261
עריכות
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
לכן מותר לאישה לגלות את ידיה, אף שאסור לאיש להסתכל (על מנת ליהנות) אף באצבע קטנה.{{הערה|כן מוכח מהגמרא כאן, שקראה לטבעות 'תכשיטין שבחוץ'. וכן מוכח מהגמרא בברכות סא. 'המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה...' וכן כתבו הראשונים, ראה להלן בפרק מנהג המקום.}} | לכן מותר לאישה לגלות את ידיה, אף שאסור לאיש להסתכל (על מנת ליהנות) אף באצבע קטנה.{{הערה|כן מוכח מהגמרא כאן, שקראה לטבעות 'תכשיטין שבחוץ'. וכן מוכח מהגמרא בברכות סא. 'המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה...' וכן כתבו הראשונים, ראה להלן בפרק מנהג המקום.}} | ||
וכן לדעת '''רבנו תם''' ו'''רבי יהודה שירליאון''', הדין 'שיער באשה ערוה' לא נאמר לעניין קריאת שמע, אלא לעניין צניעות - שאין להסתכל בשיער | וכן לדעת '''רבנו תם''' ו'''רבי יהודה שירליאון''', הדין 'שיער באשה ערוה' לא נאמר לעניין קריאת שמע, אלא לעניין צניעות - שאין להסתכל בשיער אזשה כדי ליהנות. ומדבריהם עולה שלדעתם אף שיער הבתולות בכלל זה, למרות שמותר להן לגלותו.{{הערה|ארחות חיים (הלכות קריאת שמע סימן לו) בשם רבנו טוביה בשם רבנו תם. תוספות רבי יהודה החסיד (ברכות כד. ד"ה קול), הובא גם באור זרוע (חלק א סימן קלג).}}{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בספר היראה: "אל תשמיע לאזנך במתכוון קול אשה משוררת, כי קול באשה ערוה. שערה וכל האמור בשיר השירים - ערוה: קול, שער, שינים, צוואר האמור בפרשה לשבח". ופירשו רבים שאין כוונתו שהאישה צריכה ללבוש רעלה, אלא מדובר באיסור הסתכלות המוטל על האיש. וראה עוד בשו"ת בני בנים חלק ג סימן כו ד"ה "ובהרבה עניינים".}}{{הערה|אמנם נמצא באחד הראשונים, '''הריא"ז''', שכתב: "וכן שוק באשה ערוה, שאין גילוי השוק כגילוי הפנים. ''וצריכה האשה להזהר בגילוי שוקה'', וגם האיש יש לו להעצים עיניו שלא יראה גילוי השוק". (פסקי ריא"ז על ברכות פרק ג, הלכה ג אות ו). <br> | ||
מאידך בחידושי הרא"ה (ברכות כד.) כתוב: "ושוק באשה ערוה, וקא משמע לן דאף על גב דזימנין דמגלי". ומפשטות דבריו נראה שאין האישה צריכה להיזהר שלא יתגלה שוקה, והדין בגמרא הוא איסור על האיש לקריאת שמע או אף להסתכלות.<br> | מאידך בחידושי הרא"ה (ברכות כד.) כתוב: "ושוק באשה ערוה, וקא משמע לן דאף על גב דזימנין דמגלי". ומפשטות דבריו נראה שאין האישה צריכה להיזהר שלא יתגלה שוקה, והדין בגמרא הוא איסור על האיש לקריאת שמע או אף להסתכלות.<br> | ||
וכעין זה בתוספות רא"ש (ברכות שם): "שוק באשה ערוה - דלא תימא פעמים שהאשה מגבהת בגדיה ואין דרכה להיות מכוסה, קמ"ל דהוי ערוה".<br> | וכעין זה בתוספות רא"ש (ברכות שם): "שוק באשה ערוה - דלא תימא פעמים שהאשה מגבהת בגדיה ואין דרכה להיות מכוסה, קמ"ל דהוי ערוה".<br> | ||
שורה 34: | שורה 34: | ||
'''הרי"ף''' השמיט את כל הסוגיה. | '''הרי"ף''' השמיט את כל הסוגיה. | ||
הסביר '''הראב"ד''': "אפשר דמשום דאמרינן לעיל עגבות אין בהן משום ערוה, סבור הרב ז"ל דכל שכן טפח ושוק ושערה וקול".{{הערה|הובא בחידושי הרשב"א | הסביר '''הראב"ד''': "אפשר דמשום דאמרינן לעיל עגבות אין בהן משום ערוה, סבור הרב ז"ל דכל שכן טפח ושוק ושערה וקול".{{הערה|הובא בחידושי הרשב"א למסכת ברכות דף כד.}} | ||
כלומר שלדעת הרי"ף הסוגיה נדחתה מהלכה בשל סוגיה קודמת. | כלומר שלדעת הרי"ף הסוגיה נדחתה מהלכה בשל סוגיה קודמת. | ||
שורה 46: | שורה 46: | ||
ואילו '''הנשמת אדם''' כתב שפשוט שכנגד שיער וקול האיסור הוא רק מדברי חכמים, ונסתפק לעניין טפח ושוק: | ואילו '''הנשמת אדם''' כתב שפשוט שכנגד שיער וקול האיסור הוא רק מדברי חכמים, ונסתפק לעניין טפח ושוק: | ||
{{ציטוט|והנה מילתא דפשיטא דשער וקול אף דאמרינן דהוי ערוה, היינו מדרבנן, שהרי לא מצינו בקרא שנקרא ערוה. אלא כיון דמצינו שהוא דבר נוי באשה כפירוש רש"י שם, לכן אסרו חכמים... אך צריך עיון בטפח מגולה וכן שוק שמצינו בקרא שנקרא ערוה כדכתיב "תגל ערותך", צריך עיון אם הוי ערוה דאורייתא.{{הערה|והשווה לדברי האשל אברהם (בוטשאש), שהסתפק לעניין שיער: "מה שעל ידי דברי קבלה (=דברי נביאים) הוה ליה כדברי סופרים, מכל מקום בכך אולי רק גלוי מלתא".}}|מקור=נשמת אדם כלל ד סעיף א|אנגלית=}} | {{ציטוט|והנה מילתא דפשיטא דשער וקול אף דאמרינן דהוי ערוה, היינו מדרבנן, שהרי לא מצינו בקרא שנקרא ערוה. אלא כיון דמצינו שהוא דבר נוי באשה כפירוש רש"י שם, לכן אסרו חכמים... אך צריך עיון בטפח מגולה וכן שוק שמצינו בקרא שנקרא ערוה, כדכתיב "תגל ערותך", צריך עיון אם הוי ערוה דאורייתא.{{הערה|והשווה לדברי האשל אברהם (בוטשאש), שהסתפק לעניין שיער: "מה שעל ידי דברי קבלה (=דברי נביאים) הוה ליה כדברי סופרים, מכל מקום בכך אולי רק גלוי מלתא".}}|מקור=נשמת אדם כלל ד סעיף א|אנגלית=}} | ||
== | ==לאישה אחרת== | ||
כתב הרמ"א על פי '''הרא"ש''', שגם | כתב הרמ"א על פי '''הרא"ש''', שגם לאישה אסור לברך כנגד טפח גלוי באישה אחרת, ורק לאישה עצמה מותר לברך כנגד טפח גלוי של עצמה. | ||
ואילו '''הרשב"א''' כתב, שאף | ואילו '''הרשב"א''' כתב, שאף לאישה אחרת מותר לברך כנגד טפח ושוק של חברתה. שכל האיסור הוא משום טרדה והרהור. | ||
וכתב '''המשנה ברורה''', שהסכימו האחרונים לדעת הרשב"א, ושאף הרא"ש אינו חולק עליו.{{הערה|סימן עה סעיף קטן ח.}} | וכתב '''המשנה ברורה''', שהסכימו האחרונים לדעת הרשב"א, ושאף הרא"ש אינו חולק עליו.{{הערה|סימן עה סעיף קטן ח.}} | ||
שורה 57: | שורה 57: | ||
==פחות מטפח== | ==פחות מטפח== | ||
שאלו הראשונים: מה הוסיף רב חסדא על דברי רב יצחק, הרי שוק נכלל בטפח | שאלו הראשונים: מה הוסיף רב חסדא על דברי רב יצחק, הרי שוק נכלל בטפח באישה? | ||
*הרשב"א תירץ בשם הראב"ד: "למימר דשוק באשה מקום צנוע וערוה הוא ואפילו לגבי בעלה, אף על פי שאינו מקום צנוע באיש".{{הערה|חידושי הרשב"א ברכות כד.}} | *הרשב"א תירץ בשם הראב"ד: "למימר דשוק באשה מקום צנוע וערוה הוא ואפילו לגבי בעלה, אף על פי שאינו מקום צנוע באיש".{{הערה|חידושי הרשב"א ברכות כד.}} | ||
שורה 65: | שורה 65: | ||
*והב"ח תירץ: "ועוד נראה עיקר, דהסברא מבחוץ היא דאין לחוש כלל לגילוי השוק ואין צריך לומר לגילוי הרגל... דמן הסתם הן מלוכלכות בטיט וצואה ולא יגיע לידי הרהור. ולא דמי לאצבע קטנה דידיה של אשה דמסתמא נקיות הן וכל שכן פניה, דיגיע לידי הרהור דאסור, מה שאין כן שוק שלה אי לאו דגלי לן קרא דערוה היא".{{הערה|אורח חיים סימן עה.}} | *והב"ח תירץ: "ועוד נראה עיקר, דהסברא מבחוץ היא דאין לחוש כלל לגילוי השוק ואין צריך לומר לגילוי הרגל... דמן הסתם הן מלוכלכות בטיט וצואה ולא יגיע לידי הרהור. ולא דמי לאצבע קטנה דידיה של אשה דמסתמא נקיות הן וכל שכן פניה, דיגיע לידי הרהור דאסור, מה שאין כן שוק שלה אי לאו דגלי לן קרא דערוה היא".{{הערה|אורח חיים סימן עה.}} | ||
לתירוצים אלו נראה שאין חומרא מיוחדת בשוק, יותר משאר טפח | לתירוצים אלו נראה שאין חומרא מיוחדת בשוק, יותר משאר טפח באישה. וכן נראה בדעת '''הרמב"ם'''{{הערה|משנה תורה, הלכות קריאת שמע, סימן ג סעיף טז.}} ו'''השולחן ערוך'''{{הערה|אורח חיים סימן עה, ובבית יוסף העתיק את תירוץ הרשב"א.}} שהשמיטו את דין השוק, וכתבו רק את הדין של טפח באישה ערווה. | ||
*הב"ח הוסיף תירוץ נוסף: בשאר מקומות האיסור הוא דווקא בטפח, ובשוק אף פחות מטפח.{{הערה|אורח חיים סימן עה.}} וכן דעת '''הט"ז'''.{{הערה|סימן עה סעיף קטן א.}} | *הב"ח הוסיף תירוץ נוסף: בשאר מקומות האיסור הוא דווקא בטפח, ובשוק אף פחות מטפח.{{הערה|אורח חיים סימן עה.}} וכן דעת '''הט"ז'''.{{הערה|סימן עה סעיף קטן א.}} | ||
שורה 93: | שורה 93: | ||
===להלכה=== | ===להלכה=== | ||
לעניין שוק | לעניין שוק באישה ערווה: | ||
לדעת '''הפרי מגדים'''{{הערה|משבצות זהב סימן עה סעיף קטן א.}}, '''המשנה ברורה'''{{הערה|סימן עה סעיף קטן ב.}} ו'''האגרות משה'''{{הערה|אבן העזר חלק ד סימן ק אות ו.}}, השוק הוא החלק העליון של הרגל, מהמותניים עד הברך. | לדעת '''הפרי מגדים'''{{הערה|משבצות זהב סימן עה סעיף קטן א.}}, '''המשנה ברורה'''{{הערה|סימן עה סעיף קטן ב.}} ו'''האגרות משה'''{{הערה|אבן העזר חלק ד סימן ק אות ו.}}, השוק הוא החלק העליון של הרגל, מהמותניים עד הברך. | ||
שורה 101: | שורה 101: | ||
==מנהג המקום== | ==מנהג המקום== | ||
===בטפח ושיער=== | ===בטפח ושיער=== | ||
כתבו הראשונים שהאיסור לקרוא קריאת שמע כנגד טפח מגולה | כתבו הראשונים שהאיסור לקרוא קריאת שמע כנגד טפח מגולה באישה, הוא דווקא כנגד מקום שדרכה לכסותו{{הערה|רשב"א (ברכות כד.), רא"ש (ברכות פרק ג סימן לז), שולחן ערוך (סימן עה סעיף א).}}. ולכן פניה, ידיה ורגליה אינם בכלל האיסור.{{הערה|רשב"א שם ובית יוסף שם.}} | ||
וכן מותר לקרוא נגד שיער הבתולות, שכן אין דרכן לכסותו.{{הערה|שולחן ערוך שם סעיף ב, על פי הראשונים.}} | וכן מותר לקרוא נגד שיער הבתולות, שכן אין דרכן לכסותו.{{הערה|שולחן ערוך שם סעיף ב, על פי הראשונים.}} |