הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 18 בתים ,  14:22, 29 ביוני 2021
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות||ברכות ד ב, ט ב, ל א|ברכות א א|תפילה ונשיאת כפים ז יז-יח, סדר תפילות|אורח חיים סו ז-ט, קיא א, רלו ב-ד}}
{{מקורות||ברכות ד ב, ט ב, ל א|ברכות א א|תפילה ונשיאת כפים ז יז-יח, סדר תפילות|אורח חיים סו ז-ט, קיא א, רלו ב-ד}}
חובת סמיכת ברכת 'גאל ישראל' לתפילת עמידה, ואילו דברים התירו לומר ביניהם.
'''סמיכת גאולה לתפילה''' היא סוגיה העוסקת בחובת סמיכת ברכת 'גאל ישראל' לתפילת עמידה.
==הצגת הסוגיה==
==הצגת הסוגיה==
ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב"ל סובר ש'תפילות באמצע תקנום', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז"ל (שחרית, מנחה וערבית) נתקנו בין קריאת שמע של שחרית לקריאת שמע של ערבית. יוצא מכך, שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל תפילת שמונה עשרה, ורק אח"כ לקרוא קריאת שמע. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק"ש ואח"כ להתפלל, כיוון שיש לסמוך גאולה לתפילה, ו'''כל הסומך גאולה לתפילה של ערבית, הרי זה בן העולם הבא'''.  
ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב"ל סובר ש'תפילות באמצע תקנום', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז"ל (שחרית, מנחה וערבית) נתקנו בין קריאת שמע של שחרית לקריאת שמע של ערבית. יוצא מכך, שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל תפילת שמונה עשרה, ורק אח"כ לקרוא קריאת שמע. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק"ש ואח"כ להתפלל, כיוון שיש לסמוך גאולה לתפילה, ו'''כל הסומך גאולה לתפילה של ערבית, הרי זה בן העולם הבא'''.  

תפריט ניווט