9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 39: | שורה 39: | ||
<BR/>אבל ה'''רא"ש''' (פסחים ב ד) כתב לזה עצה שכשבא הגוי לתת לישראל החמץ במתנה יאמר שאינו רוצה שתקנה לו רשותו. וה'''טור''' (אורח חיים תמח) הוסיף שגם אם שותק לא קונה לו רשותו לפי שבקנין חצר הכלל הוא שהיתרא ניחא ליה דליקנה, אבל דאיסורא לא ניחא ליה דליקניה, אם לא שעושה מעשה שניכר מתוך מעשיו שחפץ בזה. | <BR/>אבל ה'''רא"ש''' (פסחים ב ד) כתב לזה עצה שכשבא הגוי לתת לישראל החמץ במתנה יאמר שאינו רוצה שתקנה לו רשותו. וה'''טור''' (אורח חיים תמח) הוסיף שגם אם שותק לא קונה לו רשותו לפי שבקנין חצר הכלל הוא שהיתרא ניחא ליה דליקנה, אבל דאיסורא לא ניחא ליה דליקניה, אם לא שעושה מעשה שניכר מתוך מעשיו שחפץ בזה. | ||
== ביטל חמצו קודם הפסח == | |||
ה'''רא"ש''' (ב ד) אחר שהעתיק דברי הרי"ף, כתב שישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח, מן הדין מותר לאכלו, שכיון שביטלו ולא עבר עליו ב'בל יראה ובל ימצא' אין לקנסו. והוסיף שבירושלמי נחלקו בזה ר' יוחנן ור"ל, שר' יוחנן אוסר שמא לא יפקירנו ויאמר שהפקירו. <BR/> | ה'''רא"ש''' (ב ד) אחר שהעתיק דברי הרי"ף, כתב שישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח, מן הדין מותר לאכלו, שכיון שביטלו ולא עבר עליו ב'בל יראה ובל ימצא' אין לקנסו. והוסיף שבירושלמי נחלקו בזה ר' יוחנן ור"ל, שר' יוחנן אוסר שמא לא יפקירנו ויאמר שהפקירו. <BR/> | ||
יוצא לפי הרא"ש שדבר זה נתון במחלוקת בין הבבלי לירושלמי, שהרי בתחילה הוא כותב להיתרא, ולאחר מכן מביא מהירושלמי ראיה לאסור לכאורה, שלפי ר' יוחנן הדבר צריך להיות אסור, שהרי אף שביטל את החמץ מ"מ חיישינן שמא יערים ולא יבטל ויאמר שביטל. | יוצא לפי הרא"ש שדבר זה נתון במחלוקת בין הבבלי לירושלמי, שהרי בתחילה הוא כותב להיתרא, ולאחר מכן מביא מהירושלמי ראיה לאסור לכאורה, שלפי ר' יוחנן הדבר צריך להיות אסור, שהרי אף שביטל את החמץ מ"מ חיישינן שמא יערים ולא יבטל ויאמר שביטל. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
<BR/>והמאירי עצמו כתב שלדעתו יש לאסור הואיל ואילו לא ביטל יש שם בל יראה ובל ימצא, יש כאן צד פשיעה עליו במה ששכח ולא ביער בידיים. ואפילו אם היה אנוס גמור יש לקנוס ולאסור, לפי שזהו חמץ שראוי לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, ורק חמץ של נכרי שאינו ראוי לעבור עליו מותר לאחר הפסח. וכן אם הפקיר חמצו ולא זכה בו אחר, אסור לאחר הפסח, ורק אם נפלה עליו מפולת מותר, כדאיתא בירושלמי. | <BR/>והמאירי עצמו כתב שלדעתו יש לאסור הואיל ואילו לא ביטל יש שם בל יראה ובל ימצא, יש כאן צד פשיעה עליו במה ששכח ולא ביער בידיים. ואפילו אם היה אנוס גמור יש לקנוס ולאסור, לפי שזהו חמץ שראוי לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, ורק חמץ של נכרי שאינו ראוי לעבור עליו מותר לאחר הפסח. וכן אם הפקיר חמצו ולא זכה בו אחר, אסור לאחר הפסח, ורק אם נפלה עליו מפולת מותר, כדאיתא בירושלמי. | ||
== גדר הקנס == | |||
כתב ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה א ד) שחמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה לעולם, אפילו היה שוגג או אנוס. | כתב ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה א ד) שחמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה לעולם, אפילו היה שוגג או אנוס. | ||
<BR/>ה'''מגיד משנה''' למד בדעתו שלאו דווקא צריך שיעבור על האיסור, אלא כל שראוי לעבור עליו ואפילו לא עבר, ולאפוקי חמץ של נכרי. ומקור דבריו הם כנראה מהרמב"ן כפי שהביא ה'''ריטב"א''' (כט א ד"ה רבא אמר) דברי ה'''רא"ה''' בשם ה'''רמב"ן''' שכל שראוי לעבור עליו קנסו בו, והביא לזה ראיה מהגמרא להלן (ל ב) שנכרי שהלוה את ישראל על חמצו, והחמץ עומד בבית הגוי אין הישראל עובר עליו ואעפ"כ אסור בהנאה אחר הפסח, לפי שאינו שייך לגוי אלא לישראל. וכן הביא ראיה מכך ש[[#האיסור לאחרים|אסור גם לאחרים]]. | <BR/>ה'''מגיד משנה''' למד בדעתו שלאו דווקא צריך שיעבור על האיסור, אלא כל שראוי לעבור עליו ואפילו לא עבר, ולאפוקי חמץ של נכרי. ומקור דבריו הם כנראה מהרמב"ן כפי שהביא ה'''ריטב"א''' (כט א ד"ה רבא אמר) דברי ה'''רא"ה''' בשם ה'''רמב"ן''' שכל שראוי לעבור עליו קנסו בו, והביא לזה ראיה מהגמרא להלן (ל ב) שנכרי שהלוה את ישראל על חמצו, והחמץ עומד בבית הגוי אין הישראל עובר עליו ואעפ"כ אסור בהנאה אחר הפסח, לפי שאינו שייך לגוי אלא לישראל. וכן הביא ראיה מכך ש[[#האיסור לאחרים|אסור גם לאחרים]]. | ||