9,908
עריכות
שורה 64: | שורה 64: | ||
=== באונס או בשוגג === | === באונס או בשוגג === | ||
ה'''רמב"ם''' כותב (חמץ ומצה א ד) שחכמים קנסו איסור הנאה לעולם על חמץ שעבר עליו הפסח, מפני שעבר על בל יראה ובל ימצא, ואפילו היה שוגג או אנוס. וטעם הקנס הוא כדי שלא יניח אדם חמץ ברשותו בפסח כדי שיהנה בו אחר הפסח. | ה'''רמב"ם''' כותב (חמץ ומצה א ד) שחכמים קנסו איסור הנאה לעולם על חמץ שעבר עליו הפסח, מפני שעבר על בל יראה ובל ימצא, ואפילו היה שוגג או אנוס. וטעם הקנס הוא כדי שלא יניח אדם חמץ ברשותו בפסח כדי שיהנה בו אחר הפסח. | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ן''' | <BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ן''' {{היברובוקס|52128|113|לא ב ד"ה ה"ג}}, והביא לזה שתי ראיות:<BR/> | ||
א. מן הברייתא הנזכרת לעיל לגבי [[#ברייתא דחנות ופועלים|חנות של גויים ופועלים ישראל נכנסים לשם]], חמץ הנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, לפי שתולים שנפל מפועל ישראל קודם הפסח, והרי ודאי שאין הוא עובר על איסור בל יראה ובל ימצא, שהרי זה החמץ אבד ממנו והרי הוא של מוצאו, אלא מוכח שהקנס הוא אפילו אם לא עבר על האיסור אלא אנוס הוא.<BR/> | א. מן הברייתא הנזכרת לעיל לגבי [[#ברייתא דחנות ופועלים|חנות של גויים ופועלים ישראל נכנסים לשם]], חמץ הנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, לפי שתולים שנפל מפועל ישראל קודם הפסח, והרי ודאי שאין הוא עובר על איסור בל יראה ובל ימצא, שהרי זה החמץ אבד ממנו והרי הוא של מוצאו, אלא מוכח שהקנס הוא אפילו אם לא עבר על האיסור אלא אנוס הוא.<BR/> | ||
ב. מהמשנה (בבא קמא צו ב) גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך, הרי שאסור בהנאה אפילו לנגזל שלא עבר על בלי יראה ובל ימצא<ref>ב'''פרי מגדים''' (תמח אשל אברהם ג ד"ה מ"ש המחבר אנוס) כתב לדחות ראיה זו, שיש לומר שכיון שגזל את החמץ, קנאו הגזלן, ולכן אסור לכולי עלמא. ואין זה שייך לאונס של הנגזל.</ref>. | ב. מהמשנה (בבא קמא צו ב) גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך, הרי שאסור בהנאה אפילו לנגזל שלא עבר על בלי יראה ובל ימצא<ref>ב'''פרי מגדים''' (תמח אשל אברהם ג ד"ה מ"ש המחבר אנוס) כתב לדחות ראיה זו, שיש לומר שכיון שגזל את החמץ, קנאו הגזלן, ולכן אסור לכולי עלמא. ואין זה שייך לאונס של הנגזל.</ref>. |