הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"

<BR/>ובספר '''אהל מועד''' (שער השבת ו ו) כתוב שרש"י אוסר אגרות שלום, אך מיד בסמוך כותב ששטרי הדיוטות האסורים לרש"י הם דווקא של מקח וממכר או אגרות שלום השלוחות למצוא בהם חפץ. ונראה בדבריו ששני סוגי אגרות יש, סתם אגרות שלום אסורות, אך לא משום קריאה בשטרי הדיוטות אלא מאיסור קריאה בספרים שאין בהם תועלת. ויש אגרות שיש להם תכלית, למצוא דברי חפץ, וזהו אסור כשטרי מקח וממכר משום שטרי הדיוטות.

<BR/>ה'''רשב"א''' (קמט א סוד"ה לא) גם הוא הסכים לאסור, אלא שכתב ששטרי הדיוטות הם של מקח וממכר, ואגרות שלום אסורים '''משום''' קריאה בשטרי הדיוטות. כשיטה זו כתב גם ה'''אור זרוע''' (ב ב) ששטרי הדיוטות אסורים משום 'ממצוא חפצך' והם של מקח וממכר, ושאר אגרות אסורות אטו הני.

לשיטה זו יש להוסיף את דעת ה'''מאירי''' (שבת קטז ב ד"ה כבר ביארנו), שבתחילה כתב דעת רש"י, אבל הוסיף שמ"מ עכשיו נהגו לקוראם, שמפני שאין אדם יודע מה כתוב בה, אין קרוי שטרי הדיוטות, שמא יש בה דברי תורה או צורך מצוה.

<BR/>הרי שסובר כדעת התוס' ואף מוסיף על דבריו, שלא רק משום חשש פיקוח נפש התירו, אלא אפילו יש בו איזה דבר תורה או צורך מצוה.

====דעת הרמב"ם====

ב'''רמב"ם''' (שבת כג יט) לא נזכר מהו פירוש שטרי הדיוטות, אבל בפירוש המשנה (שבת כג ב) כתב שהאיסור למנות אורחיו הוא שמא יקרא אגרות, שכל זולת ספרי הנבואה ופירושיהם אסור לקרותו לא בשבת ולא ביום טוב, אפילו הם ספרי מדע.<BR/>  

====הכרעת השלחן ערוך====