|
|
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תחרות כתיבה}}
| |
| {{בעבודה}}
| |
| ==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
| |
| בתורה נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה", בתלמוד {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מסכת נדרים, דף ס"א, עמ' א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
| |
| *לדעת חכמים:כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטורייה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
| |
| *לדעת רבי יהודה:כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לדיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.
| |
|
| |
|
| הרמב"ם {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'}} פסק כשיטת חכמים, בעוד הגאונים כרבי יהודה.
| |
| ==המחלוקת בימינו==
| |
| בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם:
| |
| ===שיטת הרמב"ם===
| |
|
| |
| ===שיטת רש"י===
| |
|
| |
| ===שיטת הר"י והר"ח===
| |
| ==הלכה למעשה==
| |
| ==הערות שוליים==
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:שמיטה ויובל]]
| |