הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"

'''תוספות''' (ד"ה לעולם) פירשו בדעת '''רש"י''' (ד"ה אלא לעולם) שלמסקנה כולי עלמא לא חיישינן שמא יקרא בשטרי הדיוטות, לפי שלא יבואו להחליף כותל בשטר, ולכן לאביי מותר לקרוא אם כתוב בכותל גבוה, ואף שגם הוא חושש לשמא ימחוק, מ"מ זהו דווקא בכותל נמוך שיכול למחוק, אבל בכותל גבוה לא חיישינן. ודעתו היא גם דעת ר' אחא בברייתא. אבל רב ביבי סובר שגם בכותל גבוה חיישינן שמא ימחוק, לפי שהוא סובר כרבה שאומר ש[[האיסור לקרוא לאור הנר]] מחשש שמא יטה, הוא גם אם הנר גבוה שתי קומות, לפי שלא חילקו בין האיסורים. והוא הדין לכאן, שחוששים שמא ימחוק אף בכותל גבוה. ודעתו היא גם דעת ת"ק בברייתא.

<BR/>וכתב בעה"מ שלפי דרך זו, אין מקור לאסור כתב חקוק אפילו על טבלה ופנקס, שהרי חזרנו להעמיד את הברייתא בכתב רגיל ומשום שמא ימחוק, ובזה בכותל מותר (לאביי) ובפנקס אסור, אבל בכתב חקוק לא איירי ושרי. ומסיק בעה"מ להלכה שבכתב אסור שמא ימחוק אפילו בכותל גבוה וכרבה, ובחקיקה מותר אפילו בטבלה ופנקס.

<BR/>ומבואר מזה שאינו נוגע כלל למחלוקת אביי ורב ביבי, שאפשר ששניהם סוברים כרבה ואוסרים בכותל גבוה , וזהו כדעת ת"ק בברייתא השניה. וכותב הרשב"א שעולה מזה להלכה לאסור כל כתב אפילו בכותל גבוה שמא ימחוק, ואף בחקיקה על טבלה ופנקס אסור, וכדעת אביי כפי שהעמידה הגמרא את הברייתא בתחילה. ורק בחקוק על כותל יהיה מותר. וכל זה יוצא לדינא כדברי הרי"ף.

<BR/>לשיטה זו הסכים גם ה'''ריטב"א''' בחידושיו (קמט א ד"ה גרסת הספרים לא לעולם).