9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביטל חמצו קודם הפסח
| שורה 37: | שורה 37: | ||
<BR/>ובאמת ה'''טור''' (אורח חיים רמח) פסק לאיסורא על פי הירושלמי, דחיישינן שמא יערים לומר שביטלו אע"פ שלא ביטלו. ואם כן יוצא שלפי הרא"ש דבר נתון במחלוקת בין הבבלי לירושלמי | <BR/>ובאמת ה'''טור''' (אורח חיים רמח) פסק לאיסורא על פי הירושלמי, דחיישינן שמא יערים לומר שביטלו אע"פ שלא ביטלו. ואם כן יוצא שלפי הרא"ש דבר נתון במחלוקת בין הבבלי לירושלמי | ||
דעת בעל '''העיטור''' (עשרת הדיברות, ביעור חמץ קכ א) היא שאם מצא חמץ אחר הפסח, כיון שביטלו הוי כהפקר ומסתבר שאסור באכילה אך מותר בהנאה. אבל ה'''טור''' (אורח חיים תמח) דחה דבריו וכתב שאין טעם נכון לחלק בין הנאה לאכילה. | |||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש בעל העיטור) כתב לבאר טעמו של בעל העיטור, שכיון שהחשש הוא רק משום שמא יערים, אין לחשוש אלא בהנאה מרובה כלומר באכילה, אבל לא בהנאה מועטת. | <BR/>ב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש בעל העיטור) כתב לבאר טעמו של בעל העיטור, שכיון שהחשש הוא רק משום שמא יערים, אין לחשוש אלא בהנאה מרובה כלומר באכילה, אבל לא בהנאה מועטת. | ||
ה'''מאירי''' (כח א ד"ה ומכאן הסכימו) כתב בשם חכמי לוניל שאם ביטל את החמץ קודם הפסח, הואיל ולא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר בהנאה אם אין הערמה, וגם הורו באחד ששכח כיכר אחד ונמצא לאחר הפסח והתירו לו בהנאה, כיון שנתברר שלא היתה שם הערמה אלא שכחה. | |||
<BR/>וההמאירי עצמו כתב שלדעתו יש לאסור הואיל ואילו לא ביטל יש שם בל יראה ובל ימצא, יש כאן צד פשיעה עליו במה ששכח ולא ביער בידיים. ואפילו אם היה אנוס גמור יש לקנוס ולאסור, לפי שזהו חמץ שראוי לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, ורק חמץ של נכרי שאינו ראוי לעבור עליו מותר לאחר הפסח. וכן אם הפקיר חמצו ולא זכה בו אחר, אסור לאחר הפסח, ורק אם נפלה עליו מפולת מותר, כדאיתא בירושלמי. | |||
=== גדר הקנס === | === גדר הקנס === | ||
==== שוגג או אנוס ==== | ==== שוגג או אנוס ==== | ||