9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 32: | שורה 32: | ||
<BR/>ה'''רי"ף''' (ז א) הוסיף שמה שהתירה המשנה חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח, זהו אפילו באכילה, ומה שהזכירה הנאה זה משום הסיפא של המשנה להשמיענו בשל ישראל שאסור אפילו בהנאה. | <BR/>ה'''רי"ף''' (ז א) הוסיף שמה שהתירה המשנה חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח, זהו אפילו באכילה, ומה שהזכירה הנאה זה משום הסיפא של המשנה להשמיענו בשל ישראל שאסור אפילו בהנאה. | ||
=== ביטל חמצו קודם הפסח === | === ביטל חמצו קודם הפסח === | ||
ה'''רא"ש''' (ב ד) אחר שהעתיק דברי הרי"ף, כתב שישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח, מן הדין מותר לאכלו, שכיון שביטלו ולא עבר עליו ב'בל יראה ובל ימצא' אין לקנסו. והביא גם את מחלוקת ר' יוחנן ור"ל בירושלמי בטעם לפי הביאור של ההערמה, שר' יוחנן אוסר שמא לא יפקירנו ויאמר שהפקירו. <BR/> | ה'''רא"ש''' (ב ד) אחר שהעתיק דברי הרי"ף, כתב שישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח, מן הדין מותר לאכלו, שכיון שביטלו ולא עבר עליו ב'בל יראה ובל ימצא' אין לקנסו. והביא גם את מחלוקת ר' יוחנן ור"ל בירושלמי בטעם לפי הביאור של ההערמה, שר' יוחנן אוסר שמא לא יפקירנו ויאמר שהפקירו. <BR/> | ||
דברי הרא"ש לא ברורים די הצורך, שהרי בתחילה הוא כותב להיתרא, ולאחר מכן מביא מהירושלמי ראיה לאסור לכאורה, כי לפי ר' יוחנן הדבר צריך להיות אסור, שהרי אף שביטל את החמץ מ"מ חיישינן שמא יערים ולא יבטל ויאמר שביטל. | דברי הרא"ש לא ברורים די הצורך, שהרי בתחילה הוא כותב להיתרא, ולאחר מכן מביא מהירושלמי ראיה לאסור לכאורה, כי לפי ר' יוחנן הדבר צריך להיות אסור, שהרי אף שביטל את החמץ מ"מ חיישינן שמא יערים ולא יבטל ויאמר שביטל. | ||
<BR/>ובאמת ה'''טור''' (אורח חיים רמח) פסק לאיסורא על פי הירושלמי, דחיישינן שמא יערים לומר שביטלו אע"פ שלא ביטלו. ואם כן יוצא שלפי הרא"ש דבר נתון במחלוקת בין הבבלי לירושלמי | <BR/>ובאמת ה'''טור''' (אורח חיים רמח) פסק לאיסורא על פי הירושלמי, דחיישינן שמא יערים לומר שביטלו אע"פ שלא ביטלו. ואם כן יוצא שלפי הרא"ש דבר נתון במחלוקת בין הבבלי לירושלמי | ||
דעת יחיד היא דעת בעל '''העיטור''' (עשרת הדיברות, ביעור חמץ קכ א) שכתב שאם מצא חמץ אחר הפסח, כיון שביטלו הוי כהפקר ומסתבר שאסור באכילה אך מותר בהנאה. אבל ה'''טור''' (אורח חיים תמח) דחה דבריו וכתב שאין טעם נכון לחלק בין הנאה לאכילה. | |||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש בעל העיטור) כתב לבאר טעמו של בעל העיטור, שכיון שהחשש הוא רק משום שמא יערים, אין לחשוש אלא בהנאה מרובה כלומר באכילה, אבל לא בהנאה מועטת. | |||
=== גדר הקנס === | |||
==== שוגג או אנוס ==== | |||
==== האיסור לאחרים ==== | |||
== על ידי תערובת == | == על ידי תערובת == | ||