9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←מהם שטרי הדיוטות
| שורה 15: | שורה 15: | ||
דעת ה'''רא"ש''' (כג א) שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת '''ר' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכ"ש מקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש. | דעת ה'''רא"ש''' (כג א) שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת '''ר' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכ"ש מקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש. | ||
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו) למד מדברי ה'''רמב"ן''' | ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו) למד מדברי ה'''רמב"ן''' שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות, ובאמת שכן מפורש ברמב"ן (קנא א ד"ה ההא דקאמר). אבל הר"ן עצמו כתב (בדפי הרי"ף מג ב ד"ה והלכתא) ששטרי הדיוטות הם של חשבונות או אגרות שלוחות למצוא בהם חפץ. | ||
וב'''רשב"א''' בחידושים (קמט א סוד"ה לא) מבואר שקריאה בשטרי מקח וממכר הם אסורים לא משום גזירה, ואגרות שלום אסורים בקריאה משום קריאה בשטרי מקח וממכר. והביא שלשיטת רש"י שטרי הדיוטות הם בעצם אגרות שלום. וחזר על דבריו גם בתשובה (ז שמו), אך כתב שמי שנוהג היתר כדברי הרמב"ן אין לנו כח למחות בידו. | וב'''רשב"א''' בחידושים (קמט א סוד"ה לא) מבואר שקריאה בשטרי מקח וממכר הם אסורים לא משום גזירה, ואגרות שלום אסורים בקריאה משום קריאה בשטרי מקח וממכר. והביא שלשיטת רש"י שטרי הדיוטות הם בעצם אגרות שלום. וחזר על דבריו גם בתשובה (ז שמו), אך כתב שמי שנוהג היתר כדברי הרמב"ן אין לנו כח למחות בידו. | ||