9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביטל את החמץ קודם הפסח
| שורה 77: | שורה 77: | ||
לעומת זאת מצאנו כמה ראשונים שנראה מדבריהם שחמץ שביטלו קודם הפסח ועבר עליו הפסח מותר על כל פנים בנאה, כיון שלא עבר על בל יראה ובל ימצא. | לעומת זאת מצאנו כמה ראשונים שנראה מדבריהם שחמץ שביטלו קודם הפסח ועבר עליו הפסח מותר על כל פנים בנאה, כיון שלא עבר על בל יראה ובל ימצא. | ||
<BR/>כן כתב להדיא בעל '''העיטור''' (עשרת הדיברות, ביעור חמץ קכ א) שכיון שביטלו הוי כהפקר ומסתבר שאסור באכילה אך מותר בהנאה. אבל ה'''טור''' (אורח חיים תמח) דחה דבריו וכתב שאין טעם נכון לחלק בין הנאה לאכילה. | <BR/>כן כתב להדיא בעל '''העיטור''' (עשרת הדיברות, ביעור חמץ קכ א) שכיון שביטלו הוי כהפקר ומסתבר שאסור באכילה אך מותר בהנאה. אבל ה'''טור''' (אורח חיים תמח) דחה דבריו וכתב שאין טעם נכון לחלק בין הנאה לאכילה. | ||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש בעל העיטור) כתב לבאר טעמו של בעל העיטור, שכיון שהחשש הוא רק משום שמא יערים, אין לחשוש אלא בהנאה מרובה כלומר באכילה, אבל לא בהנאה מועטת. ה'''בית חדש''' (ג) כתב טעם אחר, שכיון שהקנס הוא מפני שעבר על בל יראה ובל ימצא, ממילא אם ביטל לא עבר על האיסור, אך באכילה על כל פנים אסרו שמא יערים | <BR/>ב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש בעל העיטור) כתב לבאר טעמו של בעל העיטור, שכיון שהחשש הוא רק משום שמא יערים, אין לחשוש אלא בהנאה מרובה כלומר באכילה, אבל לא בהנאה מועטת. ה'''בית חדש''' (ג) כתב טעם אחר, שכיון שהקנס הוא מפני שעבר על בל יראה ובל ימצא, ממילא אם ביטל לא עבר על האיסור, אך באכילה על כל פנים אסרו שמא יערים. ה'''נודע ביהודה''' (מהדורא קמא יט ד"ה והנה בסימן תמח) כתב סברה אחרת, שכיון שהחשש הוא מפני הערמה, אם אינו מותר באכילה אלא רק בהנאה אין חשש להערמה, שהרי בלאו הכי בידו למכרו קודם הפסח, וגם אחר כך לא יוכל לאוכלו. אבל אם היה מותר גם באכילה, יש חשש להערמה מפני שלאכלו קודם פסח לא תמיד יכול אם זה הרבה חמץ וכד'. | ||
גם ה'''מאירי''' (כח א ד"ה ומכאן הסכימו) כתב בשם '''חכמי לוניל''' שאם ביטל את החמץ קודם הפסח, הואיל ולא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר בהנאה אם אין שם הערמה, וגם הורו באחד ששכח כיכר אחד ונמצא לאחר הפסח והתירו לו בהנאה, כיון שנתברר שלא היתה שם הערמה אלא שכחה. | גם ה'''מאירי''' (כח א ד"ה ומכאן הסכימו) כתב בשם '''חכמי לוניל''' שאם ביטל את החמץ קודם הפסח, הואיל ולא עבר עליו בבל יראה ובל ימצא מותר בהנאה אם אין שם הערמה, וגם הורו באחד ששכח כיכר אחד ונמצא לאחר הפסח והתירו לו בהנאה, כיון שנתברר שלא היתה שם הערמה אלא שכחה. | ||