261
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סיכום
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ (←סיכום) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) (←סיכום) |
||
| שורה 162: | שורה 162: | ||
3. מדברי כמה מהראשונים נראה שדין השוק תלוי במנהג המקום - כמו כל טפח באישה - וכן דעת הדברי חמודות. ואילו הפרי מגדים, החיי אדם והמשנה ברורה חידשו שאין דין השוק תלוי במנהג. האדמו"ר מקלויזנבורג הציע שהפרי מגדים והמשנה ברורה נקטו כך, דווקא בגלל שהם סוברים שהשוק הוא החלק העליון של הרגל. | 3. מדברי כמה מהראשונים נראה שדין השוק תלוי במנהג המקום - כמו כל טפח באישה - וכן דעת הדברי חמודות. ואילו הפרי מגדים, החיי אדם והמשנה ברורה חידשו שאין דין השוק תלוי במנהג. האדמו"ר מקלויזנבורג הציע שהפרי מגדים והמשנה ברורה נקטו כך, דווקא בגלל שהם סוברים שהשוק הוא החלק העליון של הרגל. | ||
4. הפרי מגדים חידש שמלבד דין אמירת דברים שבקדושה, יש לאיש איסור להסתכל בשוק אישה אף כשאינו מתכוון להנות. וכך הסביר את דברי רש"י (בעוד אחרונים אחרים הציעו פירושים אחרים). המשנה ברורה קיבל את דעת הפרי מגדים. | 4. הפרי מגדים חידש שמלבד דין אמירת דברים שבקדושה, יש לאיש איסור כללי להסתכל בשוק אישה אף כשאינו מתכוון להנות. וכך הסביר את דברי רש"י (בעוד אחרונים אחרים הציעו פירושים אחרים). המשנה ברורה קיבל את דעת הפרי מגדים. | ||
5. האחרונים שבאו אחרי המשנה ברורה, הבינו שלדעתו האישה גם חייבת לכסות את השוק (למרות שאין הדברים מפורשים בכתביו) | 5. האחרונים שבאו אחרי המשנה ברורה, הבינו שלדעתו האישה גם חייבת לכסות את השוק (למרות שאין הדברים מפורשים בכתביו); ושלדעתו אין חובה זו תלויה במנהג המקום. | ||
6. המנחת יצחק ושבט הלוי החמירו ככל ארבע החומרות יחדיו - שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל, שדינו לא תלוי במנהג, שיש עליו אף איסור הסתכלות בלא כוונה להנות, ושזה מחייב את הנשים לכסותו. כמו כן יש שהחמירו לכסות את החלק התחתון של הרגל בלי לתלות זאת בנימוקים הלכתיים, אלא בשיקולים ערכיים וחברתיים. | 6. המנחת יצחק ושבט הלוי החמירו ככל ארבע החומרות יחדיו - שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל, שדינו לא תלוי במנהג, שיש עליו אף איסור הסתכלות בלא כוונה להנות, ושזה מחייב את הנשים לכסותו. כמו כן יש שהחמירו לכסות את החלק התחתון של הרגל בלי לתלות זאת בנימוקים הלכתיים, אלא בשיקולים ערכיים וחברתיים. | ||