261
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←במקומות שונים בלשון המקרא וחז"ל
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ (←בטפח ושיער) |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
כן כתב '''הדברי יציב''': "אלא שהגאון רבי עקיבא איגר... הביא ראיה גדולה מדין חליצה בסימן קס"ט סעיף כ"ח, שכתב (השולחן ערוך) 'ויסבב הרצועות פעמים סביב השוק' עכ"ל, והרי אין המנהג לקשור למעלה... ויש לומר... שאין לעשות מזה כלל מוחלט לגמרי בלשון חכמים. ואין ראיה כל כך מלשון תורה ומחליצה... כיון שגם למטה מהקני"א (=מהברך) נקרא שוק לפעמים ולמעלה נקרא ירך..."{{הערה|דברי יציב אבן העזר סימן לז.}} | כן כתב '''הדברי יציב''': "אלא שהגאון רבי עקיבא איגר... הביא ראיה גדולה מדין חליצה בסימן קס"ט סעיף כ"ח, שכתב (השולחן ערוך) 'ויסבב הרצועות פעמים סביב השוק' עכ"ל, והרי אין המנהג לקשור למעלה... ויש לומר... שאין לעשות מזה כלל מוחלט לגמרי בלשון חכמים. ואין ראיה כל כך מלשון תורה ומחליצה... כיון שגם למטה מהקני"א (=מהברך) נקרא שוק לפעמים ולמעלה נקרא ירך..."{{הערה|דברי יציב אבן העזר סימן לז.}} | ||
וכעין זה כתב '''החזון איש'''.{{הערה|אורח חיים סימן טז סעיף קטן ח.}} | וכעין זה כתב '''החזון איש'''.{{הערה|אורח חיים סימן טז סעיף קטן ח.}}{{הערה|וכן כתב בעל שו"ת אהל יששכר (סימן ט): "יש מקום לומר שלא כיוונו התוספות לומר דכל מקום שהוזכר שוק אצל אדם שיהיה הכוונה על העצם המחובר לרגל, אלא רק על המשנה דאהלות. וכל שכן שלא נתכוונו לומר כן על לשון תורה שהוא משונה כמה פעמים מלשון חכמים כידוע... וכן מצינו בדברי חז"ל במגילה י"ד ע"ב באביגיל..."}} | ||
וכן כתב '''הגרי"ח זוננפלד''', כתשובה להוכחה מהתוספות במנחות: "''לענין ערוה'' ודאי דלא נקרא שוק אלא למעלה מהקני"א (=מהברך), דהא העיקר שעל ידי זה יבוא יותר לידי הרהור".{{הערה|שלמת חיים סימן פד. | וכן כתב '''הגרי"ח זוננפלד''', כתשובה להוכחה מהתוספות במנחות: "''לענין ערוה'' ודאי דלא נקרא שוק אלא למעלה מהקני"א (=מהברך), דהא העיקר שעל ידי זה יבוא יותר לידי הרהור".{{הערה|שלמת חיים סימן פד.}} | ||
===להלכה=== | ===להלכה=== | ||