261
עריכות
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 115: | שורה 115: | ||
*וכן כתב '''הראבי"ה''': "טפח באשה ערוה... וכן שוק באשה ערוה וכן שער באשה ערוה וכן קול באשה ערוה כל הני אסור לקרות ק"ש כנגדם... ''וכל הדברים שהזכרנו למעלה לערוה, דווקא בדבר שאין רגילות להגלות''".{{הערה|ראבי"ה על מסכת ברכות, סימן עו.}} והובאו דבריו בראשונים נוספים.{{הערה|מרדכי (ברכות רמז פ) ואגור (הלכות ברכות סימן קכז). וכן כתבו ההגהות מיימוניות (הלכות קריאת שמע פרק ג אות ס).}} | *וכן כתב '''הראבי"ה''': "טפח באשה ערוה... וכן שוק באשה ערוה וכן שער באשה ערוה וכן קול באשה ערוה כל הני אסור לקרות ק"ש כנגדם... ''וכל הדברים שהזכרנו למעלה לערוה, דווקא בדבר שאין רגילות להגלות''".{{הערה|ראבי"ה על מסכת ברכות, סימן עו.}} והובאו דבריו בראשונים נוספים.{{הערה|מרדכי (ברכות רמז פ) ואגור (הלכות ברכות סימן קכז). וכן כתבו ההגהות מיימוניות (הלכות קריאת שמע פרק ג אות ס).}} | ||
בדומה לזה כתב '''הדברי חמודות''', שגילוי השוק והזרועות{{הערה|לדעת רוב הפוסקים הזרוע היא החלק מהיד שנמשך מהכתף ועד למרפק, וכן דעת המשנה ברורה.}} תלוי במנהג המקום: | בדומה לזה כתב '''הדברי חמודות''', שגילוי השוק והזרועות{{הערה|שם=זרוע|לדעת רוב הפוסקים הזרוע היא החלק מהיד שנמשך מהכתף ועד למרפק, וכן דעת המשנה ברורה.}} תלוי במנהג המקום: | ||
{{ציטוט|דבר שרגיל להיות מכוסה באשה. ובלשון הרשב"א שכתב הבית יוסף לא נתמעט אלא פניה ידיה ורגליה. וצריך לפרש דשוקה אינה בכלל רגליה... ואם כן גם זרועותיה אינן בכלל ידיה. ''ומסתבר דכל מקום ומקום לפי מנהגו'', דמידי הוא טעמא אלא דדברים שרגילה שלא לכסותם לא מקרי ערוה משום דלא אתי בהו לידי [הרהור] כיון דרגיל בהו, וכדלקמן גבי קול ושער.|מקור=דברי חמודות על הרא"ש, ברכות פרק ג אות קטז.}} | {{ציטוט|דבר שרגיל להיות מכוסה באשה. ובלשון הרשב"א שכתב הבית יוסף לא נתמעט אלא פניה ידיה ורגליה. וצריך לפרש דשוקה אינה בכלל רגליה... ואם כן גם זרועותיה אינן בכלל ידיה. ''ומסתבר דכל מקום ומקום לפי מנהגו'', דמידי הוא טעמא אלא דדברים שרגילה שלא לכסותם לא מקרי ערוה משום דלא אתי בהו לידי [הרהור] כיון דרגיל בהו, וכדלקמן גבי קול ושער.|מקור=דברי חמודות על הרא"ש, ברכות פרק ג אות קטז.}} | ||
שורה 135: | שורה 135: | ||
וחידש '''הפרי מגדים''' שזהו דווקא במקומות המגולים, אבל במקומות המכוסים ישנו אף איסור ראייה{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}{{הערה|ופירש כן מה שכתב רש"י על שוק - 'להסתכל'. וכן פירש מדעתו הצל"ח (ברכות כד.) בדברי רש"י הנ"ל. והדבר שמואל (שו"ת סימן רצג) והב"ח (אורח חיים סימן עה) פירשו את רש"י בדרכים אחרות.}}. והביאו המשנה ברורה, ופירש: 'כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף'.{{הערה|סימן עה סעיף קטן ז.}} | וחידש '''הפרי מגדים''' שזהו דווקא במקומות המגולים, אבל במקומות המכוסים ישנו אף איסור ראייה{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}{{הערה|ופירש כן מה שכתב רש"י על שוק - 'להסתכל'. וכן פירש מדעתו הצל"ח (ברכות כד.) בדברי רש"י הנ"ל. והדבר שמואל (שו"ת סימן רצג) והב"ח (אורח חיים סימן עה) פירשו את רש"י בדרכים אחרות.}}. והביאו המשנה ברורה, ופירש: 'כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף'.{{הערה|סימן עה סעיף קטן ז.}} | ||
ובספר '''גדר עולם''' (לבעל המשנה ברורה) האריך באיסור הנשים לילך בשיער וזרועות מגולים, אף במקומות שנהגו לגלותם.{{הערה|איסור גילוי הזרועות והשיער לנשואות עיקרו בסוגיה בכתובות (עב). חיוב כיסוי הראש נלמד שם מפרשת סוטה, ולא מהפסוק בשיר השירים המובא בסוגייתנו. גילוי הזרועות אסור מצד 'דת יהודית', כלומר מנהג הצניעות שקיבלו בנות ישראל על עצמן. (דת יהודית שייכת גם בשיער, שכן מדין תורה די בכיסוי חלקי). <br/>אמנם לדעת הרב אלישיב, ניתן ללמוד מדרשה נוספת בפרשת סוטה, שיש איסור מהתורה גם בגילוי הגוף (כמו בשיער). אלא שהדרשה הזאת עוסקת רק במקומות המוצנעים ביותר - כמבואר בגמרא בסוטה - ולכן גילוי הזרועות, אפילו מעל המרפק, אסור רק מדת יהודית (קובץ תשובות, חלק א סימן יג).}} | ובספר '''גדר עולם''' (לבעל המשנה ברורה) האריך באיסור הנשים לילך בשיער וזרועות{{הערה|שם=זרוע}} מגולים, אף במקומות שנהגו לגלותם.{{הערה|איסור גילוי הזרועות והשיער לנשואות עיקרו בסוגיה בכתובות (עב). חיוב כיסוי הראש נלמד שם מפרשת סוטה, ולא מהפסוק בשיר השירים המובא בסוגייתנו. גילוי הזרועות אסור מצד 'דת יהודית', כלומר מנהג הצניעות שקיבלו בנות ישראל על עצמן. (דת יהודית שייכת גם בשיער, שכן מדין תורה די בכיסוי חלקי). <br/>אמנם לדעת הרב אלישיב, ניתן ללמוד מדרשה נוספת בפרשת סוטה, שיש איסור מהתורה גם בגילוי הגוף (כמו בשיער). אלא שהדרשה הזאת עוסקת רק במקומות המוצנעים ביותר - כמבואר בגמרא בסוטה - ולכן גילוי הזרועות, אפילו מעל המרפק, אסור רק מדת יהודית (קובץ תשובות, חלק א סימן יג).}} | ||
והבינו האחרונים דהוא הדין לשוק, כנראה משום שלשיטתו אף השוק נחשב תמיד כמקום מכוסה, ואסור אפילו בהסתכלות ללא כוונה ליהנות.{{הערה|שם=דברי יציב|שו"ת דברי יציב אבן העזר סימן לז.}}{{הערה|המנחת יצחק והשבט הלוי תפסו כן אף לשיטתם, שהשוק הוא החלק התחתון. ולכן הצריכו את הנשים לילך בגרביים.}} | והבינו האחרונים דהוא הדין לשוק, כנראה משום שלשיטתו אף השוק נחשב תמיד כמקום מכוסה, ואסור אפילו בהסתכלות ללא כוונה ליהנות.{{הערה|שם=דברי יציב|שו"ת דברי יציב אבן העזר סימן לז.}}{{הערה|המנחת יצחק והשבט הלוי תפסו כן אף לשיטתם, שהשוק הוא החלק התחתון. ולכן הצריכו את הנשים לילך בגרביים.}} |