הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 50: שורה 50:
<BR/>וב'''טורי זהב''' (יא) הקשה, שהרי נחלקו רב ביבי ואביי בטעם האיסור לקרוא אורחיו מן הכתב, ואם טעם איסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום שמא ימחוק, יוצא שאין ביניהם מחלוקת כלל. ותירץ שנפקא מינה ביניהם בכתוב על כותל גבוה, שלרב ביבי מותר כיון שאין חשש מחיקה, ולאביי אסור, שכשם שבשאר שטרי הדיוטות גזרינן שמא ימחוק אף שאינו יכול למחוק, כן הדין גם בכותל גבוה. ולכן כתב הרמב"ם טעם זה להכריע כאביי.
<BR/>וב'''טורי זהב''' (יא) הקשה, שהרי נחלקו רב ביבי ואביי בטעם האיסור לקרוא אורחיו מן הכתב, ואם טעם איסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום שמא ימחוק, יוצא שאין ביניהם מחלוקת כלל. ותירץ שנפקא מינה ביניהם בכתוב על כותל גבוה, שלרב ביבי מותר כיון שאין חשש מחיקה, ולאביי אסור, שכשם שבשאר שטרי הדיוטות גזרינן שמא ימחוק אף שאינו יכול למחוק, כן הדין גם בכותל גבוה. ולכן כתב הרמב"ם טעם זה להכריע כאביי.


בחידושים ה'''מיוחסים לר"ן''' (שבת קמט א ד"ה שמא) כתוב שטעם איסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום שאין בהם צורך ותועלת. אי נמי, שמא יכתוב תשובה לשואל ממנו דבר. וכן כתוב ב'''רבנו יהונתן''' (סג א ד"ה מונה).
ב'''מאירי''' (שבת קמח א ד"ה אמר המאירי המשנה השניה) כתב ששטרי הדיוטות אין בהם שום תועלת או צורך שבת, ואסורים משום טלטול או שלא יהא בעיניו כחול ויבוא למחוק.
 
טעמים אחרים אך דומים, כתובים בחידושים ה'''מיוחסים לר"ן''' (שבת קמט א ד"ה שמא), שאיסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום שאין בהם צורך ותועלת. אי נמי, שמא יכתוב תשובה לשואל ממנו דבר. וכן כתוב ב'''רבנו יהונתן''' (סג א ד"ה מונה).
 
לעומת זאת ב'''פסקי ריא"ז''' (שבת כג א ב) מצאנו שכותב שאיסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום 'ממצוא חפצך ודבר דבר', וכן הוא ב'''שבלי הלקט''' (קכב). וכדבריהם כתב ה'''בית חדש''' (שז ה) מדנפשיה כדבר פשוט.


===עיון בלא קריאה===
===עיון בלא קריאה===

תפריט ניווט