9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←האיסור וטעמו
| שורה 12: | שורה 12: | ||
נחלקו הראשונים מהם שטרי הדיוטות האמורים בגמרא. | נחלקו הראשונים מהם שטרי הדיוטות האמורים בגמרא. | ||
====שיטת רוב הראשונים | ====שיטת רוב הראשונים==== | ||
כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. אמנם במקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר. | כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. אמנם במקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר. | ||
<BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) הביאו שמה שפירש רש"י שטרי מקח וממכר הוא הגהה בכתב ידו, ומשמע שסוברים שחזר בו והתיר אגרות. | <BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) הביאו שמה שפירש רש"י שטרי מקח וממכר הוא הגהה בכתב ידו, ומשמע שסוברים שחזר בו והתיר אגרות. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ואף שב'''טורי זהב''' (שז יא) כתב בשם הב"י בדעת הרמב"ם שמתיר אגרות, כתב השיג עליו '''אליה רבה''' (לא) שכנראה טעות סופר היתה לפניו בבית יוסף ונדפס אצלו רמב"ם במקום רמב"ן. וראה גם ב'''בית חדש''' (ה ד"ה כתב הרמב"ם) שמשמע מתוך דבריו כדעת הט"ז שלרמב"ם מותר באגרות, לפי שבאגרות שלום ליכא חשש של שמא ימחוק. וגם על זה השיג האליה רבה שם וכתב שגם באגרות יש חשש מחיקה. | ואף שב'''טורי זהב''' (שז יא) כתב בשם הב"י בדעת הרמב"ם שמתיר אגרות, כתב השיג עליו '''אליה רבה''' (לא) שכנראה טעות סופר היתה לפניו בבית יוסף ונדפס אצלו רמב"ם במקום רמב"ן. וראה גם ב'''בית חדש''' (ה ד"ה כתב הרמב"ם) שמשמע מתוך דבריו כדעת הט"ז שלרמב"ם מותר באגרות, לפי שבאגרות שלום ליכא חשש של שמא ימחוק. וגם על זה השיג האליה רבה שם וכתב שגם באגרות יש חשש מחיקה. | ||
====הכרעת השלחן ערוך==== | |||
בעל ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) פסק כדעת רוב הראשונים, שאף אגרות של שאלת שלום אסור. אלא שהוסיף וכתב גם את דעת התוס' (יד) שאם אינו יודע מה כתוב באיגרת מותר לעיין בה [[מבלי לקרותה בפיו]]. ואם הובאה מחוץ לתחום, טוב להיזהר ש[[לא לגעת בה]]. וב'''בית יוסף''' (ד"ה ולענין הלכה) נימק טעם ההיתר בכך שזהו איסור דרבנן, ולכן יש לסמוך על המתירים. | |||
=== | <BR/>צריך לומר בדעת מרן, שמצד הדין אגרות שלום חשובים כשטרי הדיוטות, ודלא כר"ת, אלא שהסכים להקל כדבריו לדינא מפני שהוא איסור דרבנן. | ||
ה''' | |||
===טעם האיסור=== | ===טעם האיסור=== | ||
| שורה 50: | שורה 49: | ||
ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) הכריע לאיסורא, שאף עיון בלא קריאה בפה אסורה. | ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) הכריע לאיסורא, שאף עיון בלא קריאה בפה אסורה. | ||
===חשבונות של מצוה=== | |||
ה'''בית חדש''' (שז ה ד"ה ומה שנוהגין) תמה על המנהג שהשמש קורא את האורחים לסעודה מתוך הכתב. וב'''מגן אברהם''' (טז) לימד זכות על המנהג, שכיון שהוא דבר של מצוה מותר, כמו [[דיבור האסור בשבת#חשבונות של מצוה|חשבונות של מצוה]]. | |||
===קריאת דברי חול בשבת=== | ===קריאת דברי חול בשבת=== | ||