631
עריכות
(הוספת גמרות ולינקים) |
(התקדמות - עוד כמה גמרות) |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
===מסכת שבת ק"ו, א, "משנה" - קו, ב, משנה "צבי שנכנס" לא כולל=== | ===מסכת שבת ק"ו, א, "משנה" - קו, ב, משנה "צבי שנכנס" לא כולל=== | ||
'''רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:''' הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל, וּצְבִי לַבַּיִת — חַיָּיב. | |||
'''וַחֲכָמִים אוֹמְרִים''': צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַגִּינָּה וְלֶחָצֵר וְלַבֵּיבָרִין — [חַיָּיב] | |||
'''רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:''' לֹא כָּל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל: מְחוּסָּר צִידָה — פָּטוּר, שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר צִידָה — חַיָּיב | |||
הגמרא דנה בדעת רשב"ג - שאומר שהכלל הוא שאם מחוסר צידה - פטור. לא מחוסר צידה - חייב. | הגמרא דנה בדעת רשב"ג - שאומר שהכלל הוא שאם מחוסר צידה - פטור. לא מחוסר צידה - חייב. | ||
הגמרא מוסיפה שאם מדובר בצבי סומא וישן - חייב. (כי מסוגל היה לברוח) ואם מדובר בחיגר, זקן וחולה - פטור. (כי אינו יכול לברוח) | הגמרא מוסיפה שאם מדובר בצבי סומא וישן - חייב. (כי מסוגל היה לברוח) ואם מדובר בחיגר, זקן וחולה - פטור. (כי אינו יכול לברוח) | ||
בנוסף הגמרא מוסיפה ש"וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל שֶׁבְּמִינוֹ נִיצּוֹד — חַיָּיב, וְכֹל שֶׁאֵין בְּמִינוֹ נִיצּוֹד — פָּטוּר." | בנוסף הגמרא מוסיפה ש"וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל שֶׁבְּמִינוֹ נִיצּוֹד — חַיָּיב, וְכֹל שֶׁאֵין בְּמִינוֹ נִיצּוֹד — פָּטוּר." | ||
שורה 39: | שורה 46: | ||
'''[https://he.wikipedia.org/wiki/רב מרי רב מרי]''' מתרץ תירוץ אחר - שהם יכולים לברוח - ולכן חייב (כי הוא צד) והם לא יכולים לברוח - ולכן פטור. (כי זה לא נחשב צד) | '''[https://he.wikipedia.org/wiki/רב מרי רב מרי]''' מתרץ תירוץ אחר - שהם יכולים לברוח - ולכן חייב (כי הוא צד) והם לא יכולים לברוח - ולכן פטור. (כי זה לא נחשב צד) | ||
=== שבת ע"ה, א, "הצד צבי" - "כי היכי דליציל ציבעיה" === | ===שבת ע"ה, א, "הצד צבי" - "כי היכי דליציל ציבעיה"=== | ||
בגמרא יש מחלוקת האם איסור פציעה היא חלק מצידה: | בגמרא יש מחלוקת האם איסור פציעה היא חלק מצידה: | ||
שורה 46: | שורה 53: | ||
ורבנן סוברים שחלק מצידה. | ורבנן סוברים שחלק מצידה. | ||
=== שבת מ"ג, א, "ת"ש פורשין" - מג, ב, "ואיכא דבש" === | ===שבת מ"ג, א, "ת"ש פורשין" - מג, ב, "ואיכא דבש"=== | ||
תחילת המשנה דנה בדין [[מתעסק]] בשבת, והעניין לסוגייה שלנו הוא שאם לא התכוון לצוד אלא רק להגן על משהו (כגון כוורת דבורים) - לא יהיה נחשב כצד. | תחילת המשנה דנה בדין [[מתעסק]] בשבת, והעניין לסוגייה שלנו הוא שאם לא התכוון לצוד אלא רק להגן על משהו (כגון כוורת דבורים) - לא יהיה נחשב כצד. | ||
=== שבת י"ז, ב, משנה "ב"ש אומרים אין פורסין מצודות" - "וב"ה מתירין" === | ===שבת י"ז, ב, משנה "ב"ש אומרים אין פורסין מצודות" - "וב"ה מתירין"=== | ||
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין פּוֹרְסִין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. | |||
=== ירושלמי שבת יד, א === | |||
הגמרא מדברת על אדם שצד חיה ועוף שברשותו - ומפרטת שאם צד - פטור. ואם [[מלאכת חובל|חבל]] - חייב. | |||
רבי יוסי אומר - שור שמרד - הצד אותו חייב. | |||
=== ירושלמי שבת יג, === | |||
הגמרא דנה במקרים של מיוחדים של צידה שמותרים: | |||
1. היה צבי רץ כדרכו ונתכוון לנעול בעדו ונעל בעדו ובעד הצבי מותר. | |||
2. ראה תינוק מבעבע בנהר ונתכוון להעלותו ולהעלות נחיל של דגים עמו מותר. | |||
== ראשונים - על הגמרא בפרק האורג (דף ק"ו) == | |||
=== ר"ח על הגמ' קו, ב - סוף הפרק === | |||
* מסביר כי גם אם גורם לו להיכנס לביתו אז יהיה חייב על צידה. | |||
* ההבדל בין ציפור לחיה הוא שחיה כאשר היא בביבר נחשבת שכבר ניצודה וציפור לא נחשבת ניצודה בביבר. | |||
* מסביר את הגמרא- שציפור דרור לא מקבלת מרות בבית, אבל ציפור אחרת כן. | |||
* מה שחייב בשבת על הכנסת חיה לשם - יהיה מותר ביו"ט לתפוס את החיה מתוכו (כיוון שנחשב ניצוד). ומקום שבשבת פטור על הכנסת חיה אליו (כיון שאינו ניצוד בו), יהיה חייב על צידתו מתוך אותו מקום (ביו"ט וכן בשבת). | |||
* כל מה שאמרנו שנחשב ביבר קטן- נכון | |||
* הכלל לרשב"ג- ביבר שהחיה לא נחשבת שם בתור ניצודה, אם ניצודה שם - פטור עליו בשבת ואסור לצוד אותו ביו"ט. '''והלכתא כרשב"ג'''. | |||
* משום רבויי- זה בגלל שאורב לה וצד אותה, ולכן מי שצד חיגר וחולה וכד' פטור עליהם כי לא צריך לארוב להם. לעומת ישן שחייב, כי עדיין צריך לארוב לו. | |||
=== רב ניסים גאון, קו, ב, ד"ה רבן גמליאל - סוף הפרק === | |||
מסביר כי הסיבה שביבר שמחוסר צידה מותר כי לא הסתיימה בו מלאכת צידה ומשמע כי אסור לקחת ממנו ביו"ט כי אז ישלים מלאכת צידה ובביבר שאינו מחוסר צידה יהיה חייב בשבת ומותר להוציא ממנו ביו"ט. ומוסיף כי בתוספתא לא חולק על זה. | |||
=== רי"ף לח, א, בדפה"ר (עמ' קו - קח בדעו"ה) - סוף הפרק === | |||
לא ברור לפי מי פוסק הלכה בעניין ביבר ובעניין נעלו שניים ואחד לא יכול לנעול. פוסק בעניין ציפור שנכנסה תחת כנפיו כרבי חייא. |