9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←גדר הקנס
| שורה 61: | שורה 61: | ||
ה'''רמב"ם''' כותב (חמץ ומצה א ד) שחמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה לעולם, אפילו היה שוגג או אנוס. | ה'''רמב"ם''' כותב (חמץ ומצה א ד) שחמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה לעולם, אפילו היה שוגג או אנוס. | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ן''' (לא ב ד"ה ה"ג) שקנס זה הוא בין בשוגג ובין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין לו ובין לאחרים. והוכיח זאת מן הברייתא הנזכרת לעיל לגבי [[#ברייתא דחנות ופועלים|חנות של גויים ופועלים ישראל נכנסים לשם]], חמץ הנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, לפי שתולים שנפל מפועל ישראל קודם הפסח, והרי ודאי שאין הוא עובר על איסור בל יראה ובל ימצא, שהרי זה החמץ אבד ממנו והרי הוא של מוצאו, אלא מוכח שהקנס הוא אפילו אם לא עבר על האיסור אלא אנוס הוא. ועוד הביא ראיה מהגמרא (בבא קמא צו ב) גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך, הרי שאסור בהנאה אפילו לנגזל שלא עבר על בלי יראה ובל ימצא. | <BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ן''' (לא ב ד"ה ה"ג) שקנס זה הוא בין בשוגג ובין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין לו ובין לאחרים. והוכיח זאת מן הברייתא הנזכרת לעיל לגבי [[#ברייתא דחנות ופועלים|חנות של גויים ופועלים ישראל נכנסים לשם]], חמץ הנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, לפי שתולים שנפל מפועל ישראל קודם הפסח, והרי ודאי שאין הוא עובר על איסור בל יראה ובל ימצא, שהרי זה החמץ אבד ממנו והרי הוא של מוצאו, אלא מוכח שהקנס הוא אפילו אם לא עבר על האיסור אלא אנוס הוא. ועוד הביא ראיה מהגמרא (בבא קמא צו ב) גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך, הרי שאסור בהנאה אפילו לנגזל שלא עבר על בלי יראה ובל ימצא<ref>ב'''פרי מגדים''' (תמח אשל אברהם ג ד"ה מ"ש המחבר אנוס) כתב לדחות ראיה זו, שיש לומר שכיון שגזל את החמץ, קנאו הגזלן, ולכן אסור לכולי עלמא. ואין זה שייך לאונס של הנגזל.</ref>. | ||
ה'''ריטב"א''' (כט א ד"ה רבא אמר) הביא דברים דומים בשם ה'''רא"ה''' בשם הרמב"ן, וניסח זאת כך - ש'הואיל ועבר' שאמר רבא אין הכוונה עבר ממש, אלא כל שראוי לעבור עליו קנסו בו. והוסיף לזה ראיה מהגמרא להלן (ל ב) לגבי [[נכרי שהלוה את ישראל על חמצו]], והחמץ עומד בבית הגוי שאם לא הרהינו אצלו אסור בהנאה אחר הפסח, אף שאין הישראל עובר עליו בבל יראה ובל ימצא. | ה'''ריטב"א''' (כט א ד"ה רבא אמר) הביא דברים דומים בשם ה'''רא"ה''' בשם הרמב"ן, וניסח זאת כך - ש'הואיל ועבר' שאמר רבא אין הכוונה עבר ממש, אלא כל שראוי לעבור עליו קנסו בו. והוסיף לזה ראיה מהגמרא להלן (ל ב) לגבי [[נכרי שהלוה את ישראל על חמצו]], והחמץ עומד בבית הגוי שאם לא הרהינו אצלו אסור בהנאה אחר הפסח, אף שאין הישראל עובר עליו בבל יראה ובל ימצא. | ||