9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 17: | שורה 17: | ||
<BR/>אבל ב'''רשב"א''' (קמט א) כתב שרש"י אוסר אגרות שלום, וכן ב'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי הדיוטות, קמט א ד"ה שמא) הביא בשם רש"י את שני הפירושים, ולא העיר דבר על הסתירה שבניהם. אלא שהביא (קמט א) בשם הגאונים ששטרי הדיוטות הם אגרות שלום, והסכים לשני הפירושים. | <BR/>אבל ב'''רשב"א''' (קמט א) כתב שרש"י אוסר אגרות שלום, וכן ב'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי הדיוטות, קמט א ד"ה שמא) הביא בשם רש"י את שני הפירושים, ולא העיר דבר על הסתירה שבניהם. אלא שהביא (קמט א) בשם הגאונים ששטרי הדיוטות הם אגרות שלום, והסכים לשני הפירושים. | ||
<BR/>וראה ב'''מאירי''' הביא בשם גדולי הרבנים (קטז ב ד"ה כבר ביארנו) שהאיסור הוא אף באגרות השלוחות, וכן כתב בשם רש"י גם '''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים. וכן נראה מדברי ה'''בית יוסף''' (שז ד"ה אבל הרא"ש) שס"ל ששיטת רש"י לאסור אף אגרות שלום. | <BR/>וראה ב'''מאירי''' הביא בשם גדולי הרבנים (קטז ב ד"ה כבר ביארנו) שהאיסור הוא אף באגרות השלוחות, וכן כתב בשם רש"י גם '''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים. וכן נראה מדברי ה'''בית יוסף''' (שז ד"ה אבל הרא"ש) שס"ל ששיטת רש"י לאסור אף אגרות שלום. | ||
<BR/>ובספר '''אהל מועד''' (שער השבת ו ו) כתוב שרש"י אוסר אגרות שלום, אך מיד בסמוך כותב ששטרי הדיוטות האסורים לרש"י הם דווקא של מקח וממכר או אגרות שלום השלוחות למצוא בהם חפץ. ונראה בדבריו ששני סוגי אגרות יש, סתם אגרות שלום אסורות, אך לא משום קריאה בשטרי הדיוטות אלא מאיסור קריאה בספרים שאין בהם תועלת. ויש אגרות שיש להם תכלית, למצוא דברי חפץ, וזהו אסור כשטרי מקח וממכר משום שטרי הדיוטות. | <BR/>ובספר '''אהל מועד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7602&st=&pgnum=365&hilite= (שער השבת ו ו)] כתוב שרש"י אוסר אגרות שלום, אך מיד בסמוך כותב ששטרי הדיוטות האסורים לרש"י הם דווקא של מקח וממכר או אגרות שלום השלוחות למצוא בהם חפץ. ונראה בדבריו ששני סוגי אגרות יש, סתם אגרות שלום אסורות, אך לא משום קריאה בשטרי הדיוטות אלא מאיסור קריאה בספרים שאין בהם תועלת. ויש אגרות שיש להם תכלית, למצוא דברי חפץ, וזהו אסור כשטרי מקח וממכר משום שטרי הדיוטות. | ||
גם דעת ה'''רא"ש''' (כג א) היא שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת '''ר' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכ"ש מקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש. וכן סוברים ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מג ב ד"ה והלכתא) ו'''שבלי הלקט''' (קכב) וה'''אגור''' (הוצאת שבת תקו). | גם דעת ה'''רא"ש''' (כג א) היא שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת '''ר' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכ"ש מקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש. וכן סוברים ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מג ב ד"ה והלכתא) ו'''שבלי הלקט''' (קכב) וה'''אגור''' (הוצאת שבת תקו). | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
====שיטת תוספות והרמב"ן==== | ====שיטת תוספות והרמב"ן==== | ||
הדעה החולקת היא דעת ה'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) שכתבו ליישב מנהג ישראל שקוראים אגרות השלוחות, ויישב '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא שטרי חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר לקרוא אפילו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו'. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי) בשם רבו, ליישב מנהג ישראל שלא אסרו אלא אותם שהיו ברשותו מערב שבת, ואין לו בהם צורך כלל כחשבונות וכד', אבל אגרות שלום, מלבד שיש בזה צורך פיקוח נפש או פיקוח רבים, אם לא יקרא בהם יהיה דואג כל השבת כולה. וצריך לומר שמה שכתב הריטב"א (קמט א) להסכים שאגרות הם בכלל שטרי הדיוטות, זהו מעיקרא הדין, אך ליישב המנהג הסכים לדברי התוס'. ובספר '''אהל מועד''' (שער השבת ו ו) נמצא כעין היתר הריטב"א לגבי צרכי רבים. אלא שבריטב"א משמע שזהו אינו בכלל שטרי הדיוטות, ואילו בס' אהל מועד משמע שהוא נכלל בזה, אלא שהתירו לצרכי רבים. | הדעה החולקת היא דעת ה'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) שכתבו ליישב מנהג ישראל שקוראים אגרות השלוחות, ויישב '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא שטרי חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר לקרוא אפילו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו'. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי) בשם רבו, ליישב מנהג ישראל שלא אסרו אלא אותם שהיו ברשותו מערב שבת, ואין לו בהם צורך כלל כחשבונות וכד', אבל אגרות שלום, מלבד שיש בזה צורך פיקוח נפש או פיקוח רבים, אם לא יקרא בהם יהיה דואג כל השבת כולה. וצריך לומר שמה שכתב הריטב"א (קמט א) להסכים שאגרות הם בכלל שטרי הדיוטות, זהו מעיקרא הדין, אך ליישב המנהג הסכים לדברי התוס'. ובספר '''אהל מועד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7602&st=&pgnum=365&hilite= (שער השבת ו ו)] נמצא כעין היתר הריטב"א לגבי צרכי רבים. אלא שבריטב"א משמע שזהו אינו בכלל שטרי הדיוטות, ואילו בס' אהל מועד משמע שהוא נכלל בזה, אלא שהתירו לצרכי רבים. | ||
<BR/>כשיטת תוס' כתב גם ה'''אגודה''' (ביצה א יט) שנהג לתת לאחר לקרות לו שמא יש בו צורך נפש. | <BR/>כשיטת תוס' כתב גם ה'''אגודה''' (ביצה א יט) שנהג לתת לאחר לקרות לו שמא יש בו צורך נפש. | ||