין ניטע תוך ל' יום לניטע קודם ל' יום. וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (י א ד"ה הילכך נראה).

תפריט ניווט