הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 47: שורה 47:


===טעם האיסור===
===טעם האיסור===
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב שטעם האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא [[דברים האסורים בשבת משום גזרה שמא יכתוב|שמא ימחוק]]. וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מג ב ד"ה והלכתא) וה'''סמ"ג''' (לאוין סה) וה'''סמ"ק''' (רפב). וכן משמע ב'''מרדכי''' (שבת א רנד). ובפירוש המשניות (כג ב) משמע בדברי הרמב"ם שהאיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא איסור מצד עצמו של קריאת דברי חול בשבת, ולא משום חששא.
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב שטעם האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא [[דברים האסורים בשבת משום גזרה שמא יכתוב|שמא ימחוק]]. וכן כתבו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מג ב ד"ה והלכתא) וה'''סמ"ג''' (לאוין סה) וה'''סמ"ק''' (רפב) וכן הוא ב'''ארחות חיים''' (א שבת קפט) וב'''כלבו''' (לא ד"ה אסור לכתוב). וכן משמע ב'''מרדכי''' (שבת א רנד).  
<BR/>ובפירוש המשניות (כג ב) משמע בדברי הרמב"ם שהאיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא איסור מצד עצמו של קריאת דברי חול בשבת, ולא משום חששא.
<BR/>ב'''בית חדש''' (ה ד"ה כתב הרמב"ם) תמה על דבריו, למה הוצרך לטעם דשמא ימחוק, והרי אסור משום 'ממצוא חפצך'. ותירץ הרב '''ערוך השלחן''' (שז ג) שבא הרמב"ם לרבות אף קריאה בלב, בעיון בלא דיבור, שזה אינו נאסר משום 'ממצוא חפצך'.
<BR/>ב'''בית חדש''' (ה ד"ה כתב הרמב"ם) תמה על דבריו, למה הוצרך לטעם דשמא ימחוק, והרי אסור משום 'ממצוא חפצך'. ותירץ הרב '''ערוך השלחן''' (שז ג) שבא הרמב"ם לרבות אף קריאה בלב, בעיון בלא דיבור, שזה אינו נאסר משום 'ממצוא חפצך'.
<BR/>וב'''טורי זהב''' (יא) הקשה, שהרי נחלקו רב ביבי ואביי בטעם האיסור לקרוא אורחיו מן הכתב, ואם טעם איסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום שמא ימחוק, יוצא שאין ביניהם מחלוקת כלל. ותירץ שנפקא מינה ביניהם בכתוב על כותל גבוה, שלרב ביבי מותר כיון שאין חשש מחיקה, ולאביי אסור, שכשם שבשאר שטרי הדיוטות גזרינן שמא ימחוק אף שאינו יכול למחוק, כן הדין גם בכותל גבוה. ולכן כתב הרמב"ם טעם זה להכריע כאביי.
<BR/>וב'''טורי זהב''' (יא) הקשה, שהרי נחלקו רב ביבי ואביי בטעם האיסור לקרוא אורחיו מן הכתב, ואם טעם איסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום שמא ימחוק, יוצא שאין ביניהם מחלוקת כלל. ותירץ שנפקא מינה ביניהם בכתוב על כותל גבוה, שלרב ביבי מותר כיון שאין חשש מחיקה, ולאביי אסור, שכשם שבשאר שטרי הדיוטות גזרינן שמא ימחוק אף שאינו יכול למחוק, כן הדין גם בכותל גבוה. ולכן כתב הרמב"ם טעם זה להכריע כאביי.
שורה 55: שורה 56:
טעמים אחרים אך דומים, כתובים בחידושים ה'''מיוחסים לר"ן''' (שבת קמט א ד"ה שמא), שאיסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום שאין בהם צורך ותועלת. אי נמי, שמא יכתוב תשובה לשואל ממנו דבר. וכן כתוב ב'''רבנו יהונתן''' (סג א ד"ה מונה).
טעמים אחרים אך דומים, כתובים בחידושים ה'''מיוחסים לר"ן''' (שבת קמט א ד"ה שמא), שאיסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום שאין בהם צורך ותועלת. אי נמי, שמא יכתוב תשובה לשואל ממנו דבר. וכן כתוב ב'''רבנו יהונתן''' (סג א ד"ה מונה).


לעומת זאת ב'''פסקי ריא"ז''' (שבת כג א ב) מצאנו שכותב שאיסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום 'ממצוא חפצך ודבר דבר', וכן הוא ב'''שבלי הלקט''' (קכב). וכדבריהם כתב ה'''בית חדש''' (שז ה) מדנפשיה כדבר פשוט.
לעומת זאת ב'''פסקי ריא"ז''' (שבת כג א ב) מצאנו שכותב שאיסור קריאת שטרי הדיוטות הוא משום 'ממצוא חפצך ודבר דבר', וכן הוא ב'''שבלי הלקט''' (קכב) וכן הבין ה'''אור זרוע''' (ב ב) בדעת רש"י [לצד ששטרי הדיוטות הן של מקח וממכר]. וכדבריהם כתב ה'''בית חדש''' (שז ה) מדנפשיה כדבר פשוט.


===עיון בלא קריאה===
===עיון בלא קריאה===

תפריט ניווט