75
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== שבירת חבית לצורך נטילת גרוגרות == | == שבירת חבית לצורך נטילת גרוגרות == | ||
ה'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14280&st=&pgnum=137 (שבת כב ג)] אומרת שמותר לאדם לשבור חבית כדי ליטול ממנה גרוגרות (תאנים), ובתנאי שלא יתכוון לעשות כלי. כלומר שלא יתכוון לעשות לה פתח נאה. | ה'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14280&st=&pgnum=137 (שבת כב ג)] אומרת שמותר לאדם לשבור חבית כדי ליטול ממנה גרוגרות (תאנים), ובתנאי שלא יתכוון לעשות כלי. כלומר שלא יתכוון לעשות לה פתח נאה. | ||
<BR/>עוד מובא במשנה שלפי ר' יהודה אסור לנקוב את כיסוי החבית אפילו מלמעלה, אלא צריך ליטול את כל הכיסוי, לפי שכאשר הוא נוקב אותה הוא מתקן לה פתח. אמנם לדעת חכמים מותר לעשות נקב מלמעלה, ורק מן הצד אסור. | <BR/>עוד מובא במשנה שלפי ר' יהודה אסור לנקוב את כיסוי החבית אפילו מלמעלה, אלא צריך ליטול את כל הכיסוי, לפי שכאשר הוא נוקב אותה הוא מתקן לה פתח. אמנם לדעת חכמים מותר לעשות נקב מלמעלה, ורק מן הצד אסור. | ||
=== סוגיה דביצה === | === סוגיה דביצה === | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הראשונים טרחו לבאר טעם המשנה שהתירה שבירת חבית, ולא התייחסו לאוקימתא בביצה, שמדובר במוסתקי. להלן יתבאר היחס בין הסוגיות. | הראשונים טרחו לבאר טעם המשנה שהתירה שבירת חבית, ולא התייחסו לאוקימתא בביצה, שמדובר במוסתקי. להלן יתבאר היחס בין הסוגיות. | ||
==== שיטת רש"י ==== | ==== שיטת רש"י ==== | ||
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א ד"ה שובר)] כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א ד"ה שובר)] כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום הרי אינו מותר לכתחילה? ותירצו בדעת רש"י, שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. כעין זה כתב גם ה'''מאירי''' (קמו א ד"ה המשנה הרביעית) שהמקלקל לצורך אוכל מותר לכתחילה, וכן כתב ב'''פסקי הרי"ד''' (קמו א), שמקלקל אסור רק היכא שאין לו צורך, אבל הכא שיש לו צורך אכילת שבת מותר. | <BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום הרי אינו מותר לכתחילה? ותירצו בדעת רש"י, שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. כעין זה כתב גם ה'''מאירי''' (קמו א ד"ה המשנה הרביעית) שהמקלקל לצורך אוכל מותר לכתחילה, וכן כתב ב'''פסקי הרי"ד''' (קמו א), שמקלקל אסור רק היכא שאין לו צורך, אבל הכא שיש לו צורך אכילת שבת מותר. | ||
<BR/>אמנם הריטב"א כתב שלא משמע כן מלשון רש"י. גם הוסיף להקשות, וכן הקשה גם הרשב"א, ממסכת ביצה הנ"ל, שמקשה הגמרא ממשנתינו על מאן דאמר שאסור לשבור עצי בשמים קשים, ולכאורה מאי קושיא, הרי במשתינו הוא לצורך אכילה ולכן מותר לכתחילה, מה שאין כן שם שהוא קוטמו להריח בו. | <BR/>אמנם הריטב"א כתב שלא משמע כן מלשון רש"י. גם הוסיף להקשות, וכן הקשה גם הרשב"א, ממסכת ביצה הנ"ל, שמקשה הגמרא ממשנתינו על מאן דאמר שאסור לשבור עצי בשמים קשים, ולכאורה מאי קושיא, הרי במשתינו הוא לצורך אכילה ולכן מותר לכתחילה, מה שאין כן שם שהוא קוטמו להריח בו. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==== שיטת הר"ן ==== | ==== שיטת הר"ן ==== | ||
ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) אחר שיישב שיטת רש"י שמשום צורך שבת התירו מקלקל, כתב דזהו דווקא בכלי קטן דלא שייך ביה בנין וסתירה, אבל בכלי גדול לא. ובספר '''עולת שבת''' אורגלר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21386&st=&pgnum=178 (א)] תמה על דבריו, מה זה ענין לגדול או קטן, הרי גם בכלי גדול מקלקל הוא ופטור, ואם כן יש להתיר לצורך שבת כמו בקטן. וכתב ליישב, | ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) אחר שיישב שיטת רש"י שמשום צורך שבת התירו מקלקל, כתב דזהו דווקא בכלי קטן דלא שייך ביה בנין וסתירה, אבל בכלי גדול לא. ובספר '''עולת שבת''' אורגלר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21386&st=&pgnum=178 (א)] תמה על דבריו, מה זה ענין לגדול או קטן, הרי גם בכלי גדול מקלקל הוא ופטור, ואם כן יש להתיר לצורך שבת כמו בקטן. וכתב ליישב, שבכלי גדול גזרינן משום שמא יתכוון לעשות לה פה, אך בקטן לא גזרינן. | ||
==== שיטת הריטב"א ==== | ==== שיטת הריטב"א ==== | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==== תירוץ התוספות ==== | ==== תירוץ התוספות ==== | ||
תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע ולכן אין בו בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ"מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי אף שחכמים לא '''חייבו''' בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. לכן חייבים לומר שמדובר במוסתקי. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}. | תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע ולכן אין בו בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ"מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי אף שחכמים לא '''חייבו''' בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. לכן חייבים לומר שמדובר במוסתקי. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}. | ||
<BR/>כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'. | <BR/>כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'. | ||
===== ביאור תירוץ התוספות ===== | ===== ביאור תירוץ התוספות ===== | ||
בדברי התוס' בשבת (קמו.) לא מפורש שהאיסור לשבור חבית שלמה הוא משום סתירה בכלים, אלא שמא יבוא לעשות כלי. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ד א כט ג) בשמם. אמנם בתוס' בעירובין (לד:) מפורש שהאיסור הוא משום סתירה בכלים. וצ"ב אם יש הבדל בין הטעמים. | בדברי התוס' בשבת (קמו.) לא מפורש שהאיסור לשבור חבית שלמה הוא משום סתירה בכלים, אלא שמא יבוא לעשות כלי. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ד א כט ג) בשמם. אמנם בתוס' בעירובין (לד:) מפורש שהאיסור הוא משום סתירה בכלים. וצ"ב אם יש הבדל בין הטעמים. | ||
<BR/>ב'''אבני נזר''' (ריג ג) הבין שהם שני טעמים שונים, וכתב שנפקא מינה בפותחת של עץ ושל מתכת שלא שייך לגזור שמא יעשה כלי, דאפילו הכי אסור משום סתירה בכלים. | <BR/>ב'''אבני נזר''' (ריג ג) הבין שהם שני טעמים שונים, וכתב שנפקא מינה בפותחת של עץ ושל מתכת שלא שייך לגזור שמא יעשה כלי, דאפילו הכי אסור משום סתירה בכלים. | ||
אמנם יש להעיר שגם לטעם זה של סתירה בכלים, האיסור הוא על כל פנים רק מדרבנן, שהרי הוא מקלקל וסותר שלא על מנת לבנות, וקיימא לן כל המקלקלים פטורים. | אמנם יש להעיר שגם לטעם זה של סתירה בכלים, האיסור הוא על כל פנים רק מדרבנן, שהרי הוא מקלקל וסותר שלא על מנת לבנות, וקיימא לן כל המקלקלים פטורים. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
על שיטת התוספות יש להקשות, שהגמרא בביצה הנ"ל הרי מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי הקשתה מקיסם שמא יעשה על מנת לחצוץ בו שיניו, ולא משום סתירת כלי, ואם כן איך אומרים התוס' שהאיסור בחבית הוא משום סתירה בכלים? כן הקשה ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ב). | על שיטת התוספות יש להקשות, שהגמרא בביצה הנ"ל הרי מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי הקשתה מקיסם שמא יעשה על מנת לחצוץ בו שיניו, ולא משום סתירת כלי, ואם כן איך אומרים התוס' שהאיסור בחבית הוא משום סתירה בכלים? כן הקשה ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ב). | ||
<BR/>ותירץ שם שכוונת התוספות שבדבר ששייך בו בנין וסתירה יש לנו לגזור בשבירתו שמא יעשה פתח יפה (וכעין מה שכתב הרא"ש), אלא שזהו דחוק בלשון התוס'. <BR/> | <BR/>ותירץ שם שכוונת התוספות שבדבר ששייך בו בנין וסתירה יש לנו לגזור בשבירתו שמא יעשה פתח יפה (וכעין מה שכתב הרא"ש), אלא שזהו דחוק בלשון התוס'. <BR/> | ||
לעומת זאת להלן כתב החזו"א (נא ד) שיש בשבירת חבית שלמה משום סתירה, ומטעם זה מעמידה הגמרא במוסתקי ולא מטעם גזירה שמא יעשה כלי. ולפי זה צריך ליישב בגמרא בביצה, שכוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים, לפי שיש בנין וסתירה בכלים {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}. | לעומת זאת להלן כתב החזו"א (נא ד) שיש בשבירת חבית שלמה משום סתירה, ומטעם זה מעמידה הגמרא במוסתקי ולא מטעם גזירה שמא יעשה כלי. ולפי זה צריך ליישב בגמרא בביצה, שכוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים, לפי שיש בנין וסתירה בכלים {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}. | ||
עוד יש להעיר שלפי הסבר התוספות וההעמדה שמדובר בגמרא במוסתקי, יש להעמיד כן את כל הסוגיה, כל מקום שהתירו סתירה, כגון לגבי התזת ראש החבית בסייף ותחיבת הרומח לעשיית נקב, וכן כתבו ה'''תוספות''' להדיא (שבת קמו א ד"ה שובר), וכן כתב ה'''חזון איש''' (נא ד). | עוד יש להעיר שלפי הסבר התוספות וההעמדה שמדובר בגמרא במוסתקי, יש להעמיד כן את כל הסוגיה, כל מקום שהתירו סתירה, כגון לגבי התזת ראש החבית בסייף ותחיבת הרומח לעשיית נקב, וכן כתבו ה'''תוספות''' להדיא (שבת קמו א ד"ה שובר), וכן כתב ה'''חזון איש''' (נא ד). | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
<BR/>גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב) כתב לדחות דברי התוספות, שהגמרא העמידה במותסקי אליבא דר' אליעזר דווקא, לפי שהוא סובר שדבר שאינו מתכוון אסור, ולכן יש לגזור בקוטם על מנת להריח אטו על מנת לחצוץ בו שיניו. שאם נאמר שגם לרבנן יש לגזור, אם כן יש לנו לגזור כל דבר שאינו מתכוון אטו מתכוון. אלא ודאי רק אליבא דר' אליעזר העמידה הגמרא כן. | <BR/>גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב) כתב לדחות דברי התוספות, שהגמרא העמידה במותסקי אליבא דר' אליעזר דווקא, לפי שהוא סובר שדבר שאינו מתכוון אסור, ולכן יש לגזור בקוטם על מנת להריח אטו על מנת לחצוץ בו שיניו. שאם נאמר שגם לרבנן יש לגזור, אם כן יש לנו לגזור כל דבר שאינו מתכוון אטו מתכוון. אלא ודאי רק אליבא דר' אליעזר העמידה הגמרא כן. | ||
ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר) חילק באופן אחר, שבמגדל כיון שהוא גדול הוי כמו אוהל ויש בו בנין וסתירה משום שאין לו דין כלי, אבל במגדל קטן וכן בחבית, אין בהם משום בנין וסתירה משום דהוו כלים ומותר לשברן. כן תירץ גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (ד"ה שובר), וכתבו שכן היא גם שיטת '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א ד"ה ומתני')]<ref>כן מדוייק גם מרש"י באותו עמוד להלן ד"ה ובעי סכינא, שכתב 'ואע"ג דהכא אהל הוא', ומוכח דחשיב כקרקע.</ref>, וכן כתבו ה'''תוספות''' בעצמם בעירובין [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf (לד ב ד"ה ואמאי)] בתירוץ ראשון<ref>שהיא ככה"נ דעת הריב"א, וכן כתבו הרשב"א בעירובין (ד"ה גמרא) והריטב"א בשבת (ד"ה אבל הנכון).</ref>. | ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר) חילק באופן אחר, שבמגדל כיון שהוא גדול הוי כמו אוהל ויש בו בנין וסתירה משום שאין לו דין כלי, אבל במגדל קטן וכן בחבית, אין בהם משום בנין וסתירה משום דהוו כלים ומותר לשברן. כן תירץ גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (ד"ה שובר), וכתבו שכן היא גם שיטת '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א ד"ה ומתני')]<ref>כן מדוייק גם מרש"י באותו עמוד להלן ד"ה ובעי סכינא, שכתב 'ואע"ג דהכא אהל הוא', ומוכח דחשיב כקרקע.</ref>, וכן כתבו ה'''תוספות''' בעצמם בעירובין [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf (לד ב ד"ה ואמאי)] בתירוץ ראשון<ref>שהיא ככה"נ דעת הריב"א, וכן כתבו הרשב"א בעירובין (ד"ה גמרא) והריטב"א בשבת (ד"ה אבל הנכון).</ref>. | ||
<BR/>לתירוץ זה הסכים ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), וכן נראית דעת '''תרומת הדשן''' (סה). | <BR/>לתירוץ זה הסכים ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), וכן נראית דעת '''תרומת הדשן''' (סה). | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
===== גדר גדול וקטן ===== | ===== גדר גדול וקטן ===== | ||
ברשב"א ובר"ן לא הזכירו מהו נחשב כלי גדול ומה כלי קטן, אבל ממה שציינו לרש"י בעירובין (לה א ד"ה ומתני') משמע שגדול הוא שמחזיק מ' סאה, שכן כתב רש"י שם. וכן כתב גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), דאז הוי אוהל ובפחות מכן הוי כלי. ב'''בית יוסף''' (שיד ד"ה וכתוב בתרומת הדשן) כתב שייתכן שגם הר"ן מסכים להגדרה זו. | ברשב"א ובר"ן לא הזכירו מהו נחשב כלי גדול ומה כלי קטן, אבל ממה שציינו לרש"י בעירובין (לה א ד"ה ומתני') משמע שגדול הוא שמחזיק מ' סאה, שכן כתב רש"י שם. וכן כתב גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), דאז הוי אוהל ובפחות מכן הוי כלי. ב'''בית יוסף''' (שיד ד"ה וכתוב בתרומת הדשן) כתב שייתכן שגם הר"ן מסכים להגדרה זו. | ||
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' בעירובין (לד ב ד"ה גמרא) כתב שכלי קטן הוא כחבית שאדם רגיל לייחד לו לפירות, וכלי גדול אפילו הוא מחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, עדיין נחשב הוא כלי קטן לענין זה. והביא לזה ראיה מהגמרא שבאחד ההסברים הביאה שהמחלוקת בין ר' אליעזר לרבנן היא האם המגדל הוא אוהל או לא, ושם ודאי איירי במחזקת מ' סאה, ואפילו הכי איכא מ"ד שאין סתירה בכלים. | <BR/>אמנם ה'''רשב"א''' בעירובין (לד ב ד"ה גמרא) כתב שכלי קטן הוא כחבית שאדם רגיל לייחד לו לפירות, וכלי גדול אפילו הוא מחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, עדיין נחשב הוא כלי קטן לענין זה. והביא לזה ראיה מהגמרא שבאחד ההסברים הביאה שהמחלוקת בין ר' אליעזר לרבנן היא האם המגדל הוא אוהל או לא, ושם ודאי איירי במחזקת מ' סאה, ואפילו הכי איכא מ"ד שאין סתירה בכלים. | ||
<BR/>הקשה ה'''חזון איש''' (נא ט) שדברי הרשב"א בזה תמוהים, שהרי שפיר יש להעמיד את הגמרא במסקנה שלענין שבת איירי בשאינה מחזקת ארבעים סאה, ולרבנן שרי, ובמחזקת מ' סאה לכולי עלמא הוי אוהל ואסור. | <BR/>הקשה ה'''חזון איש''' (נא ט) שדברי הרשב"א בזה תמוהים, שהרי שפיר יש להעמיד את הגמרא במסקנה שלענין שבת איירי בשאינה מחזקת ארבעים סאה, ולרבנן שרי, ובמחזקת מ' סאה לכולי עלמא הוי אוהל ואסור. | ||
<BR/>אמנם גם ב'''תוספות רי"ד''' (עירובין לה א) כתב להדיא כדברי הרשב"א, שהגמרא לא חזרה בה וכשם שלענין היסת זב גם כלי גדול לא חשיב אוהל, כן גם לענין שבת אפילו מחזקת מ' סאה וחשיב ככלי גדול, אפילו הכי אין בו בנין וסתירה. | <BR/>אמנם גם ב'''תוספות רי"ד''' (עירובין לה א) כתב להדיא כדברי הרשב"א, שהגמרא לא חזרה בה וכשם שלענין היסת זב גם כלי גדול לא חשיב אוהל, כן גם לענין שבת אפילו מחזקת מ' סאה וחשיב ככלי גדול, אפילו הכי אין בו בנין וסתירה. | ||
ונראה שגם '''רש"י''' הרגיש בקושיה זו של הרשב"א והתורי"ד, אבל יישב באופן אחר. שכתב (עירובין לה א ד"ה ובעי סכינא) גם במסקנת הגמרא שהכא חשיב אוהל (כדברי הרשב"א), ואפילו הכי התירו חכמים לפי שאין פה סותר מדאורייתא, אלא רק מחזי כסותר מדרבנן (לפי שאין כאן אלא פתיחת דלת), ולכן כיון שהוא בין השמשות (שזהו הזמן שקונה עירוב) לא גזרו ביה רבנן. | ונראה שגם '''רש"י''' הרגיש בקושיה זו של הרשב"א והתורי"ד, אבל יישב באופן אחר. שכתב (עירובין לה א ד"ה ובעי סכינא) גם במסקנת הגמרא שהכא חשיב אוהל (כדברי הרשב"א), ואפילו הכי התירו חכמים לפי שאין פה סותר מדאורייתא, אלא רק מחזי כסותר מדרבנן (לפי שאין כאן אלא פתיחת דלת), ולכן כיון שהוא בין השמשות (שזהו הזמן שקונה עירוב) לא גזרו ביה רבנן. | ||
<BR/>כלומר רש"י הוכרח להעמיד בכלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל ואפילו הכי הכא שרי. אמנם זהו דווקא לענין עירוב, אך לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר, ואם הוא סותרו ממש ולא רק פותח דלת אסור מדאורייתא. כלומר מדברי רש"י עולה כדעת האור זרוע שמחלק בין כלי המחזיק מ' סאה שבזה יש איסור סתירה כדין אוהל, לבין כלי שאינו מחזיק מ' סאה שאין בו משום בנין וסתירה. | <BR/>כלומר רש"י הוכרח להעמיד בכלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל ואפילו הכי הכא שרי. אמנם זהו דווקא לענין עירוב, אך לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר, ואם הוא סותרו ממש ולא רק פותח דלת אסור מדאורייתא. כלומר מדברי רש"י עולה כדעת האור זרוע שמחלק בין כלי המחזיק מ' סאה שבזה יש איסור סתירה כדין אוהל, לבין כלי שאינו מחזיק מ' סאה שאין בו משום בנין וסתירה. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
וכן בספר '''ראשון לציון''' להאורה"ק [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9343&st=&pgnum=183 (ביצה לג ב ד"ה גמרא אמר רב אשי)] כתב שהרמב"ם והרי"ף סבירא להו דאיירי אפילו בחבית בריאה, מדהשמיטו הא דמוסתקי. | וכן בספר '''ראשון לציון''' להאורה"ק [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9343&st=&pgnum=183 (ביצה לג ב ד"ה גמרא אמר רב אשי)] כתב שהרמב"ם והרי"ף סבירא להו דאיירי אפילו בחבית בריאה, מדהשמיטו הא דמוסתקי. | ||
לעומת זאת ה'''שלטי גיבורים''' (שבת סא ב א) כתב גם בדעת הרמב"ם שצריך להעמיד במוסתקי. וכן בספר '''שבת של מי''' (קמו א ד"ה ואנכי תולעת) כתב שגם הרמב"ם והרי"ף מסכימים לתירוץ התוס'. | לעומת זאת ה'''שלטי גיבורים''' (שבת סא ב א) כתב גם בדעת הרמב"ם שצריך להעמיד במוסתקי. וכן בספר '''שבת של מי''' (קמו א ד"ה ואנכי תולעת) כתב שגם הרמב"ם והרי"ף מסכימים לתירוץ התוס'. | ||
ב'''אגרות משה''' (אורח חיים א קכב ה) כתב שהרמב"ם והרי"ף ודאי לא סברי כתוס', ויש ליישב בדבריהם כפי מה שכתב המגיד משנה שבעשיית כלי מתחילתו יש בנין בכלים. וכתב לבאר החילוק בזה, שבקרקע אפילו מוסיף כלשהו חשיב בונה, כיון שלוקח דבר המיטלטל ומחברו להיות קבוע, ושסותר הוא נוטל משהו מהקביעות שלו (וכן הוא בכלי גדול דהוי כאוהל להר"ן והרשב"א), אבל בכלים אין שום חשיבות מלאכה במה שמוסיף, שלא נתחדש שום דבר על הכלי ממה שהיה, אלא אם כן הוא עושה כלי מתחילתו או שצריך אומן בחזרתו, שאז נעשה לו שם כלי.<BR/> | ב'''אגרות משה''' (אורח חיים א קכב ה) כתב שהרמב"ם והרי"ף ודאי לא סברי כתוס', ויש ליישב בדבריהם כפי מה שכתב המגיד משנה שבעשיית כלי מתחילתו יש בנין בכלים. וכתב לבאר החילוק בזה, שבקרקע אפילו מוסיף כלשהו חשיב בונה, כיון שלוקח דבר המיטלטל ומחברו להיות קבוע, ושסותר הוא נוטל משהו מהקביעות שלו (וכן הוא בכלי גדול דהוי כאוהל להר"ן והרשב"א), אבל בכלים אין שום חשיבות מלאכה במה שמוסיף, שלא נתחדש שום דבר על הכלי ממה שהיה, אלא אם כן הוא עושה כלי מתחילתו או שצריך אומן בחזרתו, שאז נעשה לו שם כלי.<BR/> | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיד א) כתב בתחילת דבריו שאין [[בנין וסתירה בכלים]], אבל לגבי חבית פסק להלכה כדברי התוספות והרא"ש והטור, שדווקא בחבית שבורה שדיבק שבריה בזפת, מותר לשברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא יכוון לעשות נקב יפה, אבל חבית שלמה אסור לשברה. וה'''רמ"א''' הוסיף שדווקא אם אינה מחזקת ארבעים סאה אין בה בנין וסתירה, אבל אם מחזקת ארבעים סאה הוי כאוהל ושוב יש בה בנין וסתירה. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיד א) כתב בתחילת דבריו שאין [[בנין וסתירה בכלים]], אבל לגבי חבית פסק להלכה כדברי התוספות והרא"ש והטור, שדווקא בחבית שבורה שדיבק שבריה בזפת, מותר לשברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא יכוון לעשות נקב יפה, אבל חבית שלמה אסור לשברה. וה'''רמ"א''' הוסיף שדווקא אם אינה מחזקת ארבעים סאה אין בה בנין וסתירה, אבל אם מחזקת ארבעים סאה הוי כאוהל ושוב יש בה בנין וסתירה. | ||
ב'''פרי חדש''' (א) כתב שדעת מרן שבחבית מוסתקי מותר אפילו גדולה, אבל הרמ"א מחמיר דבעינן תרתי לטיבותא. | ב'''פרי חדש''' (א) כתב שדעת מרן שבחבית מוסתקי מותר אפילו גדולה, אבל הרמ"א מחמיר דבעינן תרתי לטיבותא. | ||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' כתב שבאמת אף שמוסתקי הוא תירוץ בפני עצמו, ומ' סאה תירוץ בפני עצמו, מ"מ שניהם אמת לחומרא. וכן כתב ב'''מחצית השקל''' (א ד"ה הר"ן) שאף שאלו שני תירוצים שונים, מחזיקים לעיקר כתירוץ התוספות, ומ"מ בסברא ס"ל לשולחן ערוך שכשמחזיק מ' סאה יוצא הוא מתורת כלי לתורת אוהל. וב'''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21386&st=&pgnum=178 (ב)] כתב שכיון שהוא מלתא דרבנן ודאי אין להחמיר בו כל כך, והביאו ה'''כף החיים''' סופר (ב). | <BR/>ב'''פרי מגדים''' כתב שבאמת אף שמוסתקי הוא תירוץ בפני עצמו, ומ' סאה תירוץ בפני עצמו, מ"מ שניהם אמת לחומרא. וכן כתב ב'''מחצית השקל''' (א ד"ה הר"ן) שאף שאלו שני תירוצים שונים, מחזיקים לעיקר כתירוץ התוספות, ומ"מ בסברא ס"ל לשולחן ערוך שכשמחזיק מ' סאה יוצא הוא מתורת כלי לתורת אוהל. וב'''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21386&st=&pgnum=178 (ב)] כתב שכיון שהוא מלתא דרבנן ודאי אין להחמיר בו כל כך, והביאו ה'''כף החיים''' סופר (ב). | ||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
=== התזת ראש החבית בסייף === | === התזת ראש החבית בסייף === | ||
בהמשך הגמרא מובאת ברייתא, המתירה להתיז את ראש החבית בסייף. ומבארת הגמרא שבזה ודאי אין כוונתו לפתח אלא לפתוח בעין יפה לכבוד האורחים, שאם כוונתו היתה לפתח, הוא היה פשוט מסיר את המגופה. אמנם לתחוב רומח בדפני החבית, אסור, אף שלא עושה כדרך הנוקבין נקב עגול יפה, משום שבזה מכוון הוא לפתח. | בהמשך הגמרא מובאת ברייתא, המתירה להתיז את ראש החבית בסייף. ומבארת הגמרא שבזה ודאי אין כוונתו לפתח אלא לפתוח בעין יפה לכבוד האורחים, שאם כוונתו היתה לפתח, הוא היה פשוט מסיר את המגופה. אמנם לתחוב רומח בדפני החבית, אסור, אף שלא עושה כדרך הנוקבין נקב עגול יפה, משום שבזה מכוון הוא לפתח. | ||
מלשון הברייתא משמע שההתזה בסייף נעשית בחבית עצמה, כלומר שחותך למטה מן המגופה גם חלק מן החבית, וכן מדוייק ב'''רש"י''' (ד"ה התם ודאי) שמבאר שההתזה בסייף נעשית באופן שמרחיב את פי החבית למטה מהמגופה, וכלשון הברייתא 'מתיז את ראשה בסיף', היינו שפת פיה. וכן נראה מלשון ה'''רמב"ם''' (שבת כג ב) שכתב 'מתיז את ראשה בסייף', משמע החבית עצמה. | מלשון הברייתא משמע שההתזה בסייף נעשית בחבית עצמה, כלומר שחותך למטה מן המגופה גם חלק מן החבית, וכן מדוייק ב'''רש"י''' (ד"ה התם ודאי) שמבאר שההתזה בסייף נעשית באופן שמרחיב את פי החבית למטה מהמגופה, וכלשון הברייתא 'מתיז את ראשה בסיף', היינו שפת פיה. וכן נראה מלשון ה'''רמב"ם''' (שבת כג ב) שכתב 'מתיז את ראשה בסייף', משמע החבית עצמה. | ||