9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פת נכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פת פלטר
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==פת פלטר== | ==פת פלטר== | ||
ה'''גמרא''' (עבודה זרה לה ב) מחלקת בין פת פלטר לפת בעל הבית, שגם אותם שהיו מתירין לא התירו אלא פת פלטר, וביאר ה'''רשב"א''' (תורת הבית) שהטעם הוא לפי שאין בו חשש חיתון, לפי שבאומנותו הוא עוסק. | ה'''גמרא''' (עבודה זרה לה ב) מחלקת בין פת פלטר לפת בעל הבית, שגם אותם שהיו מתירין לא התירו אלא פת פלטר, וביאר ה'''רשב"א''' (תורת הבית) שהטעם הוא לפי שאין בו חשש חיתון, לפי שבאומנותו הוא עוסק. | ||
לעומת זאת ה'''טור''' (קיב) כתב בדעת אביו הרא"ש שאין חילוק כלל בין פת בעל הבית לפת פלטר. ומתאימים הדברים לדברי הרא"ש שכתב שההיתר בפת של נכרי נובע ממה שלא נתפשטה הגזירה בכל המקומות, ובאמת לטעם זה אין לחלק בין פת פלטר לפת בעל הבית. אבל ה'''בית יוסף''' כתב שלא ידע מנין לו לטור לכתוב כן בדעת הרא"ש, שהרי הרא"ש הזכיר דברי ר' חלבו ודברי הירושלמי שסייגו את ההיתר לפת פלטר בלבד. וב'''בית חדש''' (ו) כתב שמקור דברי הטור הם מהרא"ש בתשובה (יט כ) שאמנם הביא דברי הירושלמי לחלק בין פלטר לבעה"ב, אבל זה כתב רק למקומות שפשטה שם הגזירה, אבל במקומות שנהגו היתר אף פת בעל הבית מותרת. גם ה'''פלפולא חריפתא''' (ב כז ס) האריך להוכיח כדברי הטור, דלפי הרא"ש במקום שהותרה הפת אף פת בעל הבית מותרת. וכדבריהם כתב גם ה'''ש"ך''' (ח), אבל כתב שאין כן דעת ה'''איסור והיתר הארוך''' (מד) וה'''לבוש'''. | כבר נתבאר שחלק מהראשונים פסקו כדברי גמרא זו, ולדבריהם אין להתיר פת של בעל הבית כלל. כ"ד הרי"ף, הרמב"ם, הרשב"א והר"ן.<BR/> | ||
<BR/>ויש מהראשונים שהזכירו להדיא שאף פת בעל הבית מותרת. כן כתב '''שו"ת מהרי"ל''' (קנז ד) | לעומת זאת ה'''טור''' (אורח חיים קיב) כתב בדעת אביו הרא"ש שאין חילוק כלל בין פת בעל הבית לפת פלטר. ומתאימים הדברים לדברי הרא"ש שכתב שההיתר בפת של נכרי נובע ממה שלא נתפשטה הגזירה בכל המקומות, ובאמת לטעם זה אין לחלק בין פת פלטר לפת בעל הבית. אבל ה'''בית יוסף''' כתב שלא ידע מנין לו לטור לכתוב כן בדעת הרא"ש, שהרי הרא"ש הזכיר דברי ר' חלבו ודברי הירושלמי שסייגו את ההיתר לפת פלטר בלבד. וב'''בית חדש''' (ו) כתב שמקור דברי הטור הם מהרא"ש בתשובה (יט כ) שאמנם הביא דברי הירושלמי לחלק בין פלטר לבעה"ב, אבל זה כתב רק למקומות שפשטה שם הגזירה, אבל במקומות שנהגו היתר אף פת בעל הבית מותרת. גם ה'''פלפולא חריפתא''' (ב כז ס) האריך להוכיח כדברי הטור, דלפי הרא"ש במקום שהותרה הפת אף פת בעל הבית מותרת. וכדבריהם כתב גם ה'''ש"ך''' (ח), אבל כתב שאין כן דעת ה'''איסור והיתר הארוך''' (מד) וה'''לבוש'''. | ||
<BR/>ויש מהראשונים שהזכירו להדיא שאף פת בעל הבית מותרת במקום שאין פת ישראל. כן כתב המרדכי (עבודה זרה תתל) בשם ר' שמריה, והביא לזה ראיה מהמשנה (דמאי ג א) שאע"פ שיש בדמאי איסור דרבנן, התירוהו לאכסניא, וכן פת בעה"ב מותר למי שהולך בדרך ואין מצוי לו פת פלטר, דחשיב כאסניא. וכן הוא ב'''שו"ת מהרי"ל''' (קנז ד) בשם ראבי"ה. | |||
<BR/>וב'''אורחות חיים''' (איסורי מאכלות סג) כתב בשם ה'''רא"ה''' דבמקום שאין פלטר מצוי מותר אף פת בעה"ב אלא שצריך ללכת לאוכלו בשדה, שהוא חוץ לתחום או לכה"פ חוץ לשבעים אמה ושיריים. וסיים שם שהוא מכוער לתלמיד חכם לעשות כן. ובדבריו משמע שפוסק כן על פי הגמרא, ור' יוחנן ור' חלבו לא פליגי אלא בחד מהם סגי, ולכן מתיר בשדה. | |||
ב'''בית יוסף''' הביא את מהרי"ל ואורחות חיים כדעה אחת, שמתירים פת בעל הבית במקום שאין פת פלטר מצויה. וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ח) בשם יש מי שאומר שאם אין פת פלטר מצוי, אף פת בעל הבית מותרת. ולכאורה דבריו סותרים למש"כ בסעיף ב' שאין מי שמתיר פת בעה"ב, וכדברי הרמב"ם. | |||
<BR/>ב'''באור הגר"א''' כתב מקור לדברי השו"ע מהמשנה בדמאי שם, ולפ"ד נראה שאין סתירה, לפי שאין המקור מן הגמרא בע"ז שהתירה בשדה, שזה ביאר מרן בס"ב שאינו מותר אלא בפת פלטר, דהיינו שבעינן ב' תנאים להיתר, פלטר ושדה. אבל הכא מתיר מטעם אחר, והוא מפני שפת נכרי לא חמיר מדמאי וכדברי מהרי"ל. | |||
ויש אומרים שאף פת של בעל הבית מותרת בשעת הדחק [ארחות חיים בשם הרא"ה וכלבו. מרדכי בשם תשו' מהרי"ל וכ"פ מרן בס"ח בשם יש מי שאומר. וע' ס' כשרות המאכלים ביאורים ד"ה 'יש מי שאומר' שכ' בשם הגר"א שאין סתירה בדברי מרן בין ס"ב לס"ח, ודבריו נכונים. אך בדעת הרמב"ם נראה שאין להתיר פת בעה"ב אפי' בשעה"ד, שהרי הוא התיר רק של פלטר ודווקא בשדה, דהיינו מקום שאין מצוי פלטר ישראל כלל, ואפשר שלזה השמיט מרן תיבת ובשדה לפי שרצה לתת מקום לאומרים שאם אין מצוי כלל פלטר אף גוי, כגון בשדה, שרי אף של בעה"ב]. | ויש אומרים שאף פת של בעל הבית מותרת בשעת הדחק [ארחות חיים בשם הרא"ה וכלבו. מרדכי בשם תשו' מהרי"ל וכ"פ מרן בס"ח בשם יש מי שאומר. וע' ס' כשרות המאכלים ביאורים ד"ה 'יש מי שאומר' שכ' בשם הגר"א שאין סתירה בדברי מרן בין ס"ב לס"ח, ודבריו נכונים. אך בדעת הרמב"ם נראה שאין להתיר פת בעה"ב אפי' בשעה"ד, שהרי הוא התיר רק של פלטר ודווקא בשדה, דהיינו מקום שאין מצוי פלטר ישראל כלל, ואפשר שלזה השמיט מרן תיבת ובשדה לפי שרצה לתת מקום לאומרים שאם אין מצוי כלל פלטר אף גוי, כגון בשדה, שרי אף של בעה"ב]. | ||