9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת תוספות והרמב"ן
| שורה 26: | שורה 26: | ||
גם ה'''רמב"ן''' (קנא א ד"ה ההא דקאמר) כתב שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות. וכן כתבו בשמו הרשב"א בתשובה (ז שמו) והר"ן (שבת קנא א ד"ה ואמר, בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו). וממה שלא נימק את דבריו, משמע שאינו מחמת חשש לפיקוח נפש, ואם כן אף אגרת שכבר יודע מה כתוב בה מותר. | גם ה'''רמב"ן''' (קנא א ד"ה ההא דקאמר) כתב שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות. וכן כתבו בשמו הרשב"א בתשובה (ז שמו) והר"ן (שבת קנא א ד"ה ואמר, בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו). וממה שלא נימק את דבריו, משמע שאינו מחמת חשש לפיקוח נפש, ואם כן אף אגרת שכבר יודע מה כתוב בה מותר. | ||
ובתשובת ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' (פראג ד תרנז) כתב שגוי שהביא כתב לישראל בשבת מחוץ לתחום מותר לקבלו, ואין בזה משום [[מוקצה]] וגם לא איסור קריאה בו משום שטרי הדיוטות, לפי שלא נאסר אלא כגון במניית אורחים וכד', שבדעתו לכתוב ולמנותם. כדברים האלו כתב גם ה'''ראבי"ה''' (תשדמ) שלא גזרו אלא בשטרי חוב והדומים להם, כגון שכותב אורחיו על מנת למנותם, אבל שאר כתבים לא.<BR/> | ובתשובת ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' (פראג ד תרנז) כתב שגוי שהביא כתב לישראל בשבת מחוץ לתחום מותר לקבלו, ואין בזה משום [[מוקצה]] וגם לא איסור קריאה בו משום שטרי הדיוטות, לפי שלא נאסר אלא כגון במניית אורחים וכד', שבדעתו לכתוב ולמנותם. כדברים האלו כתב גם ה'''ראבי"ה''' (תשדמ) שלא גזרו אלא בשטרי חוב והדומים להם, כגון שכותב אורחיו על מנת למנותם, אבל שאר כתבים לא. הובאו דבריו ב'''מרדכי''' (ביצה א תרסה).<BR/> | ||
דברי מהר"ם אלו הובאו גם ב'''תשב"ץ קטן''' (נז) וב'''טור''' (אורח חיים שז) אלא ששם כתבו בשמו [[לאסור לטלטלם]]. | דברי מהר"ם אלו הובאו גם ב'''תשב"ץ קטן''' (נז) וב'''טור''' (אורח חיים שז) אלא ששם כתבו בשמו [[לאסור לטלטלם]]. | ||
<BR/>מבואר מדבריהם, שטעם ההיתר באגרות שלום הוא משום שלא הוא שכתב אותם, וזה דלא כתוס', שכתב ההיתר משום חשש פיקוח נפש שיש בהם. | <BR/>מבואר מדבריהם, שטעם ההיתר באגרות שלום הוא משום שלא הוא שכתב אותם, וזה דלא כתוס', שכתב ההיתר משום חשש פיקוח נפש שיש בהם. | ||