9,788
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת 'ויכולו' בערב שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אמירתו ביחיד
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==אמירתו ביחיד== | ==אמירתו ביחיד== | ||
בגמרא (שבת קיט ב) משמע שגם יחיד אומר 'ויכולו', שכן הלשון שם 'אפילו יחיד המתפלל'. אמנם אפשר שזהו דווקא אמירת 'ויכולו' שבתוך התפילה, אבל האמירה שלאחר התפילה, כתוב במרדכי (שבת תז) וב'''ספר התרומה''' (רמו) שהמנהג לאומרו יחד, וכתב ה'''טור''' (רסח) שמטעם דהוי כעדות, צריך שיאמרו אותו יחד, וכן העתיקו ה'''לבוש''' (ז) וה'''מגן אברהם''' (י). וב'''טורי זהב''' (ה) כתב שבעינן עשרה, ועל פי זה כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) שהמתפלל בלחש ימהר לסיים תפילתו לומר 'ויכולו' עם הציבור, הובא ב'''באור הלכה''' (ד"ה מעומד). אבל ה'''משנה ברורה''' (יט) כתב שעל כל פנים יהיה בשנים. | בגמרא (שבת קיט ב) משמע שגם יחיד אומר 'ויכולו', שכן הלשון שם 'אפילו יחיד המתפלל'. אמנם אפשר שזהו דווקא אמירת 'ויכולו' שבתוך התפילה, אבל האמירה שלאחר התפילה, כתוב במרדכי (שבת תז) וב'''ספר התרומה''' (רמו) שהמנהג לאומרו יחד, וכתב ה'''טור''' (רסח) שמטעם דהוי כעדות, צריך שיאמרו אותו יחד, וכן העתיקו ה'''לבוש''' (ז) וה'''מגן אברהם''' (י). | ||
<BR/>וכתב ה'''טורי זהב''' (ה) שלפי"ז המתפלל ביחיד, אינו חוזר לומר ויכולו, לפי שהיא עדות להקב"ה, וצריך עדה שלמה. וסיים שאם ירצה לאומרה לא יתכוון לעדות אלא כקורא בתורה. וב'''משנה ברורה''' (יט) הביא דבריו, וכתב שה'''אליה רבה''' (יד) חולק, כי לפי הטעם העיקרי שתיקנו לומר, שלא ישכחוהו ביו"ט שחל בשבת, יש גם ליחיד לאומרו. | <BR/>וב'''טורי זהב''' (ה) כתב שבעינן עשרה, ועל פי זה כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) שהמתפלל בלחש ימהר לסיים תפילתו לומר 'ויכולו' עם הציבור, הובא ב'''באור הלכה''' (ד"ה מעומד). אבל ה'''משנה ברורה''' (יט) כתב שעל כל פנים יהיה בשנים. | ||
<BR/>וכתב ה'''טורי זהב''' (ה) שלפי"ז המתפלל ביחיד, אינו חוזר לומר ויכולו, לפי שהיא עדות להקב"ה, וצריך עדה שלמה. וסיים שאם ירצה לאומרה לא יתכוון לעדות אלא כקורא בתורה. וב'''משנה ברורה''' (יט) הביא דבריו, וכתב שה'''אליה רבה''' (יד) חולק, כי לפי הטעם העיקרי שתיקנו לומר, שלא ישכחוהו ביו"ט שחל בשבת, יש גם ליחיד לאומרו. ובאמת שכן מפורש ב'''אבודרהם''' (ליל שבת) שאפילו יחיד המתפלל אומרו אחר תפילתו. אבל המשנ"ב שם הכריע שגם היחיד יאמרו, אבל לא יתכוון אלא כקורא בתורה.<BR/> | |||
גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים לח י) דחה דברי הט"ז וכתב שדבריו תמוהים והכריע שאף שכבר אמר בתפילה, מ"מ כיון שנהגו משום יו"ט יש לאומרו. | גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים לח י) דחה דברי הט"ז וכתב שדבריו תמוהים והכריע שאף שכבר אמר בתפילה, מ"מ כיון שנהגו משום יו"ט יש לאומרו. | ||
<BR/>ובשו"ת '''אור לציון''' (ב יט ד) כתב שיחיד שהאריך בתפילתו אינו צריך לומר 'ויכולו' לאחר התפילה עם אחר, אלא יאמרו ביחיד, וגם אין לו למהר בתפילתו כדי לאומרו בציבור. גם ב'''ילקוט יוסף''' (שבת א רסז טז) הכריע בהסכמת אביו שמותר לאומרו ביחידות, אבל טוב שיתכוון כקורא בתורה. | <BR/>ובשו"ת '''אור לציון''' (ב יט ד) כתב שיחיד שהאריך בתפילתו אינו צריך לומר 'ויכולו' לאחר התפילה עם אחר, אלא יאמרו ביחיד, וגם אין לו למהר בתפילתו כדי לאומרו בציבור. גם ב'''ילקוט יוסף''' (שבת א רסז טז) הכריע בהסכמת אביו שמותר לאומרו ביחידות, אבל טוב שיתכוון כקורא בתורה. | ||