הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:


דעת ה'''רא"ש''' (כג א) שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת '''ר' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכ"ש מקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש.
דעת ה'''רא"ש''' (כג א) שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת '''ר' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכ"ש מקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש.
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו) למד מדברי ה'''רמב"ן''' בדף יט. שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות, אבל הוא עצמו כתב (בדפי הרי"ף מג ב ד"ה והלכתא) ששטרי הדיוטות הם של חשבונות או אגרות שלוחות למצוא בהם חפץ.
וב'''רשב"א''' בחידושים (קמט א סוד"ה לא) מבואר שקריאה בשטרי מקח וממכר הם אסורים לא משום גזירה, ואגרות שלום אסורים בקריאה משום קריאה בשטרי מקח וממכר. והביא שלשיטת רש"י שטרי הדיוטות הם בעצם אגרות שלום. וחזר על דבריו גם בתשובה (ז שמו), אך כתב שמי שנוהג היתר כדברי הרמב"ן אין לנו כח למחות בידו.
<BR/>וה'''ריטב"א''' (קמט א ד"ה שמא) הביא ששטרי הדיוטות הם אגרות שלום בשם הגאונים, והסכים לדעתם.
ב'''רבנו ירוחם''' (ז יב) כתב לחלק בין איגרת שנשלחה לפני זמן רב שאסור, לבין איגרת שנשלחה בשבת שמותר, לפי שאולי יש בה דבר שצריך לשבת, דזה לא מקרי שטרי הדיוטות. וכתב שכן ראה לרבותיו נוהגים. <BR/>
ולמד ה'''בית יוסף''' (שז ד"ה ורבנו ירוחם) מדבריו, שאומר כן אפילו לשיטת רבנו יונה וסייעתו, ושלא אסור אלא אם כן יודע מה כתוב בה. וסיים הב"י שלא משמע כן מדברי הטור.


===טעם האיסור===
===טעם האיסור===
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב שטעם האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא [[דברים האסורים בשבת משום גזרה שמא יכתוב|שמא ימחוק]].
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב שטעם האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא [[דברים האסורים בשבת משום גזרה שמא יכתוב|שמא ימחוק]]. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מג ב ד"ה והלכתא).


===עיון בלא קריאה===
===עיון בלא קריאה===

תפריט ניווט