10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות בתפילות שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
===אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות=== | ===אם יש חילוק בין ברכת אתה חונן לשאר ברכות=== | ||
כתבו רבנו יונה (יג א ד"ה אמר ליה) והרא"ש (א יז) בשם ה'''ר' אשר מלוניל''' שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. וה'''בית חדש''' (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי"ת, וזה שייך גם בשבת ויו"ט, וכעין דברי הירושלמי הנ"ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי שאסור לשאול צרכיו בשבת. | כתבו רבנו יונה (יג א ד"ה אמר ליה) והרא"ש (א יז) בשם ה'''ר' אשר מלוניל''' שדין הגמרא לגמור את הברכה שנמצא בה, זהו דווקא בברכת אתה חונן, שמסיים את הברכה וממשיך של שבת, אבל בשאר ברכות פוסק מיד. וה'''בית חדש''' (אורח חיים רסח ב) ביאר טעמו, לפי שברכת הדעת איננה שאלת צרכים, אלא שאנו מבקשים בינה והשכל להקדיש להשי"ת, וזה שייך גם בשבת ויו"ט, וכעין דברי הירושלמי הנ"ל, ולכן אם התחיל בה גומר, מה שאין כן בשאר ברכות לפי שאסור לשאול צרכיו בשבת. | ||
<BR/>אבל '''רבנו יונה''' וה'''רא"ש''' שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י"ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב"ח שם | <BR/>אבל '''רבנו יונה''' וה'''רא"ש''' שם חלקו על דבריו, וכתבו שמדברי הגמרא שאמרה שבדין הוא שצריך להתפלל י"ח אלא שלא הצריכוהו, משמע שבכל הברכות הדין כן [אמנם לפנינו אין הגירסא אלא רק 'גברא בר חיובא הוא, וראה בב"ח שם וב'הגהות והערות' לטור הוצ' מכון ירושלים]. וכן פסקו להלכה ה'''רמב"ם''' (תפילה י ז), ה'''טור''' (אורח חיים רסח) וה'''שלחן ערוך''' (ב). | ||
===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות=== | ===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות=== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
====ברכת אתה חונן בתפילת מוסף==== | ====ברכת אתה חונן בתפילת מוסף==== | ||
כתב בעל '''שלטי הגיבורים''' על המרדכי (תפילת השחר א) שאף בתפילת מוסף אם נזכר באמצע ברכת אתה חונן, יגמור הברכה. וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=84 (רסז בית יוסף)] כתב שאין טעם לדברים הללו ושאין כן דעת הראשונים שלא חילקו בכך. וכ"פ ה'''מגן אברהם''' (ב) שדין אתה חונן כדין שאר הברכות, שבמוסף מפסיק באמצע הברכה, וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) וביאר דבריו. <BR/> | כתב בעל '''שלטי הגיבורים''' על המרדכי (תפילת השחר א) שאף בתפילת מוסף אם נזכר באמצע ברכת אתה חונן, יגמור הברכה. וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=84 (רסז בית יוסף)] כתב שאין טעם לדברים הללו ושאין כן דעת הראשונים שלא חילקו בכך. וכ"פ ה'''מגן אברהם''' (ב) שדין אתה חונן כדין שאר הברכות, שבמוסף מפסיק באמצע הברכה, וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) וביאר דבריו. <BR/> | ||
אבל ראה ב'''מאירי''' (כא א ד"ה מי שהיה) שכתב להדיא כדעת שה"ג, שאף שהלכה כרוב הפוסקים שאמרו שבמוסף יש להפסיק באמצע ברכה, מכל מקום אם נזכר באמצע אתה חונן, אף במוסף יגמור את הברכה, והביא לזה סמך מהירושלמי הנ"ל, וכן היא גם דעת ה'''רא"ה'''. | אבל ראה ב'''מאירי''' (כא א ד"ה מי שהיה) שכתב להדיא כדעת שה"ג, שאף שהלכה כרוב הפוסקים שאמרו שבמוסף יש להפסיק באמצע ברכה, מכל מקום אם נזכר באמצע אתה חונן, אף במוסף יגמור את הברכה, והביא לזה סמך מהירושלמי הנ"ל, וכן היא גם דעת ה'''רא"ה''' ו'''רבנו מנוח''' על הרמב"ם. | ||
===התחיל תיבת 'אתה' בלבד=== | ===התחיל תיבת 'אתה' בלבד=== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו== | ==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו== | ||
ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה"מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה"ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר"ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב"ם''' (שבת י ז) וה'''סמ"ג''' (עשין קא). | ה'''גמרא''' (שבת כד א) אומרת שימים שיש בהם קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחוה"מ, צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה, ואם לא הזכיר מחזירים אותו. והנה הגמרא לא הזכירה הדין בשבת, אבל כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסח) שה"ה לשבת שחוזר, דלא גרע מר"ח וחול המועד שמחזירים אותו. וכתב שכן גם דעת ה'''רמב"ם''' (שבת י ז) וה'''סמ"ג''' (עשין קא). | ||
<BR/>אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב"ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', וכן היה לפני המאירי והרמ"ך ור' מנוח ורדב"ז ועוד ראשונים. והקשה הרמ"ך על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה"מ ור"ח מחזירין אותו כ"ש בשבת. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב"ם מהגמרא (ברכות כא א) שבטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא"כ אם גמר תפילתו יצא. | <BR/>אבל בכתבי יד מדוייקים של הרמב"ם הגירסה היא 'מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא', וכן היה לפני המאירי והרמ"ך ור' מנוח ורדב"ז ועוד ראשונים. והקשה הרמ"ך על גירסה זו מהגמרא בשבת הנזכרת לעיל, שאם בחוה"מ ור"ח מחזירין אותו כ"ש בשבת. ובהערות הר' קאפח כ' שאדרבה משם ראיה לרמב"ם, שדווקא בחול המועד ובר"ח חוזר, אבל בשבת לא, וכתב הטעם לפי שאומר בהם קדושה על הכוס. ו'''רבנו מנוח''' כתב מקורו של הרמב"ם מהגמרא (ברכות כא א) שבטעה והתחיל של חול בשבת מסיים את הברכה כיון שמדינא חייב אלא שלא הטריחוהו רבנן, וא"כ אם גמר תפילתו יצא. גם ב'''מאירי''' (ברכות כא א) כתב ליישב דברי הרמב"ם, שכיון שהשבת הוא תדיר אין הזכרתו מעכבת, אלא שפקפק על זה, שהרי בברכת המזון חוזר אם פתח בהטוב והמיטיב. גם ב'''אורחות חיים''' (קא) כתב שיצא, אך כתב שצריך לכוון ליבו לצאת ידי חובה בתפילת שליח הציבור. גם ה'''כל בו''' החזיק להלכה שיצא ידי חובה ואינו צריך לחזור. | ||
עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י"ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע"פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב"ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'. | עוד כתב ה'''בית יוסף''' שאם הזכיר של שבת בתוך י"ח הברכות, יצא ידי חובתו, אע"פ שלא קבע לה ברכה בפני עצמה. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ו). וכתב שכן יש לפרש ברמב"ם לפי הגירסאות שגורסות 'יצא'. | ||