הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"

1. המשפט 'שוק באישה ערווה' מופיע בסוגיה העוסקת באמירת דברים שבקדושה. לדעת הרי"ף דין זה לא נפסק להלכה, אמנם שאר הראשונים נחלקו עליו.

לפי הראשונים והשולחן ערוך אין חומרא מיוחדת בשוק לעומת שאר גוף האישה. אך לדעת כמה מהאחרונים השוק חמור יותר, ואסור לקרוא קריאת שמע אף כנגד פחות מטפח גלוי ממנו.

2. האחרונים נחלקו מהו מקום השוק בסוגייתנו - האם מעל הברך, או מתחתיה עד הקרסול. יש שתלו זאת במחלוקת ראשונים.

3. מדברי כמה מהראשונים נראה שדין הקריאה מול השוק תלוי במנהג המקום לכסותו - כמו כל טפח באישה - וכן דעת הדברי חמודות. ואילו הפרי מגדים, החיי אדם והמשנה ברורה חידשו שאין הדין תלוי במנהג המקום לכסות את השוק. האדמו"ר מקלויזנבורג הציע שהפרי מגדים והמשנה ברורה נקטו כך, דווקא בגלל שהם סוברים שהשוק הוא החלק העליון של הרגל.

4. הפרי מגדים חידש שמלבד דין אמירת דברים שבקדושה, יש לאיש איסור כללי להסתכל בשוק אישה אף כשאינו מתכוון להנות. וכך הסביר את דברי רש"י (בעוד אחרונים אחרים הציעו פירושים אחרים). המשנה ברורה קיבל את דעת הפרי מגדים.

5. האחרונים שבאו אחרי המשנה ברורה, הבינו שלדעתו האישה גם חייבת לכסות את השוק (למרות שאין הדברים מפורשים בכתביו); ושלדעתו גם חובת הכיסוי אינה תלויה במנהג המקום.

6. המנחת יצחק ושבט הלוי החמירו ככל חמש החומרות יחדיו - שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל, שאין דינו תלוי במנהג, שיש עליו אף איסור הסתכלות בלא כוונה להנות, שאיסור זה מחייב את הנשים לכסותו, ושאין חובה זו תלויה במנהג המקום. כמו כן יש שהחמירו לכסות את החלק התחתון של הרגל בלי לתלות זאת בנימוקים הלכתיים, אלא בשיקולים ערכיים וחברתיים.